איך מאזנים את הגוף בעזרת תזונה איורוודית
מה כדאי לטיפוסי אש לאכול, ממה טיפוסי אוויר צריכים להימנע, ואיך מעוררים את טיפוסי האדמה. האיורוודה, הרפואה ההודית העתיקה, מאמינה שאיזון נפשי וגופני מתחיל באכילה נכונה. פרק שני
על פי "צ'אראק סמהיטה", הטקסט המרכזי ברפואת האיורוודה, הרפואה ההודית העתיקה, החיים עומדים על שלוש רגליים: שינה, מזון ושליטה על החושים. לכן על פי האיורוודה רוב המחלות נובעות מקשר לקוי של החושים עם העולם החיצון. רדיפה אחרי הנאות החושים כמו אוכל טעים ולא בריא או בהייה חסרת מנוח במסך המחשב הן דוגמאות לקשר לקוי של החושים עם הסביבה. מדע הרפואה האיורוודי הוא הראשון שהגדיר את הסיבות הנפשיות כאחראיות לחלק גדול מהמחלות.
באיורוודה שום דבר לא קיים בנפרד, ישנן השפעות הדדיות בין הגוף לסביבה כמו גם בין הגוף לנפש ובין מערכות הגוף השונות. הבריאות והחולי מושפעים משינויים פנימיים ומהאינטראקציה שלנו עם העולם החיצון. הדושות, עליהן למדנו במאמר הקודם, עומדות בבסיס כל תהליכי החיים ונמצאות בשינוי מתמיד. מזג האוויר, המצב הנפשי, המזון, אורח החיים, מערכות יחסים, עבודה, מחשבות והיבטים אחרים בחיינו - כולם משפיעים על הדושות, שלושת היסודות הקיימים באדם, בטבע וביקום.
כולנו, או לפחות רובנו, מכירים את תחושת הבריאות: לקום בבוקר מלאי אנרגיה אחרי שינה טובה, לחוש קלילים וחיוניים, התיאבון בריא, עירנות וריכוז גבוהים וכמובן שלווה. התחושות האלו מלמדות שהדושות נמצאות במצב מאוזן.
שמירה על הבריאות היא לא עניין עונתי או חד פעמי - היא עניין יומיומי. לפי האיורוודה מחלה או בעיה בריאותית לא מופיעה ביום בהיר בלי הודעה מוקדמת. מחלות, בייחוד כרוניות, הן תוצאה של תהליכים ארוכים מאוד. לרופא אנחנו מגיעים כאשר הבעיה כבר מטרידה מאוד, כלומר זהו בעצם שלב מתקדם בתהליך המחלה, ולא תחילתו כפי שרבים חושבים.
הרגלי חיים לא נכונים, תזונה לקויה ומצבים נפשיים גורמים
הכללים שיפורטו בהמשך אינם אוסף מקרי, הם מבוססים על עקרונות האיורוודה והבנתה את האדם כחלק אינטגרלי מהטבע והיקום. כשם שהטבע פועל במחזוריות כך גם הגוף, ולכן שמירה על ההרמוניה עם הטבע היא הבסיס לחיים הבריאים. העולם המודרני מאפשר להתנתק ממחזור החיים, אולם מחזור זה נמשך תמיד וכל ניסיון לשנותו יגרום לבעיות. כמובן שקשה לשנות הרגלים של שנים אך גם אימוץ חלקי או אימוץ מספר קטן של כללים יכול להוביל לשיפור גדול.
סוג הטיפוס, אותו ניתן לאבחן באמצעות השאלון, מלמד אותנו עם איזה מערך יסודות נולדנו ואיזה נטיות למחלות קיימות בכל אחד מאיתנו. סוג הטיפוס כשלעצמו אינו מצביע על בעיה, רובנו נולדים אם יסוד אחד או שניים יותר דומיננטיים וזה טבעי ונורמלי. דרך הבנת סוג הטיפוס ניתן ללמוד על הנטיות שלנו למחלות ועל העדפות שונות של הגוף בתחום הטעמים, המזון, מזג האוויר ועוד. הגוף שואף כל הזמן לאזן את היסודות הגבוהים שבו, לכן ההקשבה לגוף, ולא להרגלים היא המפתח לאיזון. יישום מספר כללים פשוטים בחיי היומיום יכול לסייע לא רק למניעת מחלות בעתיד אלא גם לשיפור כללי של איכות החיים ורמת האנרגיה.
הכללים מיועדים לאדם בריא ולא לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות. במצבי מחלה הכללים משתנים בהתאם. הכללים גם עוברים שינויים קלים על פי עונות השנה. לכל סוג טיפוס קיימות הנחיות בנושאים שונים כגון מצב הנפשי, אורח חיים, מזון, נטילת עשבי מרפא ואחרים. עם זאת קיימים כללים המתאימים לכל סוגי הטיפוסים ואיתם נתחיל. בכל מקרה, לפני שמכניסים שינויים דרסטיים רצוי לעבור אבחון אצל מטפל איורוודי.
הדבר החשוב ביותר באיזון הגוף ובשמירה על הבריאות הוא המודעות. כל אחד נולד עם מודעות לגופו מכיוון שהמודעות היא מנגנון הישרדותי. אם הגוף צריך מזון הוא משדר למוח תחושת רעב. כאשר הרעב בא על סיפוקו מגיעה תחושת השובע - זהו עיקרון פשוט שרבים מאיתנו שכחו מזמן. רוב האנשים אוכלים יותר מדי כאשר הם לא רעבים, והרגל זה עומד בבסיס כל המחלות של העידן המודרני: השמנה, מחלות לב, סוכרת, בעיות עיכול ואחרות.
ומהצד השני, כאשר מתעוררת תחושת הרעב רבים מדחיקים ומתעלמים ממנה (או שותים קפה ומעשנים סיגריה) על מנת שלא להשמין. הדחקה זו גורמת לבעיות אחרות ולבטח לא תורמת להרזיה בריאה ומבוקרת. בעיות כמו אנורקסיה, כאבי ראש, אולקוסים ובעיות עיכול אחרות נגרמות כתוצאה של הדחקת הדחף הטבעי לאכול.
הרכב המזון המומלץ לכל סוג טיפוס הוא רק היבט אחד. באיורוודה קיימת חשיבות לא פחותה לאופן בו אוכלים ולזמני הארוחות. קליטתו של המזון בגוף לצורך הזנת הרקמות תלויה ביכולת של הגוף לעכל אותו. בכדי לדאוג לעיכול המזון חשוב לשמור על מספר כללים.
זמני הארוחות המומלצים באיורוודה שונים מעט מהמקובל במערב. בבוקר רוב האנשים לא מרגישים רעב אמיתי ולכן אפשר להסתפק בארוחה קטנה (פרי למשל) או אף לוותר לחלוטין על ארוחת הבוקר על מנת לבנות תיאבון בריא לצהריים. כאשר השמש בשיאה, בשעות 12:00-14:00בצהריים, אמור להתעורר הרעב וזהו הזמן האידיאלי לאכול את הארוחה העיקרית. אחרי שקיעת השמש יורדת גם יכולת העיכול של הגוף ולכן את ארוחת הערב רצוי לאכול לפני השקיעה, ארוחת זו צריכה להיות קטנה יחסית לצהריים ולהכיל בעיקר אוכל מבושל ופחות חלבונים כגון בשר, ביצים וקטניות.
אופן האכילה חשוב לא פחות. הכלל אין משיחין בשעת הסעודה נכתב כבר בטקסטים האיורוודיים. צריך להקדיש מספר דקות להירגעות לפני האוכל - העיכול יתבצע בצורה מושלמת כאשר האדם שרוי בשלווה וללא כעס ודאגות. דיבורים, קריאה, עבודה על המחשב ופעילויות אחרות לא מומלצות בזמן האוכל. רצוי לבחור מקום נקי ושקט לארוחה. המזון לא רק מספק את הרעב, הוא בונה את הגוף ולכן צריך להתרכז בטעמים השונים, בלעיסה ובעיכול. תחושת השובע, שרבים נוטים לשכוח, חשובה לא פחות.
אנשים מסוג טיפוס ואטה (אנשים שהיסודות אוויר וחלל דומיננטיים אצלם) הם על פי רוב חלשים פיזית יותר מאחרים ולכן עליהם לבחור באורח חיים רגוע יותר ובעבודה שלא כרוכה במאמץ פיזי קשה. נסיעות ארוכות ותנועה מרובה עלולים להוציא את ואטה מאיזון. טיפוסים מסוג ואטה צריכים לבצע פעילות גופנית במתינות ולשים דגש יותר על תרגילי הרפיה ויוגה. מבחינת תנוחות יוגיות, תנוחות השכיבה, הפיתולים בשכיבה ונשימות בטן מומלצות בשלב ראשון לחיזוק החיבור לקרקע ולהרפיה (בכל מקרה צריך להיוועץ במורה ליוגה).
השינה של ואטה בד"כ קלה והם צריכים סביבת שינה שקטה ונעימה, ואף לישון יותר שעות מדי יום. קפה או ממריצים אחרים מאוד לא מומלצים לטיפוסים מסוג ואטה.
מבחינת התזונה טיפוס ואטה זקוק למזון מבושל ומזין המקנה יציבות, בתוספת שומניות בריאה כגון שמן זית או שומשום בכדי לשמן את הגוף מבפנים. אוכל קר, יבש, לא מבושל, משקאות קרים ומוגזים עלולים להכביד על העיכול של ואטה ולגרום להפרת האיזון, מכיוון שהוואטה עצמה היא בעלת תכונת של קור ויובש. מוצרי חיטה (עדיף ללא שמרים), אורז, ביצים, עוף, יוגורט הם מזונות מזינים המומלצים לטיפוסים מסוג ואטה.
תזונה המבוססת רק על ירקות, בייחוד סלטים, לא מספיקה על מנת לאזן את הוואטה. גם לוואטה-פיטה (אוויר-אש) או פיטה-ואטה (אש-אוויר) תזונה מסוג זה תתאים. לטיפוסי ואטה-קאפה (אוויר-מים) או קאפה-ואטה (מים-אוויר) מומלץ פחות מאכלי חלב ופחות ביצים. תבלינים כגון זנגביל, כמון וכורכום, בגלל החום שבהם, מומלצים לטיפוסי ואטה וקאפה (והצירופים שלהם).
שימוש בשמנים הוא חיוני לאיזון הוואטה. השמן נוגד את תכונת היובש של הוואטה ומסייע בחיזוק השרירים ובבריאות העור. שימון יומיומי של הראש, כפות הרגליים והמפרקים ולמי שיש סבלנות אף לגוף כולו - הם הטיפול המומלץ לוואטה ועשוי לתרום הן לחוזק הגופני והן לשלוות הנפש. השמן המומלץ לוואטה הוא שמן השומשום העשיר בקלציום ומגנזיום.
מבחינה איורוודית שמן שומשום הוא מחמם ונספג בנקבוביות הקטנות ביותר ולכן מגיע עמוק. עיסוי לכל הגוף מומלץ רק אם התיאבון חזק ואין הפרעות עיכול, אחרת הוא עלול לגרום לכבדות. לוואטה-קאפה ולקאפה-ואטה לא מומלץ עיסוי לכל הגוף, רק אם העור יבש במיוחד. לפיטה-ואטה או ואטה-פיטה מומלץ שמן חמניות או קוקוס. לכל הטיפוסים, עיסוי הקרקפת והשיער מתבצע בשמן קוקוס בלבד.
יחסית לטיפוס קאפה (מים), טיפוסי הוואטה (אוויר) והפיטה (אש) והצירופים שלהם הם חלשים יותר מכיוון שביסודות אלו קיימות יכולות הרסניות בעוד שהקאפה אחראית על הבנייה והחיבור. לכן, גם לסוג טיפוס פיטה לא מומלצת עבודה פיזית מאומצת ופעילות גופנית קשה. הליכה לאור ירח או הליכה על דשא ברגליים יחפות תורמות לקירור הגוף ולכן מומלצות לאיזון יסוד האש. על אנשים מסוג טיפוס פיטה להימנע מחשיפה ממושכת לשמש או בכלל מהתעסקות באש או בחומרים מסוכנים, למרות שיש לטיפוסי פיטה משיכה לחומרים אלה. טיפוסי פיטה הם לוחמניים יותר ולכן כניסה לעימותים מגבירה את הרוגז והכעס ומוציאה אותם מאיזון.
המזונות הטובים ביותר לפיטה הם החלב והגי (חמאה הודית מזוקקת) מכיוון שהם תורמים גם לקירור וגם לבניית הגוף. החלב והגי מומלצים בהנחה שלא קיימת רגישות לחלב או לשומנים גבוהים בדם, או מבחינה איורוודית כאשר הטיפוס הוא לא קאפה-פיטה או פיטה-קאפה.
אורז ועדשי מונג מבושלים מאזנים את כל הדושות ולכן טובים גם לאיזון פיטה. טיפוסי פיטה חשים ברעב לעתים קרובות ולכן יכולים לאכול פירות בין הארוחות. פירות מתוקים כגון תפוח, בננות, אבטיח, רימון, צימוקים ותמרים הם מזינים ומאזנים הן את פיטה והן את ואטה. באלכוהול ובתבלינים קיימת תכונת חום גבוהה ולכן הם עלולים להוציא את יסוד הפיטה מאיזון. עשבי התיבול כוסברה, שומר, הל וציפורן הם בעלי תכונת קירור ולכן עדיפים לפיטה.
העור של טיפוסים מסוג פיטה הוא שומני באופן טבעי ולכן בדרך כלל אין להם צורך בשמנים. שמן הקוקוס הידוע בתכונת הקירור שלו מצוין לעיסוי הקרקפת לצורך קירור הראש והרגעת הפיטה בייחוד לפני השינה. לטיפוסי פיטה-קאפה (אש-מים) וקאפה-פיטה (מים-אש) אין צורך בעיסוי שמנים באופן כללי מעבר לעיסוי הראש, אלא אם קיימת בעיה רפואית המחייבת זאת.
טיפוסי קאפה הם החזקים והיציבים ביותר ולכן הם גם מועדים לבעיות של עודף משקל, עצלות וכבדות פיזית ונפשית. על מנת לאזן את יסוד הקאפה אנשים אלה צריכים לעבוד בעבודה הדורשת מאמץ פיזי או לעשות פעילות גופנית מאומצת מדי יום. עבודה המכילה ריגושים ודינאמיות מתאימה יותר לטיפוסי הקאפה, על מנת להוציאם מהכבדות והאיטיות למרות שנטייתם הטבעית תהיה לעבודות או פעילויות קלות שאינן דורשות מאמץ. כמובן שאם בסוג הטיפוס מעורבת גם ואטה (אוויר) או פיטה (אש) יש למתן את הפעילות.
המזון שמאזן את תכונות השומניות, הקור והכובד של קאפה צריך להיות בעל תכונות יבשות, חום, חריפות ומרירות. טיפוסי קאפה מאוזנים יסתפקו בארוחות קטנות יחסית ולא יחושו ברעב בין הארוחות. המודעות לרעב חשובה לטיפוס קאפה במיוחד על רקע נטייתם להשמנה. לירקות, עדשים, אורז מלא, שעורה וכוסמת יש תכונת יובש ולכן הם מתאימים יותר לקאפה. מוצרי חלב, גבינות ויוגורט עלולים לגרום לעודף ליחה והשמנה ורצוי שטיפוסי קאפה, שהם בעצמם משופעים בתכונות כאלה, ימעיטו בהם.
תיבול המזון בתבלינים מאוד חשוב לאיזון הקאפה. בעצם כל התבלינים מתאימים לטיפוסי קאפה. בגלל החום והחריפות שבהם הם עוזרים להמרצת הדם ומערכת העיכול, לייבוש הליחה ולפתיחת חסימות האופייניות לקאפה. זנגביל, כורכום, הינג, פלפל שחור, צ'ילי, כמון, קינמון ושום מסייעים להביא את הקאפה חזרה לאיזון. אם סוג הטיפוס הוא קאפה-פיטה או פיטה-קאפה יש להמעיט בתבלינים. בכל מקרה מדובר בתוספת תבלינים למזון ולא בנפרד מהארוחה.
רשימה זו היא חלקית ומהווה הצצה לתחום הרפואה המונעת באיורוודה. הכללים אינם חלים על כולם, המטפל האיורוודי מתבסס על ההנחיות ומתאים אותן בהתחשב בגורמים רבים: במחלה, בגיל האדם, בעונות השנה ובגורמים נוספים. רצוי לאמץ את השינויים באורח החיים בעזרת האינטואיציה והמודעות לגוף ובהדרגתיות. גם שינויים קטנים ופיתוח מודעות לפעולות השגרתיות יכולים לגרום לשיפור ניכר באיכות החיים. את תוצאות השינויים באורח החיים ובתזונה לא רואים מיידית, דרושה סבלנות ובעיקר הבנה שאם פעולות אלו ייעשו בהתמדה ובמשמעת נסייע במניעת מחלות שנים רבות בעתיד.
בפעם הבאה: מה הם תהליכי הניקוי והטיהור הנקראים פאנצ'ה-קארמה.
* המאמר נועד לספק אינפורמציה בלבד ואינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה.
לפרק הראשון: מדעי החיים
שי ניר הוא מרפא איורוודי
נא להמתין לטעינת התגובות
