הדג שרצה לגור ביבשה: הערות למחפש הרוחני
דג שמחליט לעזוב את המים ימות. כך גם אתם: כדי להתעלות לאזורים הנשגבים צריך לפתח בהדרגה כמה כישורים הכרחיים. אומרם מ. איבנהוב מכביר מילים לטובת התהליך הרוחני ההכרחי, בדרך למעלה
כדי להשיג תוצאות רוחניות יש לעלות גבוה מאוד, על ההרים. ההר הוא הגוף הגבוה ביותר (הקוזלי) שבתוככם. ולעלות גבוה משמעו להימלט מפני הערפל והאבק. הערפל, האבק וההר, הם סמלים, כמובן. "האבק" ערפל את המוח כאשר התהלך לאיטו בכל הדרכים. "הערפל" הוא תוצר של הרטיבות בלב, הרגשנות והאמוציות המוגזמות, וגם הוא מבקש בהירות.
כדי להימלט מאבק המתעבה מעל הלב ומן הערפל במוח, יש לעבור את הרמה האסטרלית והמנטלית, ולהגיע לרמה הקוזלית. לכן, במדיטציה ובתפילות נסו לעלות גבוה מאוד, הכי גבוה שניתן. ומדוע לא לדמיין שאתם מטפסים על ההר? דימוי זה יוביל אתכם להר שבתוככם, וכך תוכלו לגעת בפסגתו הקוזלית. כאן תמצאו אפשרויות רבות כדי לממש מחשבות ושאיפות רוחניות.
בקבלה, אלוהים נקרא "עליון", כי באופן סמלי למעלה אנחנו בעלי העוצמה הרבה ביותר והידע הגבוה ביותר. רק מי שבונה את ביתו בפסגות, חי מוגן. לכן ישוע אמר (מתי ז',24): "חכם אשר בנה את ביתו על הסלע". הסלע הוא הסמל של הרמה הקוזלית. כאן חיים בביטחון, ללא הפרעה, כי אתם גבוהים מאוד. אך אם תבנו את ביתכם ברמה האסטרלית, שבה התאוות והרגשנויות, הרתיחות והתפרצויות הגעש – או ברמה הפיזית או המנטלית – תהיו תמיד פגיעים.
רעיון זה מבוטא אצל ישוע (מתי ו'19-20):"אל-תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו-שם וגנבו: אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא-יאכלום שם וגנבים לא יחתרו-שם ולא יגנבו". החלודה, התולעים והגנבים הם סמלים. החלודה היא סמל לאיום בתחום הפיזי, התולעים ברמה האסטרלית והגנבים ברמה המנטלית. התלמיד חייב לעזוב את הרמות הפיזית, האסטרלית והמנטלית, היכן שתמיד יעמוד בפני איומים פוגעניים שיחלישהו, על מנת להיכנס לרמה הקוזלית. רק אוצרות הנאספים ברמה זו, הגבוהה, יישארו לנצח, ללא פגע.
רבים מתלוננים שהם בודדים, חלשים ואינם סומכים על איש או על דבר אחר. הם דמיינו שאחרים יהיו כאן כדי לעזור להם, אם יזדקקו, וימצאו אותם תמיד מוכנים להקשיב ולתמוך. אך האנשים והמצבים משתנים. ובכן, הגיוני ביותר לפגוש ולאהוב אנשים מבלי לסמוך על יציבותם, כי אחרת תחיו באשליה, ומוקדם או מאוחר תגלו שהדברים אינם כפי שתיארתם לעצמכם. יש לדעת מראש שאפילו ילדיכם לא יישארו כפי שהם, ויום אחד יעזבו אתכם. אם במקרה יש אנשים שמתנהגים
כדי למנוע דאגות וצער מיותרים צריך לדעת שהכול משתנה, וכי לא ניתן לסמוך על היציבות בשום תחום. כאשר תבינו זאת לא תהיו עצובים, כי לא תרגישו כאילו הנחתם את כל רכושכם בבנק שהפסיד מראש או פשט רגל, אלא תעבדו על עצמכם כדי להתפתח, להתחזק, להאיר - כי זה הדבר הבטוח ביותר.
החוכמה היא לא לסמוך על דבר מחוץ לעצמכם: לא על ההורים והחברים ולא על הרכוש, אלא לעבוד על הניצוץ האלוהי שקיים בכל אחד, כדי להשיג את היציבות והאושר האמיתיים.
ישוע אמר: "חכם אשר בנה את ביתו על הסלע". הוא רצה לומר: אל תגורו ברמה האסטרלית, באמוציות, בתחושות, ברגשות, כי כאן הסערות והסופות ישלטו בכם, ללא כל יציבות. יום אחד חיים בשמחה ולמחרת בוכים. היום נישקתם מישהו ואתם מרוצים, מחר יעזוב אתכם ותסבלו. והרמה המנטלית לא בטוחה גם היא. איך נבטח בתחמנותו של המוח?
הלב והמוח חייבים להיות מאוזנים. יש אנשים שחיסלו לגמרי את רגשותיהם כדי לחיות רק במוח, וזה גרוע, משום שהם מתייבשים. הלב והאינטלקט הכרחיים, אך ראשית יש למצוא מידה נכונה לכל אחד. לאחר מכן יש לחיות גבוה יותר מהמוח. אל תחשבו שאם אני מייעץ לא לחיות בלב, זה משום שבכוונתי להוביל אתכם לחיות רק במוח. לא, כי המוח לא יכול לפתור את כל הבעיות. לא המוח ולא הלב מסוגלים.
בלתי אפשרי לוותר על המוח והלב, זה ברור, אך לפחות "המעון שלכם", ביתכם לא יהיה שם. הבית חייב להיות הרבה יותר גבוה, ברמה הקוזלית, ולכן חייבים לעבור דירה, לעלות לקומות העליונות ביותר.
לא קל לעבור בית, כי דורות רבים בנו ביתם באזורים הנחותים של האסטרלי והמנטלי, והתרגלו לחיות בתאוות ובעימותים. נורא לראות היכן אנשים בחרו לחיות: הם מדמיינים שבאמצעות בורותם ניתן לפתור בעיות, אך לא, באזורים כאלה אין כל אמצעי לפתרון בעיות, כי הכול חשוף לרוחות ולסערות. רק מעטים גרים בתבונה, באהבה ובשלום, כדי להיות חופשיים לפעול. מובן שתמיד יהיו חייבים להתמודד עם מערבולות וייסורים רבים בחיים, אך ביתם האמיתי לא יהיה כאן. ביתם יהיה למעלה.
כל עוד לא מבקשים לעלות לאזורים העליונים, מוצאים סיבות למרוד, לצעוק ולבכות, במיוחד אם נשארים ברמה האסטרלית. לבכות ולהתלונן אינם פותרים דבר. אך כמה רבים האנשים הטובלים ללא הרף ברגשותיהם. הם מטיילים עמם ימינה ושמאלה, מציגים אותם לאחרים כדי לזכות בסימפטיה, בהבנה ובהסכמה. הטבע האנושי מצחיק מאוד. במקום לעסוק ברגשות, עדיף לעבור בית ולשכון באזור המבורך והטהור, של החוכמה, ההיגיון והאור הטהורים. כל השיטות והפתרונות כבר כאן, אך כדי לממש אותם חייבים, ראשית, למצוא אותם.
וכעת, אם תשאלו מדוע יש מהפכות רבות כל כך בחייו של אדם, אומר לכם שזה כדי ללמד אותנו כיצד לחשוב, על מה לסמוך ולעבוד. לכן, הכול משרת את הבנתנו הרחבה והאמיתית ביותר. אם לא תבינו זאת, תמשיכו לסבול. אך אם תראו שכל המתרחש הוא הזדמנות לעלות גבוה יותר על מנת לחיות בחירות ולהיות יפים יותר, אצילים וחזקים יותר - ברגע כזה במקום לילל, תהיו מאושרים ותודו לשמים: "הו אלוהים, אתה רוצה שאצא מהביצות שנהגתי לרבוץ בהן. אני מודה לך". וכך תשתמשו בכל הזדמנות כדי להבינה באמצעות האור החדש.
במקום להכפיל את הסיבות למרוד ולהתלונן, יש להתרגל לחשוב בהיגיון, ללמוד, לעבור בית לאזור העליון. אתם תגידו: "טוב, נעבור בית, ניקח מכונית ונכניס לתוכה את כל חפצינו". לדעתי לא צריך לקחת כלום, כי החפצים כבדים מאוד! עדיף להכין חפצים חדשים, רהיטים אחרים, מחומר אחר, נשגב ומואר יותר, אתרי. ובכן, עזבו את הארונות של לואי ה-14 או ה-15 שלכם, עזבו הכול והתיישבו בפסגות, היכן שהחומר הכי מוצק ועמיד, כי הוא טהור.
תגידו: "היכן נמצא את האזור הזה?" בעץ הספירות הרמה הקוזאלית מיוצגת על-ידי ספירת בינה, האזור של 24 החכמים הזקנים, עליו דיבר יוחנן הקדוש בחזון יוחנן, (פרק ד',4): "ארבעה ועשרים כיסאות ועל הכיסאות ראיתי את ארבעה ועשרים הזקנים יושבים, והם לבושי בגדים לבנים ועטרות זהב בראשיהם". 24 החכמים הזקנים יושבים על הסלעים היציבים, ומנהלים את כל הגורלות.
בינה היא האזור שבו מתקיימת התבונה האלוהית. אם תגורו באזור ספירת יסוד, אתם עלולים להיות קורבן לאשליות ולערפל. גם אזור הוד, המוח, או אזור נצח, האהבה, לא צריכים להיות המעונות הנצחיים שלכם. יש לעלות הרבה יותר גבוה עד בינה, עם הקרוון שלכם או להקים אוהל קטן, אם תעדיפו. כי בינה היא המקום הגבוה ביותר שבו ניתן להתבודד ולהגות. בינה היא המקום בו מדובר בתהילים צ"א פסוק 9: "כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך".
בהביאי את דברי ישוע או מזמור תהילים, אני לא מחייב אתכם להשתחרר מחובותיכם כלפי קרוביכם. אתם קשורים לאנשים, חתמתם על חוזים, וכעת לא תוכלו להשתחרר מבלי למלא את התחייבויותיכם. לעזוב בעל או אישה בתירוץ שרוצים להשתחרר, זה לא הפתרון. כי כך יוצרים חובות חדשים, שנהיה חייבים לשלם בגלגולים אחרים. כל עוד לא משלמים חובות לא ניתן להשתחרר. כולם מבקשים להיות חופשיים, אך לשם כך יש צורך בהגדרות מדויקות, כי אחרת, ככל שרוצים להשתחרר כך נכבלים בשלשלאות.
להשתחרר זה לא קל. כשרוצים להשתחרר מגלים עד כמה אנו כבולים. אנו מדמיינים כי ניתוק הקשר החומרי והפיזי יביא חירות. אך לא. כדי להשתחרר מכמה זיכרונות, דימויים ותמונות, יש צורך בגלגול שלם, ולעתים לא מצליחים. השתחררתם פיזית מהמצב, אך פנימית אתם נושאים משא כבד.
דמיינו דג שמחליט לעזוב את המים, הוא ימות. כדי להחזיק מעמד על היבשה עליו להכין ריאות, והרי אין לו ריאות. כדי לעבור דירה יש להתכונן מראש. כי גם אם הצלחתם להתעלות לאזורים העליונים, לא תוכלו להישאר אם לא פיתחתם כישורים הכרחיים. כי מרגע שתהיו למעלה מייד תחושו צורך לשוב לארץ: "אני משתעמם כאן! אין סיגריות, אין ברים, אין מועדוני לילה ואני רוצה לעשן, לשתות, לנשק נשים יפות. עליי לשוב לארץ". כדי לחיות באזורים נשגבים יש להימנע מצרכים גסים. לכן לא כולם יכולים לעבור בית. גם אם ניקח כמה ונעבירם בכוח, הם יעזבו בטענה שזהו השאול.
עליכם למצוא כלים כדי לשכון באזור הקוזלי. מזה מיליוני שנים האנשים התפתחו ואם תתרגלו כל יום, במדיטציה, בסידור עבודה לכמה תאים במוח, תוכלו להתקרב לעולם האלוהי. מרגע שתתרגלו, תתחילו ללכת רחוק יותר, וראיית עולמכם תתרחב, תתעמק ותתבהר. עד שתגיעו לשכון תמיד באזור מבורך זה.
למחשבות יומיות
לקבלת מידע נוסף
נא להמתין לטעינת התגובות
