אין ארוחות חינם: ניצן מיכאלי עונה על השאלון
האירוע הרוחני המשמעותי הראשון שחווה היה שברון לב רומנטי, המורה ששינה את חייו היה בארי לונג האוסטרלי. סמים להרחבת תודעה מקובלים עליו, רק צריך לזכור שאין ארוחות חינם וההמלצה הכי טובה שהוא יכול לתת היא לא להתלונן. ניצן מיכאלי, מורה לטאי צ'י ומתרגם ספריו של בארי לונג, עונה על השאלון
ניצן מיכאלי צילום פרטי
1. יש דרך או תפיסה רוחנית שאתה מזדהה באופן מיוחד?
הדרך הרוחנית מתחילה ברגע לידתי ומסתיימת ביום מותי. במהלך חיי בגוף הזה, ייתכן שאזדהה לזמן מה עם דת או פילוסופיה מסוימת או עם מורה מסוים שיעזרו לי לקלוט מי אני, שיזכירו לי כי החיים עצמם הם הרוח שבי, המהות שאני. אבל כלל נסיבות חיי, כל אהבה, כל אכזבה, כל פרידה, הם דרכי הרוחנית – ודרכו של כל אחד ואחד.
2. איך התחיל החיפוש שלך?
בשנת 77 נסעתי להודו. למה? סתם ככה. אילו אז היית שואלת אותי מהו חיפוש רוחני, לא הייתי יודע על מה את מדברת. בסרי לנקה, כשנקלעתי למנזר בודהיסטי ומישהו אמר לי: you have to be very very aware הייתי בטוח שהוא מזהיר אותי מגנבים. אבל האירוע הרוחני הראשון שחוויתי (בעל כורחי) בצורה מודעת, היה שברון הלב והכאב הנורא שהתלווה אליו כשנפרדתי מאהובתי דאז ביפן.
3. מי המורה הכי משמעותי עבורך?
בארי לונג היה עבורי 'אהבה ממבט ראשון'. הוא היה סוג האנשים שגורם לך לחוש מיד באימה בלתי מוסברת ובעת ובעונה אחת בדחף לקפוץ ולהיעלם בתוכו לעולמי עולמים. נקודת המוצא שלו הייתה תמיד מעשית - בוא נפתור את מה שמטריד אותך עכשיו. היית שואל אותו על תודעה טרנסצנדנטלית והוא היה עונה - "איך חיי האהבה שלך?" הוא דרש שינוי עכשיו מהאדם שעמד מולו, דבר שהכעיס אנשים רבים, ועמד על כך שתחווה כל דבר במקום לדבר עליו. יכולתו הגאונית להפוך את ההלכה למעשה, את האינטלקטואלי לחווייתי, ולהמחיש כל דבר שדיבר עליו - מוות, אהבה, חיים, בניסיונו האישי של בן שיחו, תמיד הפליאה אותי.
4. איזה ספר הכי הזיז אותך?
"רק הפחד מת" של בארי לונג. לפני כ- 15 שנים בחנות ספרים בלונדון שלפתי את הספר באקראי מן המדף, דפדפתי מעט, נראה מעניין, קניתי. הספר היכה אותי בתדהמה. למרות שהייתי מצוי בספרות מסוג זה, מעולם לא נתקלתי בסגנון כתיבה כל כך ישיר ואפקטיבי. הספר כמו שלח ידיים והחזיר אותי ללא הרף אל עצמי מבלי להשאיר נתיב בריחה. במשך שנים המשכתי לקרוא ולהשתמש בו כמורה דרך במצבים קשים.
5. מה זה אומר מבחינתך להיות אדם רוחני?
אדם רוחני הוא אדם שאינו מפוצל. אצל אדם מפוצל קיים פער בין הרעיונות שלו על עצמו לבין המציאות בשטח, פער שמתבטא בקונפליקט פנימי וחיצוני. פיצול ירוקן אותך ואחדות תמלא אותך, דבר שתמיד ישתקף בנסיבות חייך. כך שהנקודה היא להיות אחד. והאחד מתבטא כפי שהוא אמור להתבטא. אמנם לפעמים אתה עלול להיראות מוזר, אבל השאלה היא אם אתה אחד, לא מפוצל, ועושה את מה שאתה אמור ואוהב לעשות.
6. כולם מדברים על הארה ועל מוארים. האם בכלל ניתן לדעתך להגיע למצב תמידי של הארה בתוך גוף אנושי?
השאלה יוצאת מתוך ההנחה (המופרכת) שכולנו יודעים מה זו הארה. כאשר את שואלת אותי איפה אפשר לקנות חומוס, סביר להניח שאני ואת יודעים מה זה חומוס. אבל בעניין הארה לכל אחד יש פירוש משלו.
בעיניי, הארה היא תמיד יחסית למשהו. אם למשל העורף שלי מתוח ומכווץ ואני מרפה אותו, שחררתי חלק קטן מתבנית המתח שאני נושא בתוכי והרווחה וההקלה שאני חש הינם הארה קטנה לאותו רגע - עד שאתכווץ מחדש. אני מסוגל לחוש את ההקלה והרווחה
משום שהייתי מכווץ ומתוח והרפיתי, לכן התחושה היא יחסית למה שהיה קודם לכן. אילו הייתי פטור מתבנית המתח שאני נושא בתוכי, לא הייתי חש בדבר. לכן, בלא מתח אין הארה, ללא כיווץ אין הקלה (דרך אגב, המילה enlightenment משמעה גם הקלה). כלומר, הארה תמידית (או הקלה תמידית) אינה חוויה אלא היעדר חוויה - והיעדר חוויה זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים, עבורנו זה כמו מוות, ואנחנו מנסים להתרחק מהמצב הזה ככל יכולתנו.
7. מהי עמדתך לגבי סמים כאמצעי להרחבת התודעה?
אין לי עמדה. כל אחד צריך לחוות את מה שהוא צריך לחוות. בצעירותי התנסיתי בסמים אבל היום אינני נוגע בסמים (מלבד קפה) מכיוון שלמדתי מניסיוני שאין ארוחות חינם. התשלום תמיד מחכה מעבר לפינה. רבים צורכים סמים כמו אלכוהול ומריחואנה כדי להסיח את דעתם מהבעיות שלהם וכך נמנעים מלהתמודד עם עצמם ועם החיים. אחרים לוקחים סמים שעוקפים את שערי התודעה ומאפשרים להם לחוות מציאות אחרת. אבל בסופו של דבר זוהי שוב רדיפה אחר חוויה, שבלי ספק תנחית אותך בחבטה חזרה מאיפה שיצאת. מעניין שבימינו מתממשת נבואתו של אלדוס האקסלי והממסד עצמו הוא זה שדוחף ומחלק סמים לכל דורש, מריטלין לילדים ועד לפרוזק ושאר נגזרותיו.
8. האם יש פעולה כלשהי שאתה עושה למען איכות חייו של כדור הארץ?
לשמוח בחלקי. לא להתלונן ולא להתווכח עם מה שיש. לעמוד מאחורי מה שאני אומר ולא לדבר באופן תיאורטי על מה שאני לא יודע. לא לדעת כל הזמן מה נכון ולא נכון לאחרים. לאהוב את מה שאני עושה, ולקחת אחריות על כל מה שבתחום אחריותי.
9. האם אתה אופטימי בקשר לעתיד האנושות?
לא.
10. האם מותר האדם מן הבהמה?
מותר האדם מן הבהמה משמעו שבכל פעם שמתחשק לו, יכול האדם להיות במצב רוח רע, גדוש בחששות, בציפיות לעתיד, בכאבים מן העבר, ולהשמיד בשיטתיות את כל מה שנמצא סביבו, תוך כדי עיסוק אובססיבי בעצמו. ייתכן שזהו שלב הכרחי שאינו אלא חלק מהתכנית הכללית, אבל אין לי מושג.
11. יש לך לפעמים לבטים לגבי כל הממבו ג'מבו הניו אייג'י הזה?
לבטים? אני מתרחק מזה כמו מאש...
12. מה השאלה החשובה ביותר שאפשר לשאול?
בשביל מה אנחנו כאן, או האם אני עושה את מה שאני אמור לעשות?
ניצן מיכאלי, 53, מורה לטאי צ'י, תרגם את כל ספריו של בארי לונג שיצאו לאור בעברית (הוצאת מדף). מתגורר בחוות מקורה
לאתר הבית של ניצן מיכאלי
נא להמתין לטעינת התגובות
