השוליים של פריז: אמנות וגראפיטי ברובעי המהגרים
עיזבו את הגלריות המדושנות של מרכז פריז, והרחיקו אל רובעי המהגרים האותנטיים, שם תמצאו גראפיטי חתרני, הופעות, ואפילו תערוכה אקולוגית של אמנים פלסטינים וישראלים
כמו בשלבים רבים אחרים בהיסטוריה של האמנות בפריז, גם עכשיו היא מתרכזת סביב המהגרים. אם אתם מתעניינים בכל מה שחדש, בועט ומרענן באמנות, התעלמו מהגלריות מדושנות העונג במרכז פריז - אלה סביב כיכר ה-des Vosges Place - והרחיקו לרובעי המהגרים.
עמותות שפורחות בפריז מאלצות את הקהל מדושן העונג להישיר מבט אל אמנות בועטת, הנובעת ממקום עמוק, מקרביה היצריים של החיה המשונה שגדלה בחצר האחורית. זאת שבימים רגילים ניתן לעצום עיניים ולהתעלם מקיומה, מניכורה ומזרותה. אלא שהמוזיקה המרתקת, הציור והפיסול הייחודים שלה, מוכיחים שכדאי לפתוח את הלב. ובלבם של האמנים המהגרים יש תקווה שגם כיסו של הקהל העשיר יותר ייפתח ויאפשר להם עתיד מבטיח יותר.
אנחנו מתחילים את הסיור ברובע Belleville. איטליזים כשרים של יהודים-טוניסאים ותיקים, חנויות מכולת של מהגרים מיוון, גאנה והאיטי, מסעדת שווארמה של מוסלמים אפריקאים ומהגרים חדשים מסין, ולא פחות מ-40 גלריות.
בעודי משוטטת ברובע ומחפשת גלריה מעניינת, חלפתי על פני חצר עצומה, המגדלת גידולים עונתיים כגון מלפפונים (מחזה סוריאליסטי בפני עצמו בפריז החורפית של אפס מעלות), ובקירות העצומים המקיפים אותה, בהם שולטים ציורי גראפיטי וכתובות מחאה שאפילו קית' הרינג היה מפלבל בעיניו במבוכה בראותם.
החצר הינה חצר קהילתית, מבואה לסדנאות אמנות קהילתיות בהן אמנים מהשכונה מוזמנים להציג את אמירותיהם השנונות וזווית ראייתם המפתיעה על הקירות ובתוך הסדנאות. סגנון הגראפיטי מתפרע במלוא עוזו ברחובות הסמוכים והמחזה מרנין נפש.
בהמשך הגעתי ליעד המרכזי בעקבותיו נדדתי. מדובר בגלריה קהילתית ששמה Memoires de'lavenir – (זיכרונות העתיד). הגלריה הינה מרכז תרבות המנוהל על ידי
פעמים רבות מרכיבה האוצרת תערוכה של אמנים פלסטינים וישראלים המציגים נושא משותף, למשל "שלום" או "פלורליזם תרבותי". במרכז משתתף גם גוף בינלאומי-ישראלי: The Artists museum אותו מנהל האוצר הישראלי דורון פולק.
בימים אלה מוצגת במקום תערוכה הנקראת "אקו-ארט" כלומר עוסקת בנושאי אקולוגיה ושמירה על איכות הסביבה והעולם. בתערוכה מוצגות יצירות של אמנים ישראלים וביניהם: אורי דה בר, יואל הראל, דפנה מרגולין, רונית שוורץ, אורלי שטטינר וזהאדי קואדרי. אליהם צורפו האמנים המקומיים ליאה גארסיה, והאמן אלפונס סאלח. התצוגה כוללת צילומים, מיצבים, ציורים פסלים ורישומים שחלקם הוכנו מחומרים ממוחזרים.
איפה: Me'moire de l'avenir, 45 Rue Ramponeau,
מטרו Belleville
טלפון: 33-9-51-17-18-75
מרכז תרבותי נוסף וגדול הרבה יותר נפתח לפני מספר שנים באזור מהגרים רווי מוסלמים בצפון רובע המארה הממוקם במזרח פריז, ושמו "Maison des Metallos". זהו מבנה ענק ויפהפה ששוכן בחצר פנימית ברובע אפרפר עמוס חנויות סיטונאיות וקמעוניות המשרתות את המעמד הבינוני שמתגורר באזור.
בחלל מתקיימות פעילויות תרבותיות שונות כגון: קונצרטים, הצגות מופעים, סרטים וכמובן תערוכות של אמנות עכשווית. המבנה היה בעבר מפעל למוצרים מתחום המוסיקה ושימש במשך עשרות שנים כמסווה לפעילויות חתרניות פוליטיות. לאחר רכישתו על ידי העירייה שופץ להפליא והותקנו בו אודיטוריום, גג זכוכית קפטריה וגלריה. כל החללים מקושרים ביניהם וזו הזדמנות טובה לצפות בהופעה המגשרת בין מזרח ומערב על כוס בירה מקומית, להשתתף בויכוח אינטלקטואלי או פילוסופי נוקב בין בני לאומים מקצוות העולם, וליהנות מתצוגת עבודות של אמנים אפריקאים או צרפתים. מומלץ לברר באינטרנט או בטלפון על קיום המופעים או התערוכות לפני שתקפצו לבקר.
הטיפוס במעלה רחוב Timbaud בו שוכן המרכז זימן לי חוויה רב-תרבותית מרתקת: הרחוב הנו חלק משכונה טיפוסית של מהגרים מוסלמים דתיים: חנויות מכולת עם כתובות בערבית, בוטיקים עם כאפיות ו"חיג'אב", ואטליזים המכריזים על מרכולתם כ"Halal" כלומר שחיטה לפי דיני המוסלמים. מי שאינו מעוניין לעבור ברובע זה יעדיף לרדת בתחנת המטרו Parmentier.
איפה: 94 Rue Jean Pierre Timbaud , Maison des Metallos
רובע 11. מטרו Parmentier
טלפון: 01-48-05-88-27
אתר: www.maisondesmetallos.org
בפריז נוצרים רובעי מהגרים באזורים שבהם שכר הדירות זול ותנאי המחיה קשים יותר. רוב התושבים פה לא מכירים את השפה וסובלים ממצוקה כלכלית. אבל אפילו בתוך הרבעים נוצרת חלוקה: לאומים דומים מתקבצים בתוך מנהגי הדת, המזון והתרבות הדומים, כדי להקל על קשיי ההתאקלמות. גם ברובע השמיני, שמרכז מהגרים מאפריקה ומארצות האיסלאם ונראה כמו עיר מוסלמית מזרח-תיכונית, קמו גלריות ומרכזי תרבות שנותנים מקום של כבוד לאמנות המהגרים. כזאת היא גלריה Cargo 21 - מרכז תרבות שמנוהל על ידי עמותה שדוגלת במתן ייצוג לאמני הקהילות האפריקאיות והאיסלאמיות. מנהל הגלריה ז'אן מארק לאייק מרבה לשלב בפתיחות התערוכות הרכבים מוזיקליים שונים מקרב המהגרים, למשל מהאיטי או מגאנה.
במסגרת נדודיי בגלריות השונות מצאתי כמות זניחה ומועטה של וידאו-ארט. ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שאין לאמנים אלה האמצעים הנחוצים ליצירה במדיום הזה. באופן אישי, נהניתי מהאמנות הדו-תלת ממדית העכשווית.
איפה: Rue Cave 21 , רובע 8.
מטרו Chateau Rouge
www.cargo21.org
עד כאן אמנות עכשווית. אמני אמנות מודרנית תמיד ימצאו את מקומם במרכז פומפידו המונומנטלי, ולחובבי האימפרסיוניסטים (מאנה וסוטין עדיין עוצרי נשימה) מומלץ לבקר במוזיאון "דה אורסיי", שמבנה תחנת הרכבת שלו עדיין יפה בעיניי מכל מבנה מוזיאלי אחר.
ומה באשר לאלה שנשמתם נעתקת מריצודי האור על המים בגני האחוזה של קלוד מונה? חובה לבקר באולמות ה"קטנטנים" של ה-Musee de l ' Orangerie, שם פרושות יצירותיו המופלאות. כשמתקרבים אליהן רואים שכבות של כתם וצבע, אך ממרחק מתגבשים אלה מול עיניך לשכשוך מים, זמזום חרקים ושמש אביבית, הצובעת בבהרות את פרחי הליליות שעל פני המים.
אם הזמן מאפשר, תמיד נעים להגיע ולבקר במוזיאון הלובר ובשאר שכיות החמדה שמציעה העיר האינסופית הזאת, שפעם הייתה מרכז האמנות של העולם. ובכל זאת אני אומרת: לכו לרובעי המהגרים, לא תתאכזבו.
הכותבת היא יוצרת, ומציגה את עבודותיה במתחם האמנים היוצרים "סטודיו פלורנטין", אותו פתחה בשיתוף עם האמן דניאל אבקסיס
נא להמתין לטעינת התגובות
