מערכת החיסון הרוחנית של הפלנטה
החברה מושחתת? בני אדם מטומטמים? כדור הארץ הולך ונהרס? נכון מאוד. אבל יש סיבה לאופטימיות: כמאה מיליון (!) אנשים ברחבי העולם חברים בארגונים חברתיים, סביבתיים ובארגוני זכויות אדם והם מהווים את תנועת ההתעוררות הרוחנית הגדולה ביותר של זמננו. עידו הרטוגזון קרא את ספרו של הפעיל הסביבתי פול הוקן והתעודד

אם אתה מסתכל על המצב כרגע ואתה לא פסימי אין לך עיניים. אבל אם אתה מסתכל על מה שאנשים מסביב לעולם עושים ואתה לא אופטימי - אין לך לב; כך אומר הפעיל הסביבתי פול הוקן. להוקן, אחד מפעילי הסביבה הבולטים בעשורים האחרונים, יש לב. Natural Capitalism, אחד מספריו, נבחר על ידי ביל קלינטון כאחד מחמשת הספרים שכל אחד בימינו חייב לקרוא. Blessed Unrest, רב המכר האחרון של הוקן (שכונה בעבר "מר ירוק") הוא אחד הספרים האופטימיים, החכמים והמעודדים ביותר שיצא לי לקרוא בשנים האחרונות.
דאגה לזכויות האדם והסביבה היא דבר חדש בעולמנו. כשתנועת זכויות האדם צצה לראשונה ב-1787 היא הייתה לא הרבה יותר מתופעה שולית. תריסר החברים שהחלו ב-1787 להיפגש בחנות דפוס קטנה בלונדון מתוך מטרה להביא לחיסול העבדות היו הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שהתאגדה על מנת להילחם עבור זכויותיהם של אנשים אחרים שלא הכירו. בתקופה שבה שלושה רבעים מהמין האנושי היה משועבד בצורה זו או אחרת, הרעיון הנועז של עולם ללא עבדות נחשב חתרני ומסוכן. פוליטיקאים ואנשי עסקים יצאו נגדם בחריפות וטענו (ממש כמו היום) שהרעיונות הקיצוניים שלהם יפילו את הכלכלה, יעלו יותר מדי כסף ויורידו את רמת החיים.

220 שנה אחרי תריסר המופלאים האלה איש לא יודע כמה תנועות לזכויות האדם והסביבה קיימות כיום מסביב לעולם. הוקן עצמו החל את כתיבת הספר שלו לאחר שבמהלך מסעות ההרצאות שלו נחשף לאלפי ארגוני זכויות אדם וסביבה קטנים. חלק מחברי הארגונים הללו סיפרו לו שאמצו נהר מקומי והם יוצאים בקבוצות לנקות אותו, או מוכרים עוגיות בעיר כדי לאסוף כסף לשימורו. אחרים סיפרו לו שהם הקימו ארגון המסייע לתושבים להתקין פאנלים סולאריים על גגות הבתים שלהם. בסופו של דבר התעוררה סקרנותו של הוקן: מי הם האנשים האלה שהקדישו את מיטב זמנם לדאוג ליערות, לעוני, לאיכות המים, לזכויות עובדים?
המחקר שביצע הוקן העלה תוצאות מדהימות. על פי הוקן, ישנם כיום מעל למיליון ארגוני זכויות אדם וסביבה מסביב לעולם, עם יותר ממאה מליון חברים המועסקים במשרה מלאה. הגרעין של התנועה הזו, אומר הוקן, גדול מזה של האיסלאם הפונדמנטליסטי, מזה של הניאו-קונסרבטיבים וחזק יותר מזה של הכנסיה הקתולית. זו הקבוצה שגדלה במהירות גבוהה יותר מכל קבוצה אחרת במאתיים השנה האחרונות ומהווה את חוט השדרה בצמיחתו של המגזר השלישי, המגזר האזרחי - שמתפתח כנגד חוסר התפקוד של המגזר הראשון (השלטון) וחוסר האחריות של המגזר השני (ההון).
כיצד ייתכן שלמרות ההייפ השטחי שיש בתקשורת על טרנדים ירוקים, שומעים כל כך מעט על מאות אלפי התנועות הללו? את התשובה לשאלה הזו מוצא הוקן במבנה של הקבוצות האלה. בניגוד לתנועות חברתיות מסורתיות, תנועות האדם והסביבה החדשות לא מבוססות על ארגון ממורכז
תנועות האדם והסביבה של ימינו לעומת זאת צומחות מלמטה למעלה. הן מבוססות לא על אידיאולוגיה גדולה אלא על רעיונות קטנים. התנועות הללו קמות בלי קשר אחת לשניה, כשכל אחת מהן בוחרת כפוקוס בנושא אחר שבו היא מבקשת לטפל, אבל דווקא משום כך הן נארגות באופן אורגני לכדי שלם הגדול מסכום חלקיו. כשקוראים את הצהרות המטרה של הקבוצות הללו, אומר הוקן, מגלים שהן לא סותרות זו את זו. כל הקבוצות הללו מבוססות על שני חוקים בסיסיים מאוד. הראשון הוא כלל הזהב של הלל הזקן: ואהבת לרעך כמוך. העקרון השני הוא קדושת החיים.
תקשורת ההמונים של ימינו יודעת לדווח רק על אירועים דרמטיים ומפוצצים, מנהיגים או מפורסמים אבל השינוי האדיר שיוצרת התנועה הזו מבוסס דווקא על אינספור קבוצות קטנות ואירועים קטנים, מיקרוסקופיים ממש. "ניסויים מדעיים הוכיחו שוב ושוב שקבוצות של אנשים מלומדים ועירוניים לא נותנים כל תשומת לב לאובייקטים בלתי מוכרים המתקרבים לכיוונם אם הם מרוכזים מדי באובייקטים המוכרים להם. מה שאנחנו יודעים כבר קובע את מה שאנחנו רואים, ומה שאנחנו רואים קובע את מה שאנחנו מבינים" כותב הוקן. לתקשורת ההמונים ייקח זמן רב עד שתדע לדווח לנו על התופעה האדירה הזו.
עד שזה יקרה, כדאי לכם לקרוא את הספר של הוקן. Blessed Unrest הוא סיפור ההיסטוריה של תנועות האדם והסביבה; סיפור שנקרא קצת כמו ההיסטוריה של האלטרואיזם. זה סיפור מחמם לב שלא מסופר מספיק במדיה שלנו, על האופן שפילוסופיות כמו אי-אלימות ודאגה לסביבה הפכו במאות השנים האחרונות לשכיחות יותר ובולטות יותר מדור לדור. הסיפור שהוקן מספר הוא סיפור על התעוררות פלנטרית.
בסופו של דבר הספר של הוקן הוא סיפור על התלכדות התנועות הללו לתנועה אחת שבמרכזה עומד העקרון של קדושת החיים, תנועה ששמה לה למטרה לרפא את הכוכב שלנו ממחלות של שחיתות פוליטית, סרטן כלכלי והשחתה אקולוגית. השימוש הנרחב בדימויים ביולוגים אינו מקרי, כי הוקן מציג בספרו את תנועות האדם והסביבה כסוג של מערכת חיסון פלנטרית.

האימונולוג פרופסור קלהאן רואה את המוח כהמשך של מערכת החיסון. בעוד מערכת החיסון דואגת להגן על הגוף מפני איומים מיקרוסקופיים כמו חיידקים ובקטריות, המוח שלנו מגן עלינו מפני איומים שגדולים מדי עבור מערכת החיסון כמו דובים, כרישים או נמרים. באותו אופן, תנועות האדם והסביבה מהוות מערכת חיסון שמגנה עלינו ברמה הקולקטיבית של האנושות והכוכב.
מיליון הארגונים הסביבתיים-חברתיים הללו שמרכיבים את מערכת החיסון הפלנטרית המתהווה שלנו מקבילים על פי הוקן לטריליוני תאי הדם הלבנים, המיקרופגים ושאר הגופיפים המיקרוסקופיים שמגינים על הגוף שלנו מפני פולשים מזיקים. כפי שמערכת החיסון שלנו מנטרת כל אובייקט זר הנכנס לגוף ושואלת עליו "האם זה חלק ממני או לא חלק ממני? או האם זה מזיק או לא מזיק?" כך הגופים הללו מנטרים כל אחת ואחת מהפעילויות המתרחשות על פני כדור הארץ תוך מענה על שאלות כמו: "האם זה הומני או לא הומני? האם זה מזיק למארג החיים שעל פני האדמה או לא?" ומתריעים על כל פעילות שמזיקה למארג החברתי והסביבתי של הכוכב.
אחת המסקנות החשובות של חקר מערכת החיסון בעשורים האחרונים הוא שחוסנה של מערכת החיסון נמדד לא במדדים של כוח אש אלא באיכות הקישוריות שלה. התגובות של מערכת החיסון על איומים חיצוניים אינן פשוט להשמיד כל תא חיצוני. מערכת החיסון נסמכת על מליוני שנות אבולוציה שבהם למדה להכיר את האויבים הפוטנציאליים שלה, להסתגל למצבים שונים ולשמור על הומיאוסטאזיס מול השינויים שמתרחשים סביבה ובתוכה. מבנה מערכת החיסון הפלנטרית, המורכב מאינספור גופיפים קטנים (בחלק מהארגונים שבהם אנחנו עוסקים יש לא יותר מאדם אחד או שניים), מחקה את המבנה הקישורי הזה בעזרת טכנולוגיות מידע כמו טלפונים סלולאריים, מייל, בלוגים ורשתות חברתיות. הטכנולוגיות החדשות הללו יוצרות עבור התנועה את הסביבה המושלמת להתפתחות, צמיחה וניטור מתמיד של המצב על הכוכב.
נכון, אומר הוקן, המצב גרוע מאוד, אבל גם אי אפשר שלא להתפעל מעוצמת התגובה של המערכת החיסונית הפלנטרית. בכל מקרה של מחלה חולפת תקופה מסויימת עד שמערכת החיסון מתעוררת ונכנסת לפעולה. זהו גם מצבה של מערכת החיסון הפלנטרית. אנחנו נמצאים כעת לאחר 500 שנה של דרדור המצב אבל גם ברגע שבו מערכת החיסון מתעוררת במלוא העוצמה. למרות שבכלל לא בטוח שהאנושות תשרוד את החוליים שיצרה, האנשים הרבים שעובדים על מנת לתקן ולהבריא את הפלנטה מותירים לנו מקום לתקווה. והתובנה הזו של הוקן, למרות שהיא לא מבטיחה שום דבר, רבת עוצמה ומעודדת כל כך, והיא גם גורמת להתפעם מהנדיבות והאמונה שגורמות לכל האנשים הללו מסביב לפלנטה להקדיש עצמם למאבק עבור העתיד המשותף של כולנו. להוקן היא גרמה לפתוח את האתר Wiser) Wiserearth הוא קיצור ל-World Index for Social and Environmental Responsibility)
שמטרתו לרכז את מאות אלפי הארגונים הללו, להציב מראה בפני האנשים הללו, ולהראות להם עד כמה הם יפים.
"נאמר כבר שלא נוכל להציל את הכוכב שלנו אלא אם המין האנושי יעבור התעוררות רוחנית ודתית רחבת היקף. במילים אחרות. התיקונים לא יעזרו אלא אם נתקן את נשמתנו. לכן הבה נשאל את עצמנו: האם נכיר התעוררות רוחנית עולמית כשנראה אחת כזו?" שואל הוקן בסיום ספרו.
לדעתו של הוקן, יתכן מאוד שאנחנו נמצאים כרגע במהלכה של התעוררות כזו. כדי להדגים זאת הוא פונה חזרה לתקופה שאותה כינה הפילוסוף קארל יאספרס עידן הציר - התקופה שבין 900 ל-200 לפני הספירה. בתקופה זו נטשו חלקים גדולים מהאנושות את הברבריות והאלימות לטובת רעיונות חדשים. בין האנשים שחיו בתקופה זו היו סוקרטס, אפלטון, לאו צה, קונפוציוס, בודהא, ירמיהו וישעיהו.
בהסתמך על ספרה של קרן ארמסטרונג, The Axial Age, טוען הוקן שהאנשים האלה לא היו מעוניינים ביצירת דתות דוגמטיות, אלא ביצירת תנועות חברתיות שיענו על בעיית הסבל האנושי, וביססו את המערכות שלהם לא על אמונה תיאוקרטית אלא על פרקטיקות תומכות חיים. על פי ארמסטרונג, האנשים הללו לא התרכזו במסיונריות, דרשות או הוכחת חוטאים אלא קראו לאנשים לשנות את דרכם. כולם הסתמכו על חוק הזהב: ואהבת לרעך כמוך.
"לא רק שאסור להרוג אדם אחר; אסור אפילו לבטא מילה עויינת או להביע מחווה כועסת. יותר מכך, כמעט כל החכמים של עידן הציר הבינו שאתה לא יכול להגביל את הנדיבות שלך לבני עמך בלבד. דאגתך צריכה להימשך איכשהו לעולם כולו... אם אנשים יתנהגו בטוב ובנדיבות לאחיהם הם יוכלו להציל את העולם.
"אף אחד בעידן הציר לא דמיין שהוא חי בתקופה של התעוררות רוחנית", כותב הוקן. "זו הייתה תקופה קשה מלאה בבגידות, חוסר הבנה וקנאויות קטנוניות. אבל הפילוסופיה והרוחניות של המאות הללו יצרה תנועה שאותה אנחנו יכולים לזהות במבט לאחור. כמו היום, חכמי עידן הציר חיו בתקופה של מלחמה. המטרה שלהם הייתה להבין את מקור האלימות, לא להילחם בה".
ספרו של הוקן נותן תקווה גדולה, שלמרות כל החשיכה שאנחנו רואים סביבנו, אנחנו נמצאים כיום במרכזה של התעוררות רוחנית אדירה שכזו. היום, כפי שמציין הוקן, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שציביליזציה שלמה עושה ניסיון להפסיק את הידרדרות המצב ומתעמתת עם השאלה איך אנחנו כאנושות יכולים לחיות על הארץ בצורה בת קיימא.
קראו את הספר של הוקן. הוא יתן לכם תקווה. הצטרפו לאיזשהו ארגון בשביל להציל את חופי הכנרת שלנו, את ההומלסים בערים, את החיות - או אפילו יותר טוב, תקימו ארגון חדש כזה. והכי חשוב – התעודדו.