ראשי » סגנון ופנאי » ניו אייג' » מסביב לקוסמוס

משרוקיות המוות של האצטקים

המקסיקני רוברט וולסקז מקדיש את חייו לשחזור כלי הנגינה הפולחניים של אבותיו, ששימשו לריפוי מחלות, קשר עם המתים ושינוי מצב ההכרה

 
כלים מפיקי צלילים מוכרים מזה שנים לחוקרי התרבויות העתיקות של אמריקה, אבל עד כה לא יוחסה להם חשיבות. בשנים האחרונות הם מעוררים עניין מחודש והחוקרים סבורים שהכלים בעלי הצורות והצלילים השונים שימשו לריפוי, פולחן ותקשורת והיו חלק בלתי נפרד מהחיים שקדמו לכיבוש האירופאי של היבשת.

מנהגי קבורה הם אחת הדרכים המרתקות ביותר שבעזרתן ניתן ללמוד על תרבות מסוימת. יש כאלה ששורפים את המת, יש שמאכילים בבשרו את הנשרים, יש מי שסבור שהמת יחזור בקרוב אבל לא ברור באיזה מקום ובאיזה גוף, ויש כאלה שטומנים את מתיהם באדמה או במערות קבורה ומשאירים "מתנות" לארכיאולוגים מהעתיד.

וכך ארכיאולוגים מההווה נתקלו בממצא מרתק: שלד אדם שנקבר במקדש אצטקי, שאוחז בכל אחת מידיו משרוקיות עשוית חימר בצורה של גולגולת.

כאשר נשפו לתוך משרוקיות המוות, הצליל שבקע מתוכן היה מצמרר. אם למוות היה קול, כך הוא היה נשמע.

רוברטו ולסקז, מנהדס מכונות ממקסיקו, סבור שהאצטקים ניגנו במשרוקיות האלה את נגינת הקינה שלהם לפני שהוקרבו לאלים. ולסקז הקדיש את הקריירה שלו לנושא די מפתיע בהתחשב בהכשרתו כמהנדס: יצירה מחדש של צלילי אבות אבותיו מהתקופה הטרום-קולומביאנית (לפני כיבוש אמריקה על ידי האירופאים). הוא בנה מאות העתקים של משרוקיות, חלילים וכלי נשיפה אחרים על פי ממצאים מחפירות במקסיקו.

במשך שנים רבות חוקרים התייחסו לכלים משמיעי הצלילים האלה כאל צעצועים ולא כאל ממצא בעל חשיבות. רוב המחקרים התמקדו בצורתם החיצונית, אבל ולסקז טוען שהכלים האלה מספקים הצצה אל איך נשמעו אותם אנשי תרבויות חרבות ולא רק איך נראו. הצלילים, אומר ולסקז, קשורים קשר הדוק למה שהאנשים האלה עשו וחשבו.

כיום העניין בצליליהם של האצטקים גובר. חוקרים מתחומי הארכיאולוגיה, מוסיקולוגיה, היסטוריה ורפואה מאמינים שהאצטקים השתמשו בצלילים כדי לרפא מחלות.

כלים מפיקי צלילים הוכנו מחימר, נוצות של תרנגולי הודו, קני סוכר, עורות צפרדעים וחומרים אחרים והיו חלק בלתי נפרד מהחיים הטרום-קולומביאנים ונמצאו כמעט בכל אתרי המאיה.

האצטקים נהגו להשמיע בתחילתם של טקסים צלילים של קונכיה. כנראה שעשו זאת גם במהלך מלחמות כאמצעי להעברת

פקודות. כנראה שציידים השתמשו בכלי נשיפה מעוצבים בצורה של בעלי חיים כדי להשמיע נהמות גרוניות שמשכו צבאים. ארכיאולוגים משערים שמטרת משרוקיות המוות הייתה לעזור למתים להגיע אל "העולם שלמטה". צלילים מפחידים שימשו להנסת אויבים, בדומה לטכניקות מודרניות לפיזור הפגנות שנמצאות בשימוש היום.

יש חוקרים שמאמינים ששבטים מסוימים השתמשו בכלים מפיקי הצלילים על מנת להעביר את המוח למצב חלימה כדי לטפל במחלות. בעזרת המשרוקיות העתיקות ייתכן שיהיה אפשר לחקור כיצד צלילים משנים את קצב הלב ואת מצב ההכרה.

ולסקז הצליח ליצור כלים שמשמיעים רעש מוזר וקקופוני שהתדר שלו מגיע לגבול יכולת השמיעה האנושית. כתבים של כמרים ספרדיים מהמאה ה-16 מתארים את צלילי האצטקים והמאיה כעצובים ומדכאים, אך ייתכן שרק את הצלילים האלה זכו לשמוע כוהני הדת הלבנים. ולסקז לא רק יוצר העתקים, הוא גם לומד כיצד לנגן על הכלים. נדרשה לו שנה שלמה כדי ללמוד להפיק צלילים מכלי מסוים דמוי צפרדע.

חלק גדול מהכלים המקוריים עדיין פועלים. כלים שנשברו אפשרו לחוקרים ללמוד את המבנה הפנימי שלהם. אבל כנראה שלעולם לא נדע באמת כיצד נשמעו, מכיוון שבני אותם תרבויות לא הותירו אחריהם כתבים, ומן הסתם גם לא פרטיטורות.

לקריאה נוספת

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...