רמי קשו במסלול המראה
בלי קשר לתוצאות הגמר של פרויקט מסלול, שבו לא זכה, המעצב הפלשתיני רמי קשו כבר מסודר. בריאיון מיוחד מספר הפיינליסט המבטיח על הדרך שעשה מרמאללה לאל איי. היידי קלום כבר עשתה הזמנה
רמי קאשו צילום: דב שור
השני הוא רמי קשו, 32, פלשתינאי נוצרי יליד ירושלים שגדל ברמאללה ומזה כעשור מתגורר בלוס אנג'לס, אולי ההפך הגמור של סיריאנו. ההימור על השניים לא הכזיב, ויחד עם ג'יליאן לואיס עלו השלושה לגמר התוכנית ששודר בחמישי האחרון בהוט 3, בו זכה קשו במקום השני. בהשוואה לעונות קודמות, בלטה הרמה המקצועית הגבוהה של המתמודדים - אולי גבוהה מדי - מה שחשף את התוכנית ללא מעט ביקורת, בעיקר סביב הטענה שרבים מהמעצבים כבר פועלים בתעשייה ומועסקים אצל מעצבי על.
גם הפעם לא חסרו דרמות שתדלקו את הרייטינג הגבוה של התוכנית. בפרק דרמתי במיוחד עזב את התוכנית ג'ק מקנורת' על רקע היותו נשא HIV, ובמקומו החליטה ההפקה להחזיר לתוכנית את כריס מארש המצחיק. בריאיון טלפוני מדירתו מספר קשו על החיים שאחרי התוכנית (שצילומיה הסתיימו בארצות הברית לפני מספר חודשים), ונראה שהם מחייכים למעצב המוכשר.
בדיוק עכשיו הוא שב מנסיעת עסקים בפורטו ריקו, והזמנות לשמלות קוקטייל ולשמלות כלה מתחילות לזרום. "400 שמלות שלי נמכרו באחרונה תוך כמה דקות בערוץ הקניות כאן", הוא מספר בהתרגשות.
מתי הבנת שאתה רוצה להיות מעצב?
"בגיל שבע כבר התחלתי לצייר סקיצות. במקום ללכת לשיעורים הייתי משרטט שמלות לסבתא שלי ומהר מאוד התחלתי לעצב גם לנשות החברה בעיר. בגיל 18 החלטתי לעזוב ללוס אנג'לס כדי לנסות להגשים את החלום שלי להיות מעצב. כפלשתינאי, הבחירה בלוס אנג'לס היתה יותר פרקטית מתל אביב, בגלל האזרחות האמריקנית שלי והמשפחה שיש לי שם".
ל"פרויקט מסלול" הגיע קשו עם לא מעט חששות, אחרי שכבר התקבל לעונה הקודמת אך ביטל את השתתפותו. "פחדתי להיחשף בריאליטי, אך כאשר טים גאן (היועץ המקצועי של המתמודדים בתוכנית, ע.ב) בכבודו ובעצמו התקשר אליי וביקש שאצטרף לתוכנית, לא יכולתי לסרב לו", הוא נזכר.
לא היה קל
הפיינלסיטים של פרוג'קט ראנווי צילום: ערוץ בראבו
אנשים רואים היום סלבריטי לובש עיצוב שלי ולא יודעים איזו עבודה קשה עומדת מאחורי זה. מאז 2001 אני בתעשייה ושום דבר לא בא לי בקלות".
מה היה האתגר האהוב עליך בתוכנית?
"ללא ספק ה-Hershey Candy Challenge (בו נדרשו המתמודדים לעצב אאוטפיט עשוי מממתקים ומהאריזות שלהם, ע.ב), ולא רק משום שזכיתי בו. עבדנו בתנאים שאילצו אותנו להיות סופר יצירתיים, כמו אלמנט העבודה תחת זמן מוגבל".
איך היה לעבוד עם טים גאן?
"טים פרגן לי לאורך כל הדרך. הוא אמר תמיד שהעבודות שלי אלגנטיות מאוד, וגם כשהיתה לו ביקורת, הוא ידע לתת אותה בצורה בונה. אחרי תקופה ארוכה שעבדנו בצמוד, אני יכול להגיד שהוא טיפוס צבעוני מאוד, סוג של מילון מהלך על שתיים", הוא צוחק.
היידי קלום צילום: איי-פי
"אם להיות כנה איתך, בקושי הכרתי את היידי בזמן התוכנית. לא היתה לנו כמעט אינטראקציה עם השופטים והיה בינינו סוג של דיסטנס, כך גם עם נינה גרסייה ומייקל קורס (שופטים בתוכנית, ע.ב). ההיכרות האמיתית שלי עם היידי החלה אחרי התוכנית. היא יצרה איתי קשר בתום הצילומים וביקשה שאעצב לה כמה דגמים.
הגעתי אליה עם כמה אופציות, מתוכן היא בחרה דגם שאיתו הצטלמה למגזין 'פורבס'. בעונה החמישית, שבדיוק התחילה כאן, היא תלבש כמה מהעיצובים שלי, וזה כמובן מחמיא מאוד".
במי ראית את המתמודד העיקרי שלך בתחרות?
"חשבתי שג'יליאן היתה מדהימה. יש לה הבנה גדולה באופן שבו נשים מתלבשות,
"חשבתי שג'יליאן היתה מדהימה. יש לה הבנה גדולה באופן שבו נשים מתלבשות, ומהרגע הראשון ידעתי שהיא תהיה מתמודדת רצינית. אני חושב שככה היא גם הרגישה לגביי. מובן שגם כריסטיאן היה מתמודד רציני, למרות שהסגנון שלו הוא פחות הטעם שלי. שלושתנו היינו הראויים ביותר להגיע לגמר". אני יכול רק להגיד שלהגיע למעמד הזה זה הפרס הכי גדול. החשיפה בשבוע האופנה בניו יורק היא עצומה. כל מי שמשפיע על התעשייה נמצא שם: המעצבים, הקניינים, העורכים והדוגמניות.
בבראיינט פארק ספציפית התערוכות יקרות מאוד, רק להעלות שם תצוגה עולה 200 אלף דולר. העובדה שקיבלנו את ההזדמנות החד פעמית הזאת להציג את הקולקציות שלנו בפני כל התעשייה, זה פשוט מדהים".
לא עוזב את העיר
היידי קלום צילום: איי-פי
"זה נכון שבעונה שלנו הרמה המקצועית היתה גבוהה מאוד, אבל בסופו של דבר כולנו מעצבים צעירים בתחילת הדרך", אומר רמי. "בעונה החדשה נראה לי שההפקה רצתה לחזור לאופי של העונה הראשונה, שהתעסקה יותר באישיות השונה של כל מתמודד", הוא מוסיף. באיזשהו שלב, השופטים ואפילו המתמודדים התחילו לקרוא לך Draper The, שהפך לכינוי המפורסם שלך.
לא הרגשת שזה מוגזם?
"יכול להיות. בתוכניות כאלה תמיד מחפשים סטריאוטיפים. אני גאה בדרפה שלי (עודף בד שנשפך, ע.ב), ולמרות הביקורת של השופטים, ידעתי שאני מסוגל לעשות הרבה יותר מזה. צריך לזכור שבקונטקל סט של תוכנית קשה להבליט את כל התכונות החזקות שלך. אני חזק בדרפה, ורציתי לשווק את זה, ליצור משהו שיהיה מזוהה עם הסגנון שלי. מעבר לכך שהקפלים בבד מאפשרים ורסטיליות שמתאימה לסוגים שונים של נשים".
כמו ג'סיקה אלבה מצד אחד, ודיטה פון טיז, מצד שני?
"זה נכון. שתיהן לקוחות קבועות שלי ושונות מאוד אחת מהשנייה. ג'סיקה היתה מהסלבריטאיות הראשונות שתמכו בי עוד בל 2002. יש לה כמובן מראה מאוד'גירלי' בהשוואה לפון טיז, אמנית הבורלסקה, אך שתיהן מייצגות באופן אחר את התגלמות הנשיות, וזה נחמד לדעת שאני לוקח חלק בדימוי שהן יוצרות לעצמן. הסגנון שלי מתאפיין בקווים זורמים ופונה לאישה שרוצה להרגיש הכי נשית שאפשר".
את מי עוד יצא לך להלביש?
"את פריס הילטון, בקי ניוטון מבטי המכוערת ואת לינדזי לוהן".
סצינת האופנה בלוס אנג' לס, זירת הפעולה של רמי, היא כמובן פחות מפותחת מאשר בניו יורק. עם זאת, בשנים האחרונות רואים הרבה מעצבים צעירים שבוחרים להתבסס שם, אולי דווקא בזכות היעדר המסורת האופנתית. "הסגנון השולט בלוס אנג'לס הוא הרבה יותר קז'ואל ספורט בהשוואה לניו יורק המחויטת", מסביר קשו.
"בניו יורק הרבה יותר קשה למעצבים צעירים להצליח, כי הם נדחקים על ידי המעצבים הגדולים יותר. לדעתי זה גורם להם לעצב לפי מה שהם חושבים שאנשים יאהבו, ופחות מתוך נאמנות לעצמם".
אז עבורך לוס אנג' לס היתה הבחירה הנכונה.
"בהחלט. אל איי היא כור היתוך של אופנה, אמנות וקולנוע. תעשיית הקולנוע החזקה מזינה את האופנה ולהפך. בזכות שחקנית שלובשת עיצוב שלי לשטיח האדום, באים לקוחות נוספים. כאן הצלחתי להשיג ספונסר לכל תצוגה שעשיתי, בעוד שבניו יורק זה בחיים לא היה קורה".
יש סיכוי שתחזור לרמאללה?
"המשפחה שלי גרה שם ותמיד יהיה לי חיבור למקום, אבל דברים יצטרכו מאוד להשתנות כדי שאפתח שם עסק. כל עוד האלימות של שני הצדדים לא תיפסק והכל לכלה לא תשתפר, אופנה תיחשב ברמאללה למותרות ולא תוכל לצמוח שם. הבעיה היא לא באנשים, שרוצים שלום, אלא בהנהגה שלהם. אגב, מוכרים את העיתון שלכם ברמאללה?
נא להמתין לטעינת התגובות
