חוק שימור הטבע: איך מאחסנים ירקות במקרר
בשקט בשקט, במעמקי המקרר או המזווה, מרקיבים הירקות והפירות היפים שקניתם ממש אתמול. מה עדיף לשמור בקירור ואילו הכנות נדרשות לפני האחסון. מדריך מיוחד לאריכות חיי הירקות
אבל עכשיו זה בידיים שלכם. אחרי הקטיף הפירות והירקות עדיין חיים ומייצרים חום, ובמקביל מאבדים מים ומשאבים אחרים שמגנים עליהם. תוכלו להאריך את חייהם, לשמור על הערכים התזונתיים שלהם ולשפר את איכותם אם תאחסנו אותם כמו שצריך.
אמנם המקרר הביתי אינו מצויד בתאים בעלי טמפרטורות שונות, אך מי שאין לו תא של טמפרטורה נמוכה הקיים במכשירים החדשים יותר, יכול להשתמש בכלל הבא: ככל שהמיקום רחוק יותר מדלת המקרר, כך יהיה קר יותר - מדפי הדלת הם המקום החם ביותר והחלק האחורי של המדפים הפנימיים הוא הקר ביותר.
בסיוע המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף במרכז וולקני, שם עורכים מחקרים שמטרתם לפתח טכנולוגיות לשמירת איכותם של הפירות והירקות, גיבשנו את כל כללי האצבע שיעזרו לכם ליהנות מהירקות ומהפירות שלכם לאורך זמן.
חיי מדף: שבוע במקרר לעגבניות בשלות. אין להכניס עגבניות לא בשלות למקרר. צריך להשאיר אותן על המדף עד שיאדימו, ורק אז לאחסן אותן בקירור.
הכנות: לפני האחסון במקרר מומלץ להסיר את עלי הגביע והעוקץ מהעגבנייה, מכיוון שהם נוטים להתייבש
אחסון: כדי להאריך את משך אחסנתן במקרר כמה שיותר, מומלץ לארוז את העגבניות בשקית פלסטיק מחוררת בחורים גדולים, יחד עם נייר מגבת שמשמש לספיגת הלחות.
חיי מדף: אם ננקטו האמצעים הנכונים, המלפפון יכול לשרוד באיכות סבירה במשך עשרה ימים עד שבועיים.
הכנות: לפני שמתחילים לארוז, יש להסיר מהמלפפונים את שאריות הפרחים שמחוברות אליהם. מהפרחים האלה מתחיל בדרך כלל ריקבון.
אחסון: כדי לעכב את התפתחות הריקבון, יש לעטוף כל מלפפון במגבת נייר, לשמירת הלחות ולספיגת לחות עודפת. אריזת המלפפונים בשקיות פלסטיק סגורות-אך לא אטומות-תעכב את הופעת הפצעים והתרככות הפרי. כשמאחסנים מלפפונים בקירור לזמן ממושך, יש לצרוך אותם מיד לאחר הוצאתם מהמקרר. אם הם יהיו יום-יומיים בלי קירור, איכותם תידרדר במהירות.
חיי מדף: פלפל מוצק ללא פגמים ניתן לאחסן במקרר שבוע עד עשרה ימים. אם הפרי אדום אבל עם לחי ירוקה, הוא יחזיק מעמד עד שבועיים.
הכנות: אם העוקץ של הפלפל שבור, יש לקצוץ אותו עד כתף הפרי מכיוון שהוא מהווה פצע פתוח שדרכו יחדרו מחלות שירקיבו את הפרי וידביקו פירות שכנים.
אחסון: אפשר להאריך את תקופת האחסנה של הפלפל על ידי אריזתו בשקית ניילון עם חירור גדול, כשבתוך השקית הונח נייר מגבת לספיגת אדי המים הנוצרים מנשימת הפרי.
קנייה: יש לבחור בצל בעל עלים ירוקים כהים, בלי חלק חום בסופם, שמעיד על התחלת ריקבון. יש להימנע גם מקניית בצל בהיר מדי, שמעיד על עתיד קצר יחסית.
הכנה: במקרים רבים נותר חול בחלק התחתון של הבצל, בסמוך לשורשים. רצוי לשטוף את החלק המלוכלך-אך לא את העלים. לאחר מכן יש לחתוך את השורשים שמתחת לעוגת הבצל, לייבש היטב ולהחזיר לשקית. בשקית עצמה יש ליצור חירור זעיר, כמה חורי מחט. כשהשקית פתוחה מלמעלה חלה כמישה של קצוות העלים. הפתרון הוא לחתוך את הסנטימטרים העליונים של עלי הבצל ולסגור את השוליים העודפים של השקית בעזרת גומייה.
אחסון: יש לאחסנו בשקית עם חורים קטנים, וניתן לשמור טוב יותר על איכות הבצל אם עוטפים אותו במגבת נייר לפני החזרתו לשקית. הנייר יספוג את הרטיבות העודפת הגורמת לריקבון העלים. יש להקפיד על כך שעלי הבצל יוותרו ישרים. תזכרו שקיפול הבצל גורם לפצעים ולאיבוד מים.
טמפרטורה: לברוקולי ערך תזונתי גבוה במיוחד, ולכן חשוב מאוד לשמור על איכותו. הירק ישתמר היטב למשך יותר מחודש אם הוא מאוחסן באפס מעלות, אבל במקרר הביתי הוא נוטה להצהיב ולהרקיב תוך ימים ספורים. בברוקולי, כמו בכרובית, אנחנו בעצם אוכלים את הפרחים של הצמח לפני פתיחתם, וכשאלה פורחים-הברוקולי כבר אינו שמיש.
אריזה: בחלק מהמרכולים אפשר למצוא ברוקולי בשקיות סגורות שפותחו במכון וולקני (כפי שמצוין על גבי השקית). שקיות אלה מותאמות במיוחד לברוקולי: הצטברות של גז פחמן דו-חמצני שנוצר מנשימת הירק ומירידה של ריכוז החמצן.
השקית המיוחדת משנה את רמת הגזים ומאטה את תהליכי ההזדקנות והריקבון, תוך שמירה על הערך התזונתי של הירק. אם הברוקולי נקנה ללא אריזה או שאריזתו המקורית נקרעה, העבירו אותו לשקית בלי חורים. לאחר הוצאת האוויר, סגרו את השוליים בגומיות ונקבו בשקית שני חורים זעירים בעזרת קיסם שיניים.
קנייה: מומלץ לקנות חצילים בסמוך לזמן שבו תרצו לעבד אותם. כדאי לבחור פרי בינוני בגודלו, קל במשקל ובעל צבע שחור-ארגמן מבריק.
חיי מדף: אחסון החציל במקרר במשך יותר מארבעה ימים עלול לגרום לנזקי צינה, לשקעים על הקליפה ולהשחרת הציפה.
אחסון: כדי לשמור על איכות החציל כיומיים-שלושה נוספים, יש לעטוף את הפרי בנייר סופג ולארזו בתוך שקית פלסטיק סגורה, אך לא אטומה.
הכנה: אם קצה עמוד הגבעול של החסה חום, מומלץ לעשות חתך חדש ולהסיר אותו.
אחסון: שקית מרובת חורים זעירים מאפשרת חילוף גזים ומונעת הצטברות מי אידוי. עדיף לסגור את שוליה העליונים של השקית כדי למנוע כמישת העלים. אין לאחסן חסה במקרר בקרבת תפוחי עץ, שכן האתילן המופרש בכמות גדולה מהפרי עלול לגרום להיווצרות כתמים בגוון חום לאורך העורקים הלבנים של החסה.
אפשר לשמור במקרר גם עלים נפרדים של חסה למשך כמה ימים לאחר שטיפה במים זורמים, ייבוש כהלכתו ואחסון בקופסת פלסטיק סגורה המרופדת בנייר סופג.
גם עלי חסה קצוצים יישמרו לאחר שטיפה, ייבוש וחיתוך בסכין חדה. מיד לאחר הקיצוץ יש להכניס את העלים לשקית פלסטיק ללא חורים. לאחר מכן יש לרוקן את האוויר מהשקית על ידי לחיצה עדינה או באמצעות שאיבה, ולסגור היטב את השוליים באמצעות גומייה.
חיי מדף: מלון שנקטף בצבע צהוב עם מעט ירוק יחזיק בקירור עד 10 ימים.
קנייה: בחירת המלון הנכון תשפיע באופן משמעותי על הטיב שלו ועל חיי המדף שלו. אם מדובר במלון עגול, יש לבחון את הרישות על קליפת הפרי: מומלץ לבחור מלון בעל רשת מלאה על הקליפה. מבחינת הצבע, בחרו בממ לון צהוב עם מעט ירוק, אך לא כתום (אלא אם כן הוא אובאלי).
גם ריח הפרי חשוב: למלון בעל ארומה חזקה יהיו חיי מדף קצרים יותר. אתם יכולים לנער מעט את המלון ולבדוק אם נשמע צליל מימי. אם הצליל מופיע, סימן שבית הזרעים של המלון ממוטט, מה שמרמז על פרי לא טוב. אפשר לאחסן מלון חתוך לחתיכות גדולות בקופסאות פלסטיק סגורות. יש להקפיד לשטוף את הקליפה לפני החיתוך.
טמפרטורה: התות לא סובל מנזקי צינה, ולכן טמפרטורה גבוהה מעט מאפס מעלות מיטיבה עמו, כל עוד נזהרים לא להקפיא את הפרי.
חיי מדף: תות שדה יחזיק במקרר כמה ימים, תלוי בעונה. במחצית הראשונה של עונת הקטיף, בחורף, הוא יחזיק מעמד במקרר כמה ימים עד שבוע. באביב, עם העלייה בטמפרטורות, התות סובל יותר מריקבון. בתקופה זו התות לא מחזיק מעמד במקרר יותר מיומיים-שלושה.
אחסון: אריזת הפרי בסלסילות נמוכות, בשכבה אחת או שתיים, עדיפה על אריזה בקופסאות עמוקות בשכבות, שמעודדת את התפתחות הריקבון ואת התפשטותו.
טמפרטורה: כל צמחי התבלין, להוציא בזיליקום, נשמרים היטב בטמ מפרטורות של 3-1 מעלות . חיי מדף: במקרר הביתי, שבוע במקרה הטוב.
אחסון: כדי למנוע את כמישת העמ לים מומלץ לארוז אותם בשקיות פלמ סטיק סגורות אך לא אטומות: לקפל את השוליים אך לא לקשור את השקית. גם כאן דרושה מגבת נייר שתספוג את הרטיבות העודפת שנוצרת מנשימת התבלינים.
1) כשבוחרים את התוצרת, צריך להשקיע תשומת לב בכל פריט, לוודא שהוא לא פגום, פצוע, רקוב או סובל מנזקי חרקים.
2) אל תקנו תוצרת שעמדה בשמש, אפילו זמן קצר.
3) כשמתכננים לאחסן ירקות ופירות לתקופה ממושכת יחסית, מומלץ לבחור את אלה הפחות בשלים, שהם לרוב מוצקים יותר. לרוב, ככל שהפרי או הירק מבריק יותר, הוא טרי יותר.
4) את השקיות שמכילות פירות וירקות יש להניח באופן זהיר מעל שאר הקניות כדי למנוע נזק מעיכה או פצע לחץ.
5) יש להקפיד לנקות את מגירות המקרר אחת לשבוע, ולהניח נייר סופג בתחתיתן כדי לספוג את עודפי הלחות הנוצרים כתוצאה מנשימת הפירות והירקות.
6) ככלל, לא רצוי לשטוף פירות וירקות טרם הכנסתם למקרר, אלא רק לפני השימוש. רק אם הירק או הפרי מלוכלך בבוץ וחול, כדאי לשטפו במים זורמים לפני ההכנסה למקרר, אבל אז יש להקפיד לייבשו היטב לפני האחסון.
7) ניתן לאחסן ירקות חתוכים, כמו גזר, סלרי, עלי חסה, קולורבי וגם מלון או אבטיח, בקופסאות פלסטיק סגורות במקרר. החיסרון הוא שכאשר הפירות והירקות חתוכים הם מאבדים ויטמינים ומינרלים. ככל ששטח הפנים גדול יותר, הם יאבדו פחות מהרכיבים הבריאותיים ולכן מומלץ לחתוך לחתיכות גדולות. לפני שחותכים, יש לשטוף את הפירות והירקות, גם את קליפת האבטיח והמלון.
8) כשמאחסנים פירות וירקות במזווה, אין לארוז אותם בשקיות פלסטיק, וזאת כדי למנוע ריקבון.
9) בחיתוך ירקות ופירות יש להימנע ממגע בשאריות של בשר על קרש החיתוך, כדי למנוע העברת זיהומים.
גזר כדאי להשאיר בשקית המקורית, לאחרי שמסירים ממנו את העלווה. אם לא - שקית פלסטיק בעלת חירור גדול יכולה להוות תחליף טוב. בצל יבש אפשר לאחסן בקירור, אבל הריח שלו ישתלט על המקרר. מה שכן, הכנסתו למקרר לכמה שעות לפני השימוש תקטין את הדמעות בזמן החיתוך. שום עדיף לאחסן במקרר, כדי למנוע את התרוקנות השיניים. בתוך שקית סגורה אך לא אטומה ובתוספת נייר סופג, השום יכול להחזיק מעמד כמה חודשים במקרר.
בננות רגישות לצינה, ולכן אסור לאחסן אותן במקרר. אבוקדו יש להכניס למקרר - בלי שום אריזה. אשכולית, פומלה ופומלית רגישות לצינה, ולכן אין לאחסן אותן במקרר. לימונים ותפוזים רגישים פחות, ומומלץ לאחסן אותם במגירת המקרר, בלי אריזה. סלק ולפת כדאי לאחסן במגירת המקרר, בלי אריזה, לאחר שמסירים את העלווה. באופן זה הם יכולים להחזיק שבועיים-חמישה שבועות.
בטטה לא שומרים במקרר, אחרת יהיה לה טעם לוואי. צנון וצנונית כדאי להכניס למקרר בשקית פלסטיק בעלת חירור זעיר, ויש להסיר מהם את העלווה לפני. כרובית כדאי לאחסן בשקית פלסטיק בעלת חירור גדול, לאחרי שמסירים את העלווה.
יעצו בהכנת הכתבה: פרופ' אלי פליק, מנהל המכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית, ד"ר נחמיה אהרוני וד"ר ויקטור רודוב, חוקרים במחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף (אחסון,( מינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני,( משרד החקלאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
