לחבוש את ההר על הראש: טיול בעמק קטמנדו
אחרי שנים של מחלוקות פוליטיות קשות נפאל הרימה ראש ומיליוני תיירים מגיעים אליה בעקבות ההרים, העמקים הירוקים והשלווה. ביקור בעמק קטמנדו מבטיח צבעים, ניחוחות ואנשים מיוחדים
הסיבה העיקרית להגיע למקום הוא התצפית הנפלאה המתגלה באור הזריחה על רכס ההימלאיה. דוליקל יושבת בנקודה הנדירה בה משתנה הנוף, ומשדות האורז הפוריים המאפיינים את עמק קטמנדו הופכת הצמחייה להיות ליער סבוך של עצי מחט ורודודנדרון, שהוא הפרח הלאומי של נפאל.
במהלך המאה ה-14 אוחד שטחה של נפאל והפך לממלכה אחת, שעמק קטמנדו בליבה. שלושה דורות מאוחר לאיחוד שוב פוצלה הממלכה, ובתוכה צמחו שלושה מרכזים גדולים: קטמנדו, בקטפור (Bhaktapur), ופטאן (Patan), שאוחדו שוב רק במאה ה-18.
מרכזים אלו הפכו לערי מדינה חזקות, שהתחרו זו בזו לא רק בשדה הקרב, אלא גם ביופי, בתכנון וביוקרה הארכיטקטונית. כך הפכו שלוש הערים למרכזים נהדרים של פסלי רחוב, מנזרים מפוארים, חלונות עץ מגולפים, וכיכרות מעוצבות.
מבין הערים העתיקות של עמק קטמנדו, הרי שהעיר בהקטפור היא זו שניזוקה פחות מכולן בפגעי הזמן, ושימרה בצורה נפלאה את אווירת ימי הביניים. מרכז העיר נמצא בין כיכר הארמון (Durbar square) לבין כיכר הקדרים(Potters square), המהווה את ליבה הפועם של העיר.
כל פינה בכיכר מנוצלת לתכלית מסוימת: רוב
בפינה אחת שופכות שש נשים שקי אורז על הרחבה המרוצפת, בתקווה שהקרניים המבליחות בעד העננים יביאו לייבוש הגרגירים, ולנפילת קליפת המוץ. במקום אחר פורסים שני זקנים על מגבת ביתית חפצי פולחן – מכירה לצליינים ולתיירים סקרנים, ועל מדרגה גבוהה יושבת אישה ומניקה, ללא שמץ של היסוס, שני תאומים, אחד מכל צד.
הרחוב היוצא מהכיכר מוביל למקדש ניאטפולה (Nyatapola), הגדול והחשוב בעיר. אל המקדש מובילות מדרגות, ולאורכן, בחמישה מפלסים, דמויות מיתולוגיות שונות, כל אחת חזקה פי עשרה מזו הקודמת לה בהיררכיה. בראש ניצבות קאלי ודורגה, שתי האלות המאיימות, המהוות את ההגנה העליונה על המקדש. הפגודה בת 30 המטרים המתנוססת מעל למקדש, שולטת בקו הרקיע של העיר.
בכיכר שלמרגלות המקדש ממוקם השוק המקומי: אין סוף צבעים וריחות, והכל בתמימות ובשקט הנפשי המאפיין את הנפאלים. כשהעיניים נפגשות מיד עולה החיוך, והידיים נצמדות לחזה בברכת נמסטה, שפירושו "אני סוגד לאל שבך".
הנשים בסארי מקומי והגברים בכובעי הטופי (Topi), המזכירים מעין ריבוע בד ססגוני. אומרים שהכובעים הציוריים האלו, הנחבשים בשלל צבעים, מסמלים את רכס ההימלאיה, כך שכל גבר נפאלי למעשה מרגיש כל הזמן את נוכחותו הרכס על ראשו.
בעיר פטאן, המהווה כיום למעשה מעין שכונה של קטמנדו, מתמקדים החיים בכיכר הארמון, הכיכר הציורית ביותר מבין כיכרות הארמון של שלוש ערי העמק. המלך יוגאנרנדרה מאללה ( Yoganarendra Malla), ששלט בפטאן, היה אהוב על הבריות, ושלטונו זכור כתקופת זוהר.
בסוף המאה ה-17 הודיע המלך כי הוא יוצא לדרך רחוקה אבל עוד ישוב. "שלושה סימנים יקדימו את שובי לעיר", אמר המלך. "גשם של יהלומים ירד על הארץ, שני פילי האבן שבכיכר הארמון יקומו ממרבצם וירדו לשתות מים ממימי המזרקה, וציפור האבן הקטנה שניצבת מעל פסל המלך תעוף לה לדרכה". יותר מ-300 שנה מחכים תושבי נפאל לשובו של המלך האהוב, שיחזיר לעיר את הגאווה והכבוד.
אחד המקומות הנפלאים לצפייה על הנוף בסביבות עמק קטמנדו הוא נגרקוט (Nagrakot), עיר הממוקמת כ-30 קילומטרים במעלה הרכס בשפתו הצפון-מזרחית של העמק. הזמן המומלץ להגעה לכאן הוא כמובן זמן הזריחה. מטיבי הלכת (וההשכמה) יוכלו להמשיך ולטפס מהכפר צפונה לכוון המגדל שעל הרכס. התצפית מכאן חושפת את רכס ההימלאיה כולו עד להר האוורסט.
הכותב הוא מדריך טיולים בחברת אקו טיולי שטח
נא להמתין לטעינת התגובות
