קרב סכינים היא כמו טורניר כדורגל
התוכנית "קרב סכינים" עולה ליגה בעונה החדשה: מי שיתחרו הפעם הן מסעדות בקטגוריות שונות, במקום שפים בתחרויות אישיות. יהיו בתים, זוכים ואליפות, בהשראת אהבת הכדורגל של השפים-השופטים ירון קסטנבוים ורן שמואלי. ראיון
בספיישל המשימות, הם מוכנים כעת לעונה שלישית של התוכנית המצליחה, שמבוססת על הפורמט העולמי של "שף הברזל". אגב, לכל מעריצי השף סטפאן פרואה דה ווה אין מה לדאוג, גם העונה יככב הצרפתי עם הבלורית בשלבים מתקדמים יותר של העונה.
זוג השופטים קסטנבוים ושמואלי הפכו במהלך העונות לחלק בלתי נפרד מן התוכנית, והשנה כבר התחילו ליזום בעצמם את פורמט התוכנית יחד עם ההפקה. העונה מתהדרת התוכנית בקונספט חדש, שיתמקד בתחרות בין מסעדות ולא בין שפים, כפי שהיה נהוג בשתי העונות הראשונות. את הקונספט החדש לתוכנית הם שאבו בכלל מאהבתו של קסטנבוים לספורט קבוצתי, ולכדורגל בפרט.
העונה תתחיל בתחרויות אזוריות לפי סוגי המסעדות - שיתחלקו למסעדות שף, אסיאתיות, בישול ים
תיכוני (לא ישראלי מודרני) ומסעדות כפריות. המסעדה המנצחת בכל בית אזורי, שיכלול ארבע מסעדות בכל קטגוריה, תעלה לשלב הבא, ובדרך אל הגמר יצטרכו הזוכות לעבור עוד משוכה: לנצח את השף סטפאן.
מי שתצליח לנצח את השף הצרפתי המיומן, תפגוש בגמר מגה שף, שזהותו עדיין לא נקבעה. קסטנבוים מדווח כי בין השמות שעלו מצוי גם המגה שף מאריו בטאלי, שמחזיק 12 מסעדות גורמה ברחבי העולם.
"רן ואני שמחנו כשההפקה סיפרה לנו על השינוי", מספר קסטנבוים, "הצופים של התוכנית מזהים יותר את המסעדות מאשר את השפים. לדעתי, העונה החדשה תדבר יותר לצופים שלא מתוך עולם הקולינריה הישראלי, שרבים מהם עוקבים אחרי התוכנית באופן קבוע. את הרעיון לעונה החדשה הביאה ההפקה, ואנחנו עשינו קצת תיקונים ושיפורים.
"זו חוויה שפוגשת את הצופה בבית במקום הרבה יותר אותנטי. ברבות מהמסעדות שהצופים היו בהן, הם אפילו לא יודעים איך קוראים לשף. בנוסף, לאחר שקיבלנו את הקונספט, רן ואני החלטנו לסדר את העונה כמו מין אליפות פרמייר-ליג של ליגת הכדורגל הבריטית, דבר שיוסיף למתח ולריגוש".
איך נבחרו המסעדות שישתתפו העונה?
קסטנבוים: "המסעדות נבחרו כך שיתאימו לבתים השונים לפי הז'אנר אליו הן משתייכות. אחרי כן, היו גם אילוצים של מסעדות, כמו במיקרים שבהם השף לא היה בארץ או שפשוט לא רצו להשתתף. חשוב לי להדגיש שלא מדובר בהכרח במסעדות הטובות בארץ, אבל טובות מאוד מסוגן. בגלל זה נרצה לעשות עונות נוספות באותו הקונספט, כדי להביא מסעדות איכותיות נוספות שלא יכלו להגיע הפעם.
"אנחנו רצינו מאוד שיהיה גם בית של מסעדות איטלקיות, אבל בהפקה לא רצו שכל הנציגות יהיו
תל-אביביות,
בין המסעדות שישתתפו השנה גם 'האדסון' של שף אמיר אילן, 'מראבו' של השף יואב בר, 'טורקיז',
'מועדון הקצינים' ו'סושי סמבה', שבהחלט עשו את העבודה".
עד כמה אתם מעורבים בתכנים של הסדרה?
"אנחנו הצד המקצועי של התוכנית, התפקיד שלנו הוא לייעץ להפקה בכל נושא, החל מחומרי הגלם ועד
לבחירת המסעדות", אומר קסטנבוים, "אנחנו מחליטים מה מתאים ומה לא מתאים. 'שמים הפקות' רוצים לעשות טלוויזיה טובה, ורן ואני נאמנים מאוד למקצועיות שלנו.
"השאיפה שלי בתוכנית היא לקדם את תחום הקולינריה אצל הדור הצעיר. כיום הרייטינג של התוכנית הוא גבוה מאוד בקרב בני העשרה. אני רוצה שצעיר ממוצע שרואה את התוכנית ישאף ללמוד בחו"ל את התחום, והאמא הפולנייה לא תראה את הבחירה במקצוע הזה בעין עקומה. לכן חשוב לי לבחור את הנושאים ואת התוכן בשיא הרצינות ולא להיכנע רק לרייטינג".
איך אתם ממפים את עולם הקולינריה הישראלי כיום?
קסטנבוים: "יש כיום את המאסטרו של הקולינריה הישראלית, שזהו אהרוני. מעמדו הוא כמו של ג'וליה צ'יילדס ז"ל בארה"ב, הוא מקבל הרבה הערכה מכל השפים הישראלים.
יש את הדור הבוגר, ממש כמו באמנות, הכולל את חיים כהן וצחי בוקששתר. בנוסף יש גם את דור הביניים, שכולל בין היתר את רן ואותי, ארז קומרובסקי, עזרא קדם, מיקה שרון, יורם ניצן, ערן שרויטמן, רפי כהן, מאיר אדוני ואיל שני, שהוא מין סוג של חייזר ותמיד קשה למקם אותו. שאר השפים הם הדור הצעיר שמתפתח".
למה קשה לכם לגייס לתוכנית את השפים ממעמד הביניים לתוכנית?
"דור הביניים לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות", טוען שמואלי, "הרבה מהם פוחדים להסתכן במידה
ויפסידו. זה ממש לא צעד חכם. כל מי שהשתתף בתוכנית, גם אם הוא הפסיד, קיבל דחיפה חזקה מאוד למסעדה שלו.
לדוגמה, שאול בן-אדרת ממסעדת קימל שהיה מאוד צבעוני. הוא הפסיד, אבל נתן הצגה נהדרת שאחר כך תרמה לו רבות בהזמנה לתוכניות טלוויזיה ופרסום בכלל. בעקבות זאת הגיעו המון מתחרים לתוכנית, אבל כולם מהדור הצעיר.
מסעדות משקיעות 2,500 דולר בחודש ביחסי ציבור, אבל הם לא מוכנים להופיע בתוכנית שתחשוף אותם לכמעט מיליון איש בפעם אחת? צריך לקחת את זה יותר בקלות. גם למאיר אדוני זה עשה רק טוב - הוא אפילו זכה במקומות שונים בתואר שף השנה לאחר שהתארח בתוכנית.
אני חושב שהתוכנית שמה אותו במקום לא מאיים, כי 'כתית' הצטיירה תמיד כמקום מאוד יקר שמיועד רק למבינים. המסעדה שלו נותרה יקרה, אבל אנשים התפעלו מהווירטואוזיות שלו בתוכנית, ולתקופה מסוימת זה נתן לו קידום אדיר".
איך אתם מצליחים לשפוט שפים חברים?
"אנחנו, לעומת השופטים האורחים, חלק מכל תהליך הכנת המנה", מסביר קסטנבוים, "ואנחנו מתייחסים לשיפוט בשיא הרצינות. דווקא מהשופטים האורחים הרבה פעמים קורה שמישהו גורר אחריו את השאר, וכך גם קורה שהרבה פעמים השיפוט שלנו ושלהם שונה מאוד.
"אנחנו אומרים תמיד את האמת. אם אמרנו שמנה היא רעה, סביר להניח שגם השף שהכין אותה יודע שהיא לא הייתה טובה. הרבה פעמים קורה שמנה נראית טוב מאוד לצופה בבית, אבל היא פשוט לא טעימה, מה שאנחנו קוראים לו 'מנת חלון ראווה'.
למשל, מאיר אדוני הכין מנה של דיונון עם דיו, עשה שלושה רולים עם בשר סרטנים והשקיע במנה המון. השופטים האורחים התפעלו, אבל בסופו של דבר המנה פשוט לא הייתה טעימה, וגם הוא ידע את זה. חוץ מזה שיש גם עניין של טעם אישי - גם מנות מאוד פשוטות יכולות להיות טעימות".
איך אתם מסכמים את חוויית ה"משימה", אילו משימות אהבתם ואילו פחות?
קסטנבוים: "המשימה הייתה סוג של קוריוז, יותר אווירה ופחות אוכל. המשימה בהרי ירושלים הייתה זו שבה הכי נהניתי. התבקשתי להכין ארוחה לשבעה לצורך הצעת נישואים של זוג צרפתי".
שמואלי: "אני אהבתי את המשימה של החתונה הערבית אצל חוסאם עבאס. באנו עם המון דיעות קדומות וגילינו תרבות מדהימה, התוכן היה מרתק. את התוכנית של המטבח הצבאי הרבה פחות אהבתי, כי פשוט לא היה לי עם מה לעבוד".
מה דעתכם על אינפלציית תוכניות הבישול בשנה האחרונה?
"ערוצי הטלוויזיה לא מטומטמים", אומר שמואלי, "הם ניתחו והגיעו למסקנה שהתוכניות האלה מביאות הרבה מאוד רייטינג וזה פשוט הולך טוב. אולי בחגים היו הרבה תוכניות בישול בשידורים חוזרים, אבל יש דרישה של הצופים לתוכניות הללו".
נא להמתין לטעינת התגובות
