חותכים בפרמז'ן: הישראלים צורכים פחות ופחות מוצרי מזון מיובאים
שבבי פרמז'ן אאוט, יינות זולים ומקומיים - אין. סקר חדש שמודיע חגיגית על ירידה גדולה בצריכת מוצרים מיובאים של מזון ואלכוהול, הוא הזדמנות לדבר על הרגליו החדשים של הנהנתן המצוי
כדי להבין איך מתקשרים המספרים הללו למצב תעשיית יבוא היינות והמזון המקומיים שוחחנו עם אנשי התעשייה. חלקם טוענים כי המצב בתל-אביב אינו משקף כלל את המיתון שמתרחש בכל רחבי הארץ. אחרים מרגישים את השינוי שחל מתחילת 2009 בבחירה של הקהל הישראלי במותגים זולים יותר או בהיצמדות לשמות מוכרים בלבד. חלקם מרגישים כבר עכשיו את השיפור הכלכלי אבל אחרים מסבירים שהדרך עוד ארוכה להשגת רווחים דומים לאלו של תחילת השנה שעברה. האם התעשייה הקולינרית והמשקאות האלכוהוליים בדרך ליציאה מהמשבר? קשה עדיין לומר.
"אנחנו בהחלט מרגישים שנתח הרווחים ירד מאוד החל מ-2009 ואפשר בהחלט להגיד שאנחנו עמוק בתוך המיתון. מי שיגיד לך אחרת פשוט משקר", מספר דן ליאור, מנכ"ל החברה הסקוטית לייבוא משקאות חריפים. "יותר מאשר בירידה בכמות הייבוא, אנחנו מרגישים שקהל הצרכנים הישראלי בוחר לשתות בקבוקי יין זולים יותר, עליהם גם נתח הרווחים קטן יותר. אם בעבר חיפשו בקבוקי וודקה של 160 שקל בארץ היום מחפשים בקבוקים שעולים 40 שקל".
ליאור מספר כי גם המלחמה שהתרחשה בתחילת השנה תרמה להתדרדרות המהירה בכוח הקנייה הישראלי. לדבריו, בת"א קיימת בועה צרכנית בה מסעדות ממשיכות לעבוד היטב – למרות שינויים בהרגלי הצריכה של הישראלי – שלא משקפת את המיתון הכבד ששורר ביתר חלקי הארץ.
"בנוסף למצב השוק הקשה יותר ישנה גם רפורמת מיסוי בתחום האלכוהול שלא יצאה לפועל וגם הקשתה עלינו. מה שקרה בסופו של דבר הוא שיבואנים קטנים לא שרדו, ולנו, הגדולים, יש מתחרות קשה של הורדת מחירים", מסביר ליאור את המצב העגום.
שף ירון שלו ממסעדת טוטו טוען כי למרות שקיימת ירידה בהזמנת חומרי גלם מחו"ל, שוק המסעדנות הישראלי ממילא מוגבל בשל ריחוקו הגיאוגרפי מבירות הקולינריה העולמיות. "בישראל לא תוכל למצוא פטריות כמהין טריות ואנחנו גם מוגבלים מאוד בתחום הדגים והבשר", מסביר השף. מבחינת מכירת היינות במסעדה מסביר השף כי לעומת ספקי היינות, למסעדות יש רווח קטן יותר דווקא על יינות יקרים. "אם ביינות של 560 שקלים אני יכול לעשות הכפלה של פי שלושה ומעלה במקרה של יין שעולה 6000 שקל אני לא יכול לעשות הכפלה דומה, כך שבתחום היינות דווקא אין לי בעיה שאנשים בוחרים יינות במחירי ביניים".
השף שלו מסביר כי הוא דווקא מרגיש בחודשיים האחרונים שינוי לטובה בכמות הלקוחות הרבים הנכנסים למסעדה, נתון איתו מסכים גם השף עמיר אילן ממסעדת הדסון. "אני בהחלט מרגיש לאחרונה גדילה משמעותית בכמות הסועדים במסעדה, למרות שרובם מחפשים את התמורה לכסף ומנות לא יקרות", מספר השף אילן. לדבריו, את חומרי הגלם שלו במסעדה הוא מבסס בעיקר על תוצרת מקומית ואת השימוש בגבינת הפרמזן המיובאת הוא עושה באופן משכיל ולא בזבזני.
"אני אוסיף פרמז'ן רק במנות בהן התוספת היא חובה ומנות לא רווחיות אני פשוט מוציא מהתפריט. הייתי רוצה מאוד לעשות מנות המבוססות על טונה אדומה מיובאת או סלמון נורווגי אבל אני מוותר על זה. בתקופה הזאת חשוב להיות מאוד מחושב, הקהל רוצה תמורה לכסף ואני מנסה לתת לו אותו במסעדה".
אילן מספר על שכלול הפטנט הישראלי של חלוקת הבוקר על ידי ארבעה סועדים. לדבריו, כעת הוא נתקל גם בלקוחות רבים אשר מבקשים לחלוק אפילו המבורגר. "בתחילת השנה חשנו משבר קשה וירידה של 30% בכמות הלקוחות. בגלל שאנחנו מסעדה חדשה יחסית, אני מרגיש שאנחנו בשלב התפתחות טבעי של מסעדה אשר רוכשת לעצמה עם הזמן שם. אני לא בטוח שהעלייה בכמות המבקרים מצביעה על יציאת המשק מהמשבר".
לדבריו של אריק סגל, מנכ"ל קבוצת צרפת ישראל ליבוא משקאות - אשר מתמקדת בפריטים מצומצמים אך איכותיים – לא הורגשה ירידה במכירות ואפילו חל גידול משמעותי במכירת הוודקה קטל וואן, שהחלה לרכוש לעצמה צרכנים נאמנים בברים התל-אביביים. לדברי סגל, הקהל הישראלי הפך נצמד למותגים מובילים ובחר לוותר על התנסויות חדשות.
"אני בהחלט מרגיש שהקהל הישראלי בוחר להיצמד לוויסקי ולוודקה שהוא מכיר בעלי השמות הידועים כמו גלנמורנג'י וג'יימסון. למרות שהורגשה ירידה מסוימת במכירת בקבוקי הוויסקי היקרים, אני מרגיש שדווקא הקדמת שעות הסגירה של ברים בת"א הזיקה יותר למכירה ויבוא האלכוהול מאשר המיתון".
מעוז אלונים, שפתח לצד מסעדתו הבאסטה גם מעדנייה על טהרת חומרי גלם מקומיים, מדווח כי בת"א לפחות מתחילים לחזור לעבודה. "אני חושב שחוץ מהחודשיים הראשונים של השנה, בהם כולם היו בהיסטריה, כל המסעדות בת"א עבדו, מי פחות ומי יותר. לעומת זאת, ברגע שיוצאים מת"א המצב הרבה יותר קשה ואפילו ממש עצוב. המסעדות בפריפריה נשארות ריקות במשך כל השבוע ורבות מהן נסגרות". לדבריו, תוצאה נוספת ומפתיעה היא ירידה גדולה במחירי היינות הישראליים בשל צמצום ההוצאות בתחום זה על ידי השתיין הישראלי והתגברות התחרות.
למרות השמועות וסימני ההתאוששות של הבורסה העולמית והמקומית, נראה כי הדרך להתאוששות מלאה מסימני המיתון עדיין רחוקה. הנזקים שספג השוק ויותר מכך, הנזקים שספג כיסו של הסועד עוד לא נמחקו. ככל הנראה, בשנה הקרובה יוכל חובב הקולינריה הישראלי לקבל דילים יוצאים מן הכלל במסעדות ובחנויות היין. המסעדנים לעומת זאת, יאלצו להמשיך ולנשוך שפתיים, לפחות עד 2010.
נא להמתין לטעינת התגובות
