מיטת שיזוף אחת גדולה: טיול בכרתים
בין חלקה המערבי והשקט של כרתים לחלק המזרחי הפופולרי, בין חופים עם תיירים בעירום מלא לבין בוטיקים מפוארים של ארמני, ענבל גזית גילתה שבילוי באי הוא בעיקר כיף אחד גדול. שבוע יוון
אחד היעדים המבוקשים. כרתים צילום: יחסי ציבור
לא רק הישראלים מגיעים אל כרתים. האי, שהיה לאורך ההיסטוריה נקודה אסטרטגית נחשקת על ידי האימפריות הגדולות בשל מיקומו בין שלוש היבשות (אסיה, אירופה ואפריקה), הוא אטרקציה תיירותית גם עבור האירופים נטולי השמש.
הטיסות מישראל אל כרתים, האי הגדול ביוון והחמישי בגודלו בקרב איי הים התיכון, מגיעות לחלקו המזרחי של האי היישר לעיר הבירה אירקליון (Iraklion). רוב אתרי הנופש המוכרים לישראלים נמצאים בחלק המזרחי, ובחודשי הקיץ הוא כמעט ומכפיל את מספר הנפשות בו.
מי שמחפש שקט ושלווה באיזורים כפריים יותר, יכול לפנות דווקא לחלק המערבי, שם התחלתי אני את מסע ההיכרות שלי עם כרתים.
כפר הנטורליסטים
במרחק של שעתיים עד שלוש שעות נסיעה מאירקליון נמצא הכפר חורה ספקיון, המכונה בפי המקומיים "ספקיה". הדרך אל הכפר עמוסה עצי זית, הרדופי נחלים, קידה שעירה, אחירותם החורש ואדניות מלאות פרחי גרניום. כשהגעתי לספקיה שמחתי לגלות חבל ארץ מדהים, שבו ההרים מתנשאים אל על והים נשקף מכל מקום, מלא מפרצונים וצלול.
יכולים למצוא מפלט. חוף נטורליסטים שלמה כרמל
באיזור הזה יכולים הנטורליסטים למצוא מפלט, ויחד עמם גם אלה שסתם רוצים לתפוס שמש בעירום. כך למשל, בכפר הנופש הקטן והאינטימי וירטומרטיס יש 80 חדרי אירוח – והוא כולו על טהרת הנטורליזם. בכלל, כשמזכירים נטורליזם בארץ מיד מצטייר חוף המרוצף בגופם החטוב של צעירים וצעירות עמוסי הורמונים.
אולם המציאות בכפר שונה לחלוטין. בראש ובראשונה, אף אחד לא באמת מתרגש מהעירום, ורוב האורחים מגיעים אל הכפר מדי שנה מהולנד, גרמניה, צרפת, בלגיה ועוד מדינות אירופיות מאותגרות סולארית. שנית, הכללים במקום מאד ברורים: כך למשל, ללובי ולחדר האוכל אסור להיכנס ללא לבוש. קוד ההתנהגות באופן כללי הוא נורמטיבי לחלוטין.
הכפר נמצא
במקום מבודד יחסית ויש לו חוף פרטי, בריכה, מגרש למשחקי כדור עף וטניס ואפילו לוח שח גדול. מילת המפתח כאן היא שלווה, והכול מתנהל בעצלתיים. וירטומרטיס הוא לא כפר נופש טיפוסי, משום שהוא מאפשר ליהנות מהאווירה, הנוף והחוף בלי להציע פעילות כל חצי שעה. עם זאת, מתקיימים בו משחקי כדור עף ויש ערבי פולקלור וטיולים שהאתר מארגן בסביבה. אבל כל אלה תופסים מקום שני לצד השקט.
ניקוס, מנהל האתר ובסך הכול בן 25, חושב שהחלק המערבי של כרתים יפה יותר מהמזרחי. הוא מעדיף לבלות בחניה – העיר המרכזית באיזור שנמצאת כשעה נסיעה מוירטומרטיס – אבל מזהיר שזה לא המקום לעשות קניות. מבחינתו, מי שמגיע לצד המערבי מגיע כדי להירגע.
גם האקשן רגוע
מי שיותר מידי שקט ושלווה גורמים לו לעוויתות קשות, יכול לנסוע חמש דקות במעלה ההר מווירטומרטיס ולהגיע לספקיה, העיירה שנתנה את שמה לכל האיזור. שם, על קו המים, בנויה טיילת ועליה מסעדות, ברים ודוכנים שמציעים קצת אקשן. אבל כדאי לזכור שניקוס יודע על מה הוא מדבר – זוהי לא אמסטרדם ואפילו לא חיפה, גם האקשן בחלק הזה של כרתים – רגוע.
מפרצונים קטנים ושקטים. מפרץ דמנוני צילום: שלמה כרמל, עולם אחר
כ-40 דקות נסיעה מווירטומרטיס נמצאת פלקיאס, עיירת דייגים שהפכה עם השנים לעיירת נופש. בפלקיאס החיים תוססים יותר ככל ששיא עונת התיירות מתקרב. יש לה רצועת חוף ארוכה שנמתחת במקביל לרחוב הראשי שלה, ומצידו השני של הרחוב יש מסעדות, ברים מלונות ומוטלים.
אחרי השהות בווירטומרטיס, אי אפשר לוותר על חוף נודיסטים אמיתי וציבורי. בצמוד לפלקיאס נמצאת דמנוני, וחוף שלה מלא מפרצונים קטנים ושקטים, מוסתרים על ידי צוקים גבוהים למדי. בכל אחד מהמפרצונים הללו מסתתר חוף שמכיל לא יותר מ-50 או 60 בני אדם שבאו להשתזף בכל חלקי הגוף.
על החוף בדמנוני נתקלתי בכל סוגי הנטורליסטים. החל מהמבוגרים בני ה-50-60 שהשמש מכירה את גופם היטב, דרך משפחות עם ילדים ועד בחורות צעירות שהגיעו לתפוס שיזוף אחיד. אחרי שביליתי בחוף יותר משעתיים, היה ברור לי שקוד ההתנהגות נשמר גם כאן. אף אחד לא נעץ מבטים, לא מרעיש יותר מידי ובעיקר לא מתעסק בשום דבר מלבד "בטן - גב" וקפיצה מזדמנת למים.
עיר החטאים
מפלקיאס פניתי שוב מזרחה לכיוון עיר החטאים אירקליון. מרחק שעה נסיעה ממנה נמצאת עיירת תיירות נוספת, הפעם הרבה יותר ידועה – איוס ניקולאוס. כאן אפשר כבר למצוא מועדונים, מסעדות ופאבים בניחוח בינלאומי, ועל אף הערב הנפלא שביליתי בה לא לשם היו פני מועדות. באלונדה, כפר השוכן ליד איוס ניקולאוס, המתינה לי סוויטה במלון אלונדה ביץ.
המחירים לא שווים לכל נפש. מלון אלונדה ביץ' יח''צ
בדרך כלל כרתים נחשבת לאתר תיירות שמציע נופשים במחירים שווים לכל נפש, אולם מלון אלונדה ביץ לא נכלל בקטגוריה הזאת. המלון, שמדורג כאחד המלונות הטובים בעולם, נועד לחברים האקסקלוסיביים במועדון הסילון העולמי. רק לשם הבהרה – החדר הכי פשוט שהמלון מציע עולה 500 דולר ללילה. כמובן שכשמשלמים סכומים כאלה מקבלים גם שירות מסוג אחר.
למלון יש חוף פרטי וחלק מחדריו "יושבים", למעשה, על המים. בכל החדרים יש ג'קוזי, ובסוויטות יש אפילו שניים. בסוויטות מסוימות יש בריכה משותפת לשני חדרים, ובאחרות יש פשוט בריכה פרטית.
יש חדרים עם סאונה פרטית, והמלון מציע אוסף דיסקים וסרטים למערכת ול-D.V.D שנמצאים בכל חדר. המלון גם מציע פעילויות שכרוכות בתשלום נוסף כמו סקי מים, אופנועי ים, טיסת הליקופטר מעל האי, סירות פדלים ואפילו מעגן ליאכטה הפרטית.
לפתוח את היום עם סמל סטטוס
כשנכנסתי לאכול ארוחת בוקר, המזנון לא היה שונה בהרבה ממלונות ארבעה וחמישה כוכבים. שאלתי את עצמי מה הופך מלון כזה למלון בקטגוריית "סופיריור דילקס" – והתשובה לא איחרה לבוא בצורת שמפניה שחיכתה למי שמרגיש צורך לפתוח את היום עם איזה סמל סטטוס.
מלון לעשירון העליון. אלונדה ביץ' צילום: שלמה כרמל, עולם אחר
אחרי סיור בין החדרים והסוויטות בגינה המטופחת ומלאת הצמחייה, הגעתי לסוג של הדמיה של ה"אלונדה וילג'". סביר כי בכפר האמיתי קיים שוק אותנטי שבו תושבי האיזור מציעים את מרכולתם למכירה.
אבל העשירון העליון לא יכול להרשות לעצמו לקנות שם, ולכן הקימו עבורו תחליף מספק בגבולות המלון. חנויות תכשיטים, בוטיק של ארמני, ציוד צלילה ושתי מסעדות בנוסף לחדר האוכל – אלה נועדו לספק את תאוות הבילוי האנושית של האורחים.
לרוע המזל, אחרי ביקור במלון אלונדה ביץ לעולם לא אוכל יותר לשהות במלון ארבעה כוכבים כי הוא לא יעמוד בסטנדרטים אליהם הורגלתי. כך עזבתי את אלונדה בדרכי לאירקליון ובחזרה הביתה. בין חלקה המערבי לחלקה המזרחי, בין עירום מלא לארמני, גיליתי שבילוי בכרתים הוא בעיקר כיף גדול.
הכותבת הייתה אורחת בטיול של חברת עולם אחר לאי כרתים
נא להמתין לטעינת התגובות
