אז מה בינתיים? איבנהוב מתעמק בסודות הזמן
לעתים אתם מודאגים מן העתיד, אך מדוע אתם מרעילים את קיומכם כאשר אתם מדמיינים את כל הדברים שעלולים לפגוע בכם? כדי למנוע את הפורענות יש לנסות לחיות בהווה בדרך הגיונית. לכן, הדבר החשוב ביותר הוא העכשיו. אומרם מיכאל איבנהוב מדבר ניו-אייג', הרבה לפני בואו של "הסוד" לעולם
יש ללמוד כיצד לשים דגש על אפשרויות העולם הפנימי. אתם הרי נמצאים תמיד בעולם הזה, בעולם הפנימי שלכם. כי לא תמיד מביטים, מקשיבים, נוגעים וטועמים דברים הנמצאים בחוץ. לעומת זאת, עם עצמכם אתם נמצאים כל הזמן, בעולם הפנימי, שעדיין לא למדתם כיצד להשתמש בכל אוצרותיו.
העולם הפנימי שייך לכם: לאן שתלכו, אתם נושאים אותו עמכם ויכולים לסמוך עליו, בעוד העולם החיצוני מסוגל תמיד לגרום לכם כמה אכזבות. אתם יכולים לדמיין לעצמכם שיש בידכם משהו, אולי לרגע, אך כעבור זמן קצר אין בידכם דבר; לקחו לכם או איבדתם אותו. אם תחפשו את השפע והמליאות, דעו לכם שתוכלו באמת למצוא אותם רק בתוככם. אינכם מכירים את עצמכם, אינכם יודעים מה יש לכם בפנים. אינכם מודעים לכל האוצרות, הידע והעוצמות שאלוהים הניח בתוכנו. כעת, עליכם לעשות מאמץ כדי לחוש במשאבים אלו ולעשות בהם שימוש.
אתן לכם דימוי. יש אנשים שיודעים לארגן היטב את ביתם, עד כדי כך שהם לא אוהבים לצאת למקומות אחרים שבהם יהיה עליהם לסבול רעש, לכלוך ופקקי תנועה. בעוד אחרים שחיים בעוני פנימי, ללא סגנון וללא סדר פנימיים, מחפשים כל הזדמנות כדי לחמוק מדירתם. זה, אגב, לא הפתרון האמיתי - אבל...
איש הרוח הוא מי שארגן כראוי את עולמו הפנימי, כך שדבר לא יחסר: השירה, הצבעים, המוסיקה, הכול נמצא בתוכו והוא סובל כאשר הוא חייב "לצאת" ולנטוש את היופי הזה. לעומתו, אדם רגיל שמעולם לא עשה דבר כדי לגור בעולמו הפנימי, חושב כל הזמן כיצד להתבדר במקום אחר. ברגע שהוא נמצא לבד, עם עצמו, הוא משתעמם. הוא חש ריקנות.
כעת, חישבו מעט ומצאו מהו המצב העדיף. היות ואתם נמצאים יום ולילה עם עצמכם, האם לא עדיף לשפר את המקום שאינכם עוזבים לעולם? מדוע אתם מזניחים את עולמכם הפנימי כמו חורבה שבה הזכוכיות בחלונות שבורות והעכבישים ארגו קורים בכל פינה? מעתה ואילך חישבו ביתר שאת כיצד ליפות הכול, להעשיר ולהשכין הרמוניה בתוככם. עד כדי שלא רק אתם תחושו בנוח אצלכם, אלא שבמשכן הנפלא הזה תוכלו גם לקבל אורחים. כן, הרוחות המוארות ישמחו לבוא להתארח אצלכם. ואולי אף יחליטו לשכון לעד, ואתם תפיקו את המרב מנוכחותם זו.
העולם החיצוני הוא השתקפותו של עולמכם הפנימי, ועליכם לדעת שאי אפשר למצוא דבר חיצוני לפני שמצאתם אותו קודם כל בתוככם. כי גם דבר שפגשתם בעולם החיצוני, אם לא פגשתם בו קודם כל בצד הפנימי שלכם, אתם מיועדים לעבור לידו מבלי לראותו. ככל שתצליחו לגלות את האהבה, החוכמה והיופי באופן פנימי, כך תצליחו לגלות אותם סביבכם.
לפי תפיסתכם, דבר שאינכם רואים איננו קיים. מובן שהדבר קיים, אך אם אינכם רואים אותו זה משום שלא פיתחתם אותו מספיק בתוככם. העולם החיצוני עשוי רק כהשתקפות של העולם הפנימי. לכן, אין טעם להשלות את עצמכם: לעולם לא תמצאו את העושר, השלום והאושר באופן חיצוני, אם לא עשיתם מראש
לעתים, אתם מודאגים מן העתיד, התאונות, המחלות והעוני וחושבים שאינכם חיים בבטחה. אך מדוע אתם מרעילים את קיומכם כאשר אתם מדמיינים את כל המרכיבים המזיקים שעלולים לפגוע בכם? איננו יודעים לעולם מה יביא העתיד, זה נכון, אך הדרך הטובה ביותר למנוע את הפורענות שמפניה חוששים היא לנסות לחיות בהווה בדרך הגיונית. העתיד יהיה כפי שאתם בונים אותו בהווה. לכן, הדבר החשוב ביותר הוא העכשיו.
באותה מידה שההווה הוא תוצר ותוצאה של העבר, העתיד הוא המשך של ההווה. הכול מאוגד: העבר, ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה. העתיד ייבנה על גבי היסודות שאתם מניחים כעת. אם היסודות גרועים, כמובן, עדיף לא להמתין לעתיד יוצא דופן. אך אם היסודות טובים, אין טעם לדאוג. עם שורשים כאלה וענפים כאלה, תקבלו את הפירות הראויים.
העבר כבר עבר, אך הוא הביא לעולם את ההווה, ואילו ההווה נושא בתוכו את שורשי העתיד. לכן עליכם לבנות את עתידכם עתה, תוך כדי שיפור ההווה. לשם כך, עליכם לבחון כל יום: "בוא נראה מה אמרתי, מה עשיתי, מה חשבתי ומה הרגשתי היום?" ואם פעלתם בדרך לא ראויה, אם היו לכם רגשות שליליים ומחשבות רעות, דעו לכם שהשארתם בצד כוחות שחור העלולים להרוס את עתידכם.
אם במשך יממה אחת חייתם בדרך לא ראויה, נסו לפחות לפני השינה למחוק את השפעותיה. ניתן לבצע זאת בעזרת המחשבות היפות ביותר וההחלטות הנכונות ביותר למען המחר. מחשבות אלה מסוגלות לנקות ולתקן הכול במהלך השינה, וכך היום הבא יזכה לתנאים הטובים ביותר.
יש אנשים שחיים רק בעבר, בעברם. הם כמו אסירים בכלא האירועים שהתרחשו בחייהם, ולכן אינם מסוגלים להתקדם. ויש אחרים שאצלם זה להיפך: הם טובלים בעתיד, אך זהו עתיד שכולו פנטזיה שנוצרה בדמיונם ולעולם לא תתממש. טוב לשוב מדי פעם לעבר, אך רק על מנת לבחון היכן טעינו והיכן פעלנו כשורה, וכדי להסיק מסקנות.
העבר הוא אוצר של ניסיון, שהודות לשימוש בו ניתן לחיות חיי הווה טובים יותר. באותה עת שבה אנו לומדים את שיעורי העבר, יש ברכה גם בטבילה בעתידנו הרחוק. יש לבחון כיצד אלוהים חזה את עתיד האנושות, באיזו תפארת ואור היא תחייה. רבים, כמובן, חושבים על העתיד. אבל על איזה עתיד? הם אומרים: "בעוד שנים מספר נתחתן, יהיו לנו כמה ילדים, לול תרנגולות, בית קטן ונחמד, נשב לצדו ונעשן מקטרת בשלווה. נתבונן בפרות החולפות, או ברכבות. ננשום מעט אבק, ניכנס לבית, נאכל, נשתה ונלך לישון". אלוהים אדירים, איזה עתיד יפה!
אתם אומרים: "אבל אנחנו לא רואים כך את"... כן, אני יודע, אתם חושבים שתרוויחו כסף, תעשו עסקים, תמצאו את תהילתכם באיזה מקום. אחד יהיה פרופסור באוניברסיטה, השני איש עסקים, שר או ראש ממשלה, וכך תוכלו להתנשק יום ולילה עם נערה יפהפייה... אבל מה כל זה? איזו אומללות! כעת עליכם ללמוד להתבונן מעבר לעתיד המפוקפק הזה, ולחפש אופקים חדשים. לפתוח חלונות אל האינסוף, כדי לראות מהו עתידה האמיתי של האנושות, מה חזה אלוהים.
אתם יכולים להשתתף בעתיד הזה באמצעות החיים שלכם בהווה. ואל תתחשבו בשאלת הזמן. לעולם אל תאמרו: "כן, אבל אז כבר לא אחיה, זה לא יקרה בתקופתי". כי כאשר אתם אומרים משפט כזה אתם אוסרים על עצמכם לדעת את היופי האמיתי ואת הבנת המשמעות האמיתית של החיים. על ההווה להיות הזמן לפעולה המודעת, הבהירה, הזמן ללימוד שיעורי העבר, אך באותה עת הוא זוכה לגירוי מעברן של כל אפשרויות העתיד.
הנה השלמות: מעברנו האחד שיעורי העבר ומעברנו האחר העתיד, על הבטחותיו המתרחבות אל האינסוף. מי שיודע כיצד לחיות בהווה מתוך הבעת ניסיונות העבר ותפארות העתיד, מסוגל להתקרב אל האלוהות. מה שרים השרפים בפני כיסא כבוד אדוני? "קדוש, קדוש, קדוש אדוני צבאות, הוא היה, הוא הווה, הוא יהיה". הנה, כך יכולה המודעות שלכם להתרחב אל ממדיה של התודעה האלוהית.
איך תוכלו להיות מודעים לכוחות שאתם מניעים? לעולם אל תתחילו בעבודה כלשהי, מבלי לדעת היטב מהם הכוחות שהנעתם. כי העיקר נמצא בהתחלה. כאן, בהתחלה, מופעלים הכוחות, והכוחות האלה אינם נעצרים בדרך: הם ממשיכים עד הסוף. אתם נמצאים על ההר, מעליכם סלע ענק שכל תנודה קלה תגרום לו להישמט ממקומו. הדבר תלוי בכם, אם להותירו או לזרז את נפילתו. אם תתחילו לטלטלו, אי אפשר יהיה לעצר אותו: הוא ימחץ אתכם ורבים אחרים עמכם. כפי שלא ניתן לעצור את המים לאחר הסרתו של סכר החוסם נהר גועש.
תמיד קל להפעיל כוחות ואירועים, אך קשה מאוד לכוון אותם, לפקח עליהם ואף לשלוט בהם. הביטוי "שוליית הקוסם" מתאר במדויק את מי שמפעיל זרמים באורח בלתי זהיר, ואחר כך איננו מסוגל לעצור בעדם או לכוונם. כאשר אנשים משתוללים ופורצות מהומות, כעבור זמן מה הם מאבדים שליטה והאירועים חומקים מידיהם. לפני שאתם מבטאים מילה אחת, מעיפים מבט אחד, כותבים מכתב אחד – ובקצרה, נותנים אות לתחילת הפעולה - אתם עדיין אוחזים בידיכם את כל עוצמת השליטה במצב.
מייד לאחר מכן זה נגמר, ואתם נעשים צופים בלבד ולעתים אף קורבן. החוק הזה זהה בתחום הפיזי כמו גם בתחום האסטרלי או המנטלי. כאשר אתם חשים בכעס העולה מתוככם, אם תחליטו מייד לעצור בו, הוא לא יופעל; אך אם תניחו לו להביע את עצמו ולהתפרץ, לא תוכלו לעצור את זרימתו. וזו גם האמת באשר לכמה רעיונות: אם תניחו להם לבוא ולשכון בתוככם, הם יצמיחו שורשים. לכן, היו ערניים ואל תשכחו לעולם שרק בהתחלה יש לכם את כל עוצמת השליטה.
הקטע מתורגם וערוך מתוך ספרו של אומרם מיכאל איבנהוב "חוקי-זהב למען חיי היומיום", בהוצאת "פרוזבטה".מחשבות יומיות נוסח איבנהוב; מידע נוסף
נא להמתין לטעינת התגובות
