האהבה היא אחת: אומרם מיכאל איבנהוב
החשמל הוא אנרגיה שאיננו מכירים היטב את מקורותיה, אך היא יכולה להפוך לאור, לחום, למשיכה מגנטית או לתנועה: כזו היא גם האהבה. איבנהוב פורט את הדרך להתמיר את אחד הכוחות החזקים ביקום
האהבה באה מהשמים וחוזרת אל השמים. אין 2, 3 או 4 אהבות: זו תמיד אותה אהבה, שאנשים חיים אותה בדרגות שונות. מהיכן היתה באה האהבה האנושית, אילו אלוהים בעצמו לא היה מעניק אותה? אומרים שאלוהים הוא אהבה, אך אין יודעים מהי האהבה הזו, ומפרידים בין האהבה הפיזית, האהבה החושית והאהבה השמימית.
לא, אין הפרדה, אלה הן דרגות, זו אותה אנרגיה, אותו כוח הבא ממקום גבוה מאוד. אין לנו מספיק ידע ואור על אודותיו של מספר 1, הבלתי-מחולק. המספר 1 הוא אהבה, כי זהו גם המספר שיוצר את כל המספרים: 2, 3 ו-4 אלה ביטויים שונים של 1, דרגותיו וצורותיו השונות. אלוהים הוא אחד, האהבה היא אחת ואלוהים הוא אהבה. כל דבר שאיננו אחד איננו אלא ואריאציה, דרגה אחרת של האחד. זו הסיבה שיש לפנות אל האחדות, אל האלוהים, אל האהבה הזו שהיא אחד.
הכול בא מאלוהים וכל המתממש דרך האדם כאנרגיה, במקורו זו אנרגיה שמימית. אך אנרגיה זו נושאת בחובה השפעות שונות, בהתאם לאדם ולאיבר שבו היא חולפת. אפשר להשוותה לחשמל. החשמל הוא אנרגיה שאיננו מכירים היטב את מקורותיה, אך כאשר היא חולפת דרך המנורה היא הופכת לאור. כאשר היא חולפת דרך תנור חימום, היא הופכת לחום. כאשר היא חולפת דרך מגנט היא הופכת לכוח משיכה מגנטי, ובחלפה דרך מאוורר היא הופכת לתנועה.
על-פי אותו עיקרון קיים כוח קוסמי מקורי, המשנה את ביטוייו לפי האזור שבו הוא חולף. כאשר הוא חולף במוח, הוא נעשה תבונה והיגיון. כאשר הוא עובר דרך מקלעת השמש, דרך מרכז הרה, הוא נעשה תחושה ורגש. במערכת השרירים הוא תנועה, וכאשר, לבסוף הוא חולף באברי המין, הוא משיכה מינית אל המין המשלים. זו תמיד אותה אנרגיה, המשתנה בהתאם לסביבה בה עליה לחלוף.
ניתן להשוות את האהבה עם העץ על שורשיו, גזעו, ענפיו, עליו, פרחיו ופירותיו. המין מייצג את שורשי האהבה: הוא טמון במעמקי הישות האנושית ולא ניתן לעקרו, כי הוא הכרחי מאוד. אך אין לעסוק רק בנושא השורשים, משום שהאהבה המינית הטהורה היא אנוכית, אכזרית ופראית. היא חייבת להצמיח גזע, ענפים, פרחים ופירות: הפרחים ופירות האהבה, זוהי ההקרבה.
זוהי הפדגוגיה החדשה לגברים ולנשים. בעתיד יעסקו רק בעץ האהבה הזה. ילמדו כיצד לטפל בו, להשקותו, להגן עליו מפני חרקים וסופות. ילמדו שאין לחתוך את שורשיו לעולם, משום שהאהבה הרוחנית ביותר מקבלת את הארתה מן הכוח המיני. וכאשר יטעמו מן הפירות של עץ האהבה, יבינו שאלה הם פירות חיי הנצח והאלמוות.
הכוח המיני קושר את האנשים אל הארץ מבלי להאיר להם, מבלי לחבר אותם לאזורים נעלים - וזה לא מספיק. החוכמה האירה לכמה איניסיה [המורים הגדולים] וקרבה אנשים בזכותם לאזורים הנעלים, אלא שאז כבר אין להם חשק לשוב ולחיות על הארץ, וגם דרך זו איננה מומלצת. מי שהחליט לחסל לחלוטין את הכוח הזה שאלוהים טמן בתוכו איננו חושב אלא על המוות,
הכוח המיני הוא היחידי שיכול באמת לקשור אותנו לחיים, לאהבת החיים. הכוח הזה חייב לזרום בכם ללא שיטפונות, ללא כל חבלה, ורק אם תדעו לכוונו, להשקות עמו את הפרחים השמימיים למעלה, בגן-עדן, אזי החיים יהיו כה נפלאים בשבילכם עד שלא תרצו לעזבם. אך אם תחסלו את הכוח הזה החיים יאבדו משמעותם, ואתם תרצו למות.
הכוח המיני והאהבה קשורים ישירות עם החיים. וכדי לחוש את היופי בחיים, הכוח המיני חייב לזרום בהרמוניה. אין לחסל את הכוח הזה לעולם! המיסטיקנים, הדתיים, הנזירים והפורשים מן הציבור שחיסלו את המין טעו טעות מרה ביותר. כמובן, הדבר היחידי שמצדיק צעד כזה הוא שאיפתם להגיע לנירוונה, אך גם כאן האהבה חייבת לומר את דברה. ואדם שהוא באמת מואר קושר עצמו לשמים, לבורא, ובאותו זמן חוסך במיניותו על מנת להקדישה למלכות האלוהים.
הרווח הוא כפול: ככל שיחיה חיים אינטנסיביים, כך גם יתמזג יותר עם הבורא, עם השמים, וככל שיחיה עם השמים, כך יוכל לעבוד יותר למען הארץ. זהו הפתרון היחיד והמושלם: אתה חי למען השמים בעת ובעונה אחת עם עבודתך על הארץ.
האהבה היא דחף נפלא, אך אם מעורבבים בה יותר מדי מרכיבים תשוקתיים, אינסטינקטיביים, יש להסירם על מנת שטבעה האמיתי והמהותי יפרח לתפארת. בכל אהבה יש משהו מן האלוהי, אך יש לנקותה משום שהיא עטופה תמיד בכל מיני מרכיבים מלוכלכים. כמו כל בעל חיים קטן בבואו אל העולם: העגל, הגדי - כשהם נולדים, הם לא כל כך נקיים ואמם מנקה אותם.
כך גם התינוק שלנו, וכך גם בכל הקשור לאהבה אנושית. האהבה היא ילד הנושא עמו את השמים משום שמאחורי כל צורה של אהבה קיים אלוהים. אלא שיש לנקות את הילד, לטהרו, לחנכו ולשחררו על מנת שיגלה בעצמו את השמים. גם האהבה האנוכית ביותר, הנחותה והחושנית ביותר, כוללת בתוכה מהות אלוהית.
מאחוריה נמצא האלוהים, אך יש יותר מדי מרכיבים בלתי טבעיים המתלווים אליה בדרך: עליה לעבור במקומות המלוכלכים, דרך הארובות והדרכים המטונפות. אפילו הדברים הנפלאים ביותר שבאים מהשמים עוברים בהכרח דרך השכבות שאספנו בדרך, המחשבות, השאיפות הנחותות וכל מיני שקרים. אמנם, כעת הן עטופות בלכלוך, אך אלה הן למעשה אבנים יקרות שיש לנקותן.
למעשה, פעולת האהבה עצמה אין בה כל רע ואין בה כל חטא. אם היה בזה חטא, איך יתכן שבטבע, מאז בריאת העולם, יש לפעולה זו ביטויים רבים כל כך? לו בפעולה זו היה משהו הראוי לנזיפה, כיצד הטבע היה מתיר זאת? כיצד השמים היו משאירים בחיים את כל אלה שעושים אהבה?
הפעולה עצמה איננה טובה או רעה. רק הכוונה של האנשים היא העושה אותה לפעולה של חטא או של קודש. אדם שלא עבד על עצמו, על אצילותו והיטהרותו, בעל כוונות אנוכיות ולא ישרות, המחליט להתחתן, ייתכן שיריעו לו וימחאו לו כף במשפחתו, יכינו לו סעודה חגיגית, העירייה ובית הכנסת או הכנסייה יעניקו לו זכות וברכה, אך לעומת זאת, הטבע ידון אותו על שלא עבד על עצמו.
בעצם, מה יביא לאשתו? מחלות, מומים, השפעות רעות, זה הכול. לכן, אפילו אם העולם כולו מעריך את פועלו, הרי חוקי הטבע החי יפעלו נגדו. הוא לכלך את אשתו, הוא העביר לה את מחלותיו. וההיפך גם הוא נכון, כל העולם יבקר אתכם משום שלא התחתנתם, אך אם, למשל, תמלאו את נפש אהובתכם במלאכים של מעלה, אם היא תהיה לשמימיות, אלה של ממש, הרי השמים יהיו מאושרים הודות לכם.
לכן, אם אין לנו אידיאל גבוה, גם מי שנהנה מכמה ליטופים, מכמה נשיקות, תוך טענה שכך הוא נשאר טהור, למעשה הוא נעשה בלתי טהור כי ההשפעה השלילית דומה לזו של שכיבה עם גבר או עם אישה. שלילית משום שהאנשים זקוקים לזה רק על מנת לספק את צורכיהם האנוכיים. ההשפעה השלילית נוצרת עם כל קשר ועם יחסים אנושיים שאין בהם מטרה רוחנית ושמימית. אך אם ברצונך לעזור, להבריא, לקדש, להציל את מי שאוהב אותך, תחושות כאלה עשויות לטהר אתכם וגם אותו.
1. ללמוד לאהוב את עצמך באופן אמיתי.
2. להעמיד את אהבתנו לאלוהים מעל לכול, משום שאנו אוהבים את יוצרי האהבה שמגיעים ממנו אלינו.
3. להיות מודע לכך שבמציאות אנו אוהבים את אלוהים המשתקף דרך הגבר האהוב או האישה האהובה.
4. לגלות שהישות האהובה היא ביטוי אחד של האלוהות.
5. להתחבר לנפש ולרוח של הישות האהובה.
6. לא לדבר על אהבה עם האהובה.
7. לדעת מהי המידה של האהבה.
8. לרכוש את סוד המרחק.
9. לא לפחד מהכוח המיני, אלא לדעת להשתמש בו כראוי.
10. חוקים אלה עוזרים לנו להבין את התופעה הנקראת השגבה מינית.
11. רוב אגדות העם חושפות את סוד ההתמרה המינית.
12. אלה שאינם רואים צורך בסובלימציה (עידון) המינית, סוגרים לעצמם את שערי השמים.
13. ההתמרה המינית מצילה את האדם מן ההרס.
14. לכולנו מבנה אתרי מוכן כראוי, המאפשר זרימת הכוח המיני עד למוחנו.
15. הצמח יכול לגלות לנו את המכניקה של ההתמרה המינית.
16. רעיון ההתמרה קיים גם במבנה הקבליסטי של עץ הספירות.
הקטע מתוך: האהבה היא אחת, מתוך "תרבות חדשה שמשית ואוניברסאלית" מאת אומרם מיכאל איבנהוב. לקריאת מחשבות יומיות באנגלית, צרפתית וכו'; לקבלת מידע נוסף
נא להמתין לטעינת התגובות
