נערות אמצע
כאילו לא די בחצ'קונים, בהורמונים המשתוללים ובהורים המציקים, נאלצת המתבגרת הישראלית להתמודד גם עם ארון שומם והיצע אופנתי דליל. מה בסך הכול היא ביקשה? בגד הכי מיוחדג', אבל לא מתלהב; שיהיה מגניב, אבל לא פרחי; לא ורוד וילדותי, אבל גם לא ממש נשי או חושפני. למה זה כל כך מסובך?
סיבוב בקניון עשוי ליצור רושם מוטעה של מגוון חנויות של מעצבות ולצדן שפע מותגים. ובכל זאת, התחושה הכללית היא של מבחר מצומצם ולא מספק.
גלי בן זקן, בת 16 מירושלים, מספרת שרק עכשיו היא מתחילה למצוא בגדים שמתאימים לה, אבל היא לא שוכחת את הימים הקשים של גילאי 13-12. בן זקן, כיתר בנות גילה, אוהבת שופינג.
בחו"ל היא לא מפספת את "גאפ", " אולד נייבי" ו"בנטון". בארץ היא פוקדת על בסיס שבועי את הרשתות הגדולות: "זארה", " פול אנד בר", " מנגו" ו"היינס".
אז בסך הכול את מרוצה מההיצע היום?
"יותר טוב מפעם, אבל עדיין חסר משהו כמו H&M למשל . זו בעיה, אני לא רוצה דברים ילדותיים, אבל אני עדיין לא רוצה בגדים לגמרי נשיים, כי זה מגוחך בגילי. חשוב לי העיצוב של הבגד וגם הצבעים שלו, שיהיו יותר בוגרים, פחות שמחים. אני אוהבת הרבה סגנונות, ובשביל זה צריך הרבה חנויות ויש כאן מקום לעוד".
בניגוד לבן זקן, שמרגישה שהיא כבר עם רגל אחת בדרך לנשיות, גיא סלבסט בת ה-11 מהרצליה , נמצאת בתחילת הדרך. את הקניות שלה היא מממשת בעיקר ברשתות כמו "היינס", " תמנון", " פוקס" ו"הוניגמן". " אם אני מחפשת בגדים הרבה זמן, בדרך כלל אני מוצאת, אבל לא תמיד", היא מסבירה.
למה?
"כי צריך לקנות משהו שממש מתאים, בגזרה ובצבעים. מתאים לעיניים, לצבע העור. אני אוהבת לעשות קניות, אבל לפעמים הגזרות כל כך משונות שזה כבר ממש מוגזם ולא יפה. ב' תמנון' ראיתי מכנסיים שמנסים לשלב הכול: משובץ, ג' ינס, חוטים. מה, אני נראית להם ליצן?".
גם רוני אבן עזרא בת ה-16 מבנימינה שותפה לתחושת המצוקה ומוצאת נחמה בחו"ל. אחת לחודש היא פוקדת את העיר הגדולה, תל אביב, ומחדשת את המלתחה ברשתות הגדולות.
זה לא מספק?
"לא ממש. יש מותגים נחשבים שחסרים כאן, המבחר בחנויות לא גדול וכולם מסתובבים עם אותם בגדים. בחנויות קטנות, שהן לא רשתות, יש או בגדים מגעילים או בגדים נורמליים, אבל אז הם יקרים. עכשיו חיפשתי בכל אילת זוג מכנסי ג'ינס קצרים ולא מצאתי כלום. בסוף קניתי ב-800 שקל ב' ריפליי'".
בעוד מרבית הבנות בעיקר מתלוננות או צוברות מיילים במועדון "הקונה המתמידה" בחו"ל, ישנן לא מעט נערות שמחפשות פתרונות אחרים. אחרי הכול, רוב הצעירות בגילים אלה לא מצוידות באמצעים הכלכליים שמאפשרים להן להזמין בגדים באינטרנט
תמר אלדר בת ה-16 וחצי מרמת השרון, מצאה פתרון יצירתי למצוקה. היא תופרת לעצמה. "אני מכירה את הגוף שלי הכי טוב ואני יכולה לתפור בדיוק למידה שלי", היא אומרת. "אני דואגת שזה יישב עליי בול".
הרומן של תמר עם מכונת התפירה הישנה של אמה התחיל בכיתה ז', כשנוכחה לדעת שהמחירים בחנויות הזויים, ומתוך תחושה שאין מספיק בגדים יצירתיים. "אני מנסה לעשות משהו ייחודי", היא מסבירה. "אני תופרת גם לחברות ולמשפחה ומצליחה, אפילו שאף פעם לא למדתי", היא מתגאה.
מה מייחד את העיצובים שלך?
"הם מתאימים לכל סוגי הבנות, גם לביישניות וגם לנועזות, גם לפרחות וגם למגניבות. בניתי בגדים שמתאימים את עצמם ללובשת: חצאית שאפשר לקצר למיני, שמלה סגורה מלפנים עם מחשוף ענק מאחור".
גם האמהות חשות במצוקה. קרן אייל קוטליצקי מכפר שמריהו, אמא של מאיה בת ה-13, נותנת לסבתא של מאיה את הכבוד לרענן את המלתחה. רוב ההצלחות נקטפות ב"זארה", וב "בילבונג קידס".
מניסיונה , הבעיה העיקרית היא בגזרת בגדי הערב. "רוב הקניות הן של בגדים יומיומיים. כשמגיעה מסיבה, הארון נשפך במלואו ומתחילות התלונות: זה לא יפה עליי, זה רחב מדי, זה צמוד מדי. זה גיל שבו יש חשיבות גדולה למראה חיצוני ומה שנראה לנו לא נורא, מבחינתן הוא'סוף העולם'.
מאיה מאוד צרה וקטנה והבעיה קשה שבעתיים. היא לא מעוניינת, ובצדק, להיכנס לחנויות ילדים, שם הכול מקושט בנצנצים ובפיות, ובחנויות הרגילות קשה למצוא בגדים במידה שלה. בארצות הברית יש מידות Slim לנערות רזות במיוחד. בארץ עוד לא מצאתי".
אז מה עושים?
"יש לנו ימים רק שלה ושלי לחיפוש פריטים ספציפיים. לרוב גם אחרי שעות רבות לא נמצא אף פריט שמוצא חן בעיניה. למזלה, יש לה סבא וסבתא בארצות הברית וכל ביקור אצלם כולל שופינג".
קוטליצקי מבהירה בנחרצות מדוע לדעתה אין מענה לשכבת הגיל של בתה: "רמת ההתפתחות הפיזית שונה ויש הבדלים חיצוניים משמעותיים בין הבנות. זהו גם שלב התפר בין ילדה לבוגרת. הפיות כבר לא מתאימות, אבל גם לא נעלי עקב".
בת חן בן-עמי סונין ממודיעין, אמא של גיל בת ה-13 ורון בן ה-11, שותפה לתחושות של קוטליצקי. את הקניות היא עורכת רק עם הילדים, שהם בעלי דעה אופנתית מפותחת, בעיקר ב"הוניגמן" וב"פוקס". " אבל גם כשמוצאים משהו שאוהבים, המידות הפופולריות כבר נחטפו.
ההיצע לגילאי 16-12 הוא בעייתי", היא מסבירה. "בגדי ילדים מגיעים עד מידה 12 ורשתות האופנה לנערות לא מייצרות מספיק מהמידות הרלוונטיות. אם לא קנית בתחילת העונה, לא יישאר. מכיוון שאני מתקשה למצוא מידת 16-14 אני קונה לבת שלי חולצות נשים במידה 1, שהן לא תמיד מתאימות וגם יקרות יותר".
מי שמנסות לתת מענה למצוקה, בין היתר, הן המעצבות הישראליות. נעמה חסין יצאה עם קו לילדות ולנערות, "סטודיו נועה" ברשפון מאפשר לאמהות, לתינוקות ולנערות לחלוק מלתחה דומה וב"עלמה עיצובים קטנים" תמצאו פריטים מגוונים עד מידה 18.
"המון נערות מוצאות כאן את עצמן", מעידה נועה יער מ"סטודיו נועה". "אני לא מרגישה את הקיפוח. נכנסות אליי משפחות שלמות וכולן מוצאות וריאציה של אותה שמלה במידות שונות".
אמא ובת באותה שמלה? עיצוב לנערות לא דורש חשיבה מיוחדת?
"יש צבעוניות וגזרות שנכונות יותר לנערות, כי יש משהו בתעוזה שלהן ובנכונות שלהן לעצב לעצמן את המראה שפותח להן אינסוף אפשרויות; אבל אני מעצבת את כל הריינג', לא פונה דווקא לנערות. המידות נעות מילדות בנות 12 ועד XS לנשים, והן מוצאות את עצמן בתוך הטווח".
בניגוד ליער, אורית פוקס מ"עלמה עיצובים קטנים" כן מתמקדת בנערות כשהיא מעצבת עבורן ומקפידה שהבגדים יהיו "קוליים" ולא חושפניים. "אני עושה בגדים של גדולות, אבל מורידה מחשופים, מוסיפה קריצה, כמו למשל סקיני מבד טרנינג. בגלל זה הן מתחברות לבגדים. לא מגניב אותן לקנות בגדי ילדים ואצלי אין בגדים ורודים".
אחת הטענות היא שהדברים הטובים אוזלים. יש לך מספיק מידות עבורן?
"האמת היא שאין לי הרבה מידות. 16 ו-18 נגמרות מהר כי האמהות הרזות חוטפות".
למה מניסיונך קשה לרצות אותן?
"הן מבינות אופנה יותר ממני וממך, יש להן חיי חברה שמחייבים להיראות טוב, זה חשוב להן יותר מהכול. מצד שני הן עדיין מתביישות. זה גיל של חצי ילדה חצי אישה, הן לא מוצאות את עצמן".
אלי קידר, מנכ"ל רשתות "זארה" ו"פול אנד בר", מתגאה בכך שהוא ער לביקוש הגובר. לראיה, אחרי חודשים קשים בהן המבקרות בקניון "אביב" נתקלו בשלט האכזר "סגור לרגל שיפוצים", נפתחה "זארה" מחדש עם מחלקת נערות גדולה ומרווחת.
קידר מבטיח שזוהי רק הסנונית הראשונה ובאוקטובר צפויה להיפתח חנות "זארה" גדולה עוד יותר בקניון "עזריאלי", שרובה יוקדש לנערות. "יש אצלנו ביטוי לכל השיגעונות של הנוער, במחירים שלא משתוללים ובצבעוניות מגוונת", מפרט קידר.
גם לבני נוער פחות אורבנים נוספה לפני שנה אופציה להעשרת המלתחה-"בלו בירד קידס", לגילאי עשר עד 13. עופר רז, מנהל הרשת, נענה לביקוש של האחים הקטנים שנכנסו ל"בלו בירד" ורצו להתלבש כמו הגדולים. "הם רצו בגדים עם ההדפסים המיתולוגיים של הגלישה. עכשיו עומדים לרשותם שמונה סניפים ובקרוב ייפתחו עוד".
מענה נוסף לנערות ארצנו ניתן בנובמבר האחרון, עם פתיחת רשת Twentyfourseven. " בעיקרון, הפנייה היא פחות לגיל מסוים ויותר לסטייט אוף מיינד". אומר רון קאהן, המעצב הראשי של הרשת, "אבל זה מתאים בעיקר לטווח גילאי 16-15".
ומה עם בנות 14-12?
" לא התמקדנו בגילאים, חיפשנו את מכתיבות האופנה, אבל בפועל יש לנו הרבה לקוחות גם בגיל הזה. אגב, מקבוצות המיקוד שעשינו לפני פתיחת הרשת עלה שחוויית הקניות שלהן היא טראומתית. הבנות טענו שהתייחסו אליהן כאל מטרד כשהגיעו ללא הארנק, סליחה, ההורה. אנחנו מציעים להן תרגומים של טרנדים, במחירים שמותאים לכיסן, מחמישה שקלים ללק ועד מאה שקל לחולצה".
לצד מבנה הגוף המתעתע של המתבגרת, ישנו גם המצב הנפשי הייחודי. ד"ר דנה פלורנטין, רופאת משפחה, מסבירה שאומנם גיל ההתבגרות המינית אצל בנות הוא 11-9, אבל הבגרות הנפשית מבשילה לאט יותר וקבלת הגוף החדש לא פשוטה.
"אצל בנות בגילאים האלה יש הפרשה מוגברת של אסטרוגן, הורמון שגורם לווסת ולגדילת הגוף, האגן והחזה. זה אמור להסתיים עד גיל 12, אבל יש לפעמים א-סימטריה בין השדיים והן עדיין צומחים עד גיל 13 וחצי ".
ולמה קשה להן למצוא בגדים גם בגילאי 16-14?
" לבנות יש יותר בעיה מאשר לבנים. הן לא רק גדלות אלא כל הפרופורציות משתנות, האגן מתעגל, גודל השדיים משנה את צורת החולצות, לוקח כמה שנים לקבל כאלה שינויים של גוף".
חנה וינברג, פסיכולוגית קלינית, מסכימה עם פלורנטין בנוגע לבעייתיות בדימוי הגוף, אך טוענת שתחושת ה"אין לי מה ללבוש" היא בעיקר בראש שלהן. "כל כך הרבה דברים מונחים מבחינתן על הבגדים, זה לא פלא שמייחסים לזה כזה משקל ומתקשים למצוא מענה".
מה המשמעות של בגד בגיל הזה?
"דימוי גוף, שייכות חברתית, זהות עצמית. הן לא רוצות להיבלע, אבל גם לא להיתפס כחריגות. כן מקוריות, אבל לא מתלהבות מדי. לדעתי לא חסר היצע וגם אם יפתחו פה H&M הבעיה לא תיפתר. הבגד הוא אמירה חברתית וזה מסבך את העניין".
בסופו של דבר המסקנה ברורה. מדובר בשילוב בין היצע דל לקהל יעד מורכב מאוד. אבל יש מגמת שיפור: רשתות נפתחות, מחלקות אופנת נוער מתרחבות והתפילות לסניף של H&M אולי ייענו בקרוב.
בניסיון לבדוק אפשרות לעתיד ורוד יותר (סליחה, ורוד זה לילדות) פניתי למאיה ארזי, מרצה בכירה ב"שנקר -בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב", בנוגע לפתיחת מגמת עיצוב לבני נוער. "זו שאלה מצוינת", היא ענתה. "הייתי אמורה להעביר קורס כזה בפעם הראשונה. זה צורך שמודעים אליו, אבל בסופו של דבר הוחלט שבינתיים גם אנחנו בורחים מהגיל הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
