נבואה 2.0: האם הקבלה היא מדע או מיסטיקה?
לא זאת ואף לא זאת. הקבלה היא חיבור יחודי של שתי המסורות הגדולות ביהדות - הנבואה והחוכמה. פרק שני בסדרת הקבלה והחסידות על פי משנתו של הרב יצחק גינזבורג
שאלה העולה תכופות בדיונים על קבלה היא, האם מדובר במיסטיקה או במדע? העובדה שהנושא חוזר ונשנה אינה מקרית. לפנינו פְּנֵי השטח הקוצפים של סוגיה עמוקה העולה כמערבולת מתוך לבה של חוכמת הנסתר היהודית.
אך אם נישַאר בתחום הוויכוח הקיים נימַצא בעצמנו צפים על פני המים. על מנת לרדת לעומק הנושא עלינו להניח בצד את המונחים העכשוויים 'מדע' ו'מיסטיקה', ולהתחקות אחר מונחים תשתיתיים ומסורתיים יותר המיטיבים לתאר את שני העולמות שמאחוריהם. דבר זה הוא בעצמו שיעור חשוב בחוכמת הקבלה: מכיוון שהעולם מתואר כנברא באמצעות דיבור, על מנת לעמוד על מהותו של משהו עלינו קודם כל לכנותו בשמו המדויק ביותר. מתוך השם הנכון מסתעפים ההקשרים, השורשים, הפסוקים והרעיונות החודרים למהות הדבר.
המונח 'מדע' הוא אמנם עתיק, אך בהקשרו המודרני הוא צעיר מאוד, בן גילו של המדע החדש עצמו. מונח קדום ויסודי יותר, המשקף את הכוח העומד בבסיס המדע, הוא חוכמה. המונח חוכמה מבטא את אחד מכוחות הנפש הבסיסיים באדם – היכולת לתפוס רעיון בכוח השכל, להמשיגו ולסדרו. המדע המודרני, אפשר לומר, הוא תצורה אחת של חוכמה, הגלגול העכשווי המוצלח ביותר שלה אם תרצו.
אכן, המונח של חז"ל לתיאור הפילוסופיה היוונית, ממנה צמח לימים המדע, היה "חוכמת יוון". באותו אופן, להבדיל, חז"ל עצמם – הורי מחשבת ישראל לדורותיה – אינם אלא "חכמינו זכרונם לברכה". בבסיס כל שיטת מחשבה ניצבת חוכמה.
המונח 'מיסטיקה'
בתולדות היהדות ניתן לזהות מעבר ברור מעידן של נבואה לעידן של חוכמה. מעבר זה התרחש בזמן גלות בבל, לפני כ-2500 שנה. עד אותו זמן הקשר בין עם ישראל לאלוקיו נשען כולו על נבואה: הקב"ה התגלה לאבות, דיבר אל כל העם בשעת מתן תורה, ניהל דו-שיח עם משה באהל מועד, ולבסוף האציל מרוחו לנביאים הרבים שעמדו לעם אחריו. היה זה עידן של גילוי מוחשי וחווייתי של האלוקות. בזמן גלות בבל התרחש מעבר הדרגתי למציאות חדשה: הנביאים הלכו והתמעטו, ולעומת זאת שיטה חדשה של פענוח דבר ה' החלה להתגבש, בדמותה של הכנסת הגדולה - הדור הראשון של מפרשי התורה שבכתב ומפתחי התורה שבעל-פה, שלימים נודעו כחז"ל. בתקופת המעבר ישבו זה לצד זה אחרוני הנביאים (חגי, זכריה ומלאכי) וראשוני החכמים (עזרא ונחמיה), אך בהמשך פסקה הנבואה לגמרי והשרביט כולו עבר לידי החכמים. הפסקת הנבואה נתבשרה בעצמה כנבואה בספר דברים: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (לא, יח).
הנבואה, כך כתוב, ניתנה כעת רק לשוטים ולילדים. כל שנותר הוא רושם שלה בדמות 'בת הקול' המסתורית המפלחת מדי פעם את חלל בית המדרש ומפרה את הדיון ההלכתי. אך שקיעתה של שמש הנבואה אותתה את זריחתו של מאור אחר, שלאחר שהסתגלו אליו העיניים התברר כחושף גוונים חדשים בתורה. העיון הלמדני - המפרק את הפסוקים לגורמיהם, מקפלם מחדש בצורות שונות, משווה ומנגיד ביניהם - גילה בכתבי התנ"ך קשת של פנים ורבדים שלא התגלו קודם לכן.
אף שאיש החוכמה רכן על כתבים שניתנו בנבואה, הוא איתר בהם צפונות שהנביאים עצמם לא גילו. דבר זה מומחש יותר מכל במדרש אודות משה רבנו, המספר כי הוא נלקח ב'מכונת זמן' מאות שנים קדימה לשיעור תורה של גדול התנאים רבי עקיבא. למרבה ההפתעה, משה אינו מבין דבר ממה שנאמר בשיעור ונאלץ לשבת בשורה האחרונה. רק כאשר מסביר רבי עקיבא כי מה שלימד הינו "הלכה למשה מסיני" מבין משה כי הכל מוצפן כבר בתורה שהוא כתב, אך יכול להתגלות רק הרבה יותר מאוחר ובכלי החכמים.
מעניין לציין כי המעבר מנבואה לחוכמה השתקף בטלטלות מקבילות ברחבי העולם: במזרח היתה זו שעת הפשטת ההינדואיזם בידי בודהא ועת הגותו הרוחנית של קונפוציוס; במערב - ימי הפילוסופים הראשונים והמעבר מעידן ה'מיתוס' לעידן ה'לוגוס'. כאן גם כאן הועבר מוקד התודעה מדימויים מוחשיים למושגים מופשטים. עם זאת, חשוב לסייג ולהסביר כי בעוד ההגות הגבוהה של אומות העולם עומדת אך ורק בסימן הפשטת האל, אצל חז"ל אוזנה מגמת ההפשטה בידי מגמה נגדית של הלבשה: דבר השם הכללי אותר בפרטים דווקא, במרכיביהם הדקים של פסוקי המקרא, וכן הוחדר ביתר שאת למישור המעשי דרך התפרטות ההלכה והוספת תקנות חדשות. עוד נשוב ונדון ביחס המדויק בין חוכמת האומות לחוכמת חז"ל בשבועות הבאים.
אנו כשירים כעת לנסח מחדש את השאלה שהצבנו בפתיחה. במקום לשאול האם הקבלה היא מדע או מיסטיקה עלינו לשאול האם היא חוכמה או נבואה? האם ראוי לראות בה פיתוח של מחשבת חז"ל, כזה שאימץ כיוון שונה אך נותר בגדר חוכמה הגיונית, או שמא סוג של נבואה דווקא, המציצה לעולמות העליונים ומראה לנו אותם?
כל המעיין ברצינות בכתבי הקבלה יהיה מוכרח לומר כי היא מסרבת להשתעבד לאחת משתי הקטגוריות בלבד. בתור חוכמה למשל הקבלה היא הרבה יותר מדי מוזרה, חידתית וגדושה ביצורים משונים. היא עוסקת ב"אורות", "עולמות", "פרצופים" ו"היכלות", משובצת דימויים מופלאים כ"טל הבדולח", "קליפת נוגה" ו"היכל הגוונים המשתנים", ומתארת גלגולי נשמות, מלאכים ושדים. במלים אחרות, הקבלה נבואית מדי מכדי להיקרא חוכמה. שמא עלינו להגדירה כנבואה? אף ניסיון זה עולה בתהו. הקבלה מופשטת, שכלתנית ומובנית מדי. תלמיד הקבלה אינו יוצא מגופו ומתמזג בחוויה נבואית, אלא להפך – מרכז דעתו במבנים מאורגנים ושיטתיים, מצרף מקורות לכדי מכלול קוהרנטי, מצייר טבלאות ומקיש מהן מסקנות. גדולי החסידות הדגישו כי עיון בסוגיה של תורת הנסתר דורש פיכחון, רצינות וזהירות בדיוק כמו סוגיה למדנית בגמרא. הקבלה גם דומה מדי לחכמה מכדי להיקרא נבואה.
הדרך הטובה ביותר להגדיר את הקבלה היא לתארה כאיחודן של מסורות החוכמה והנבואה. מצד אחד היא נשענת על מבנים ומושגים שאין ביכולת האדם להשיגם מדעתו (כזו היא למשל מערכת הספירות הקבליות). דברים אלו הוענקו למקובלים הראשונים בצורת גילוי שלמעלה מהשכל, הדומה במעט לנבואה. מצד שני, האופן בו המקובלים השתלמו לקראת הגילוי, וכן הדרך בה הפיקו מתוכו ידע נוסף, שניהם בהחלט של חוכמה. בעוד דברי הנביאים כמו מוּטחים בשומעם באופן גולמי ובוהק בכדי לחדור ללבו, דימויי הקבלה עוברים עיבוד ושכלול ומבקשים להתקבל גם על דעתו של האדם (הפתוח להאזין להם), לא רק על לבו.
את העובדה כי הקבלה היא שילוב הנבואה והחוכמה ממחישה באופן התמציתי והאלגנטי ביותר הגימטריה לפיה קבלה (137) שווה בדיוק חכמה (73) ועוד נבואה (64) (לנרתעים מגימטריות נבהיר כי איננו מביאים אותן כדי להוכיח משהו או אפילו לנמקו, אלא ככלי לאייר, להמחיש ולהצביע על זיקות בין דברים שונים; גם לנושא זה עוד נשוב בטורים הבאים).
בדורנו הולכים ומתרבים דיבורים אודות חידושה האפשרי של הנבואה. אכן, את כל הגל הגדול של העידן החדש וההתעניינות המחודשת ברוחניות ניתן לראות כגישוש אל עבר יעד זה. תורת הקבלה מספקת לנו שיעור חשוב בנושא: על מנת להשיב לחיים את הנבואה, אל לנו לצפות לשחזורה כפי שהיתה פעם, לפני היות מסורת החוכמה. חידוש הנבואה צריך להיעשות באופן שאינו מוחק את החוכמה שהתפתחה מאז, אלא אוסף גם אותה, מעלה אותה ומפיח בה חיים חדשים. תהיה זו מהדורה חדשה ומשופרת של הנבואה – גילוי פני ה' המתלבש בתוך שכלנו ומחשבתנו שלנו. פנים בפנים ממש.
המאמר מבוסס על דברי הרב גינזבורג. לאתר הרשמי
נא להמתין לטעינת התגובות
