ראשי » סגנון » תיירות » מדריכי יעדים » צרפת

פריז עם הילדים

גם אם צירפתם את הילדים לחופשה החלומית בפריז, אל תאמרו נואש: יש סיכוי שהאטרקציות של העיר יגרמו לילדיכם להיות אסירי תודה ועתירי חוויות

פריז נחשבת לאחת הערים הרומנטיות ביותר ולכן רבים מעדיפים להגיע אליה בלי הילדים. זהו מקום לחיזוק הזוגיות. עם זאת, פארקי השעשועים כיורודיסני ואסטריקס - ולא רק הם - פרסמו את פריז בשנים האחרונות ואת צרפת כולה כיעד שראוי לצאת אליו בחברת הילדים. אז אחרי, או לפני, שתמצו את הבילוי בפארקי השעשועים שהוקמו מחוץ לעיר, אנחנו מציעים לכם היכרות משפחתית עם פריז עצמה.

למרות השם הרע שיצא לילד העברי התובעני, הניסיון מלמד שאם עורכים תוכנית שמתאימה להורים ולילדים גם יחד, הטיול עשוי להיות חוויה נעימה לכל בני המשפחה. בתי, שפסעה בגיל שבע בשערי מוזיאון ד'אורסי, חצתה את הנהר ונכנסה אל הלובר, זוכרת זאת כחוויה מרשימה. בכל ביקור שלה בעיר מאז אותה שנה רחוקה היא משתדלת לפקוד לפחות אחד משני המוזיאונים. כששוחחנו על הנסיעה הראשונה לבירת צרפת (שלאחריה נסענו לפריז פעמים רבות) היא הזכירה לי שהאוכל היה מעולה, ואנחנו לא הלכנו למקדונלד'ס אלא למסעדות מקומיות. הנה לכם הזדמנות להשקיע בחינוך הילדים לתזונה שחורגת מן השגרה.

בפריז יש מגוון אפשרויות לבילוי ב"דברים שהילדים אוהבים". ההמלצה שלנו היא להתחיל בשיט על הסיין. מסלולי השיט מעגליים והם מבטיחים תצפית על רבים מאתריה הנודעים של העיר. לאורך הגדה השמאלית אפשר לעלות על הספינה בתחנות אחדות. הפופולרית שבהן נמצאת בקרבת מגדל אייפל. מבט על העיר ממרום המגדל הוא אפשרות אחרת, אך כדאי לזכור שרבים נוהרים למגדל אייפל ולכן כמעט תמיד משתרך שם תור ארוך.

בקרבת כיכר הקונקורד סובב לו גלגל ענק החל מ-21 ביוני ועד ל-25 באוגוסט. אמנם הוא אינו משתווה ל"לונדון איי", ובכל זאת, זהו גלגל ענק. מכיכר הקונקורד אפשר לטייל בשדרות אליזה עד לשער הניצחון, שבבנייתו החל נפוליאון לציון ניצחונותיו, ולעלות גם שם (במעלית) לגג התצפית. מנקודת המבט הזאת תמונת השדרה רחבת הידיים מדהימה, וכך גם זאת של כיכר שארל דה-גול, שבמרכזה מתנוסס השער. הכיכר מנקזת אליה 12 רחובות ושדרות. גם מבט לכיוון האחר, מערבה, לרובע גורדי השחקים לה-דפאנס והגרנד-ארש, הוא מרשים. אם תגיעו ללה-דפאנס (התחנה הסופית של קו 1 במטרו) תוכלו לצפות על העיר מן המבנה המרשים של הגרנד-ארש, שנבנה ביוזמת הנשיא מיטראן. רובע לה-דפאנס מצדיק ביקור בזכות כיכרותיו המיועדות להולכי רגל בלבד, ושופעות יצירות אמנות שע שויות לעניין גם ילדים.

ובחזרה למרכז העיר. מן הקונקורד, לכיוון מזרח, יוביל הטיול דרך גני טילרי המטופחים וחצר הלובר, לאורך גדת הסיין הימנית עד לכנסיית נוטרדאם המפוארת. כאן אפשר להעפיל לאחד ממגדליה באמצעות 387 מדרגות צרות. הקתדרלה ניצבת על אחד משני האיים שבמרכז פריז, "איל דה לה סיטה". הקתדרלה

היא יצירת מופת של הארכיטקטורה הגותית. גם הילדים יתפעמו מן ההוד וההדר המוחשיים באולם התפילה רחב הממדים וגבוה התקרה.

יצירה פחות מופתית, מגדל מונפרנס, גורד השחקים היחיד בפריז, המתנשא לגובה 56 קומות, נראה למרבה הצער מכל עבר. אין זה מפתיע שגם הוא מציע מרפסת תצפית. דרך נוספת לראות את גגות פריז היא לעלות לקומה העליונה של מרכז פומפידו, אם אכן מזדמנים למוזיאון הזה. הרחבה שבחזית הבניין תסקרן ילדים בזכות מופעי הרחוב הנערכים שם בקיץ. להטוטנים, בולעי להבות, נגנים, פנטומימאים וסתם ליצנים מנסים למצוא שם פרנסה.

אנו מעדיפים להעפיל לכנסיית סקרה-קר שברובע מונמארטר. מן המדרגות שבחזיתה נפרשת כל העיר לפניכם. במקום הזה נפגשים מאות תיירים מכל העולם כדי להצטלם בתמונה הפריזאית האולטימטיבית. המהדרים יכולים להעפיל למגדל הכנסייה, השני למגדל אייפל בגובהו. בניית הבזיליקה הייחודית, ששמה בעברית "הלב הקדוש", הושלמה ערב מלחמת העולם הראשונה. אל תחמיצו סיור ברחובות רובע מונמארטר ובכיכר טרטר שבמרכזו. הילדים יאהבו להסתכל על ציירי הרחוב ויודו לכם על הקרפ שתזמינו להם באחד מבתי הקפה המקיפים אותה.

סוד הקסם הפריזאי טמון בפלאי השוטטות בעיר היחידה והמיוחדת הזאת. זה מתחיל בגיוון האנושי הנראה ברחובות, ממשיך בבניינים ובחלונות הראווה, בגנים ובשדרות, בשווקים ובבתי הקפה, ומגיע לשיא בהפתעות המזדמנות למטייל בכל פינה. פה כיכר קטנה, כאן מיני גינה מקושטת בפסלים ושם שלט המזמין לבקר בתערוכה. ה"איל דה לה סיטה", שהוזכר קודם, היה בראשיתו כפר עד שנעשה למרכז הכוח של פריז ושל צרפת. לצד קתדרלת נוטרדאם ניצבים מוסדות המשפט ובראשם היכל הצדק. שיטוט ברחובותיו של האי יוליך אתכם לשוק הפרחים והציפורים לשמחתם של הילדים. האי השכן, "איל סן לואי", משמש בעיקר למגורי מפורסמים ורחובו הראשי עשיר בחנויות ובבוטיקים, כולל בית הגלידה הנודע ברטילון (מס' 31).
 
בגדה השמאלית, מול האי, בשכנות לרובע הלטיני, מצוי רובע הגן הבוטני. כאן, ברחוב מופטאר - בעבר דרך המלך מפריז לרומא - מצוי השוק הססגוני של העיר. גם הגן הבוטני וגן החיות מתאימים לטיול עם ילדים. ואל לנו לשכוח את גניה של העיר: גני לוקסמבורג המקסימים, עם הבריכה שבה משיטים סירות מיניאטוריות; פארק סיטרואן, שהוקם לפני שנים אחדות, הוא דוגמה לגני נושא שבהם גם מתחם המיועד לילדים; "השביל השתול" (פרומנד פלונטה), שנשתל על הסוללה ששימשה בעבר את מסילת הברזל, נחשב כמוכר ליודעי דבר בלבד. השביל מוליך מכיכר הבסיטיליה ועד לברסי, שם יש גן הנושא את שמו של יצחק רבין.
 
עוד ברשימה הסודית: פארק בוט-שומון, ברובע ה-19, עם מפל מים, גשרים ואגם. ויש גם שני יערות בקצותיה של העיר: יער בולון ויער ונסון, שבהם אגמים, סירות, מסלולי הליכה ורכיבה ואתרי פיקניק.

טיול ברגל שיש בו עניין, גם אם הוא אינו קצר, נמתח במקביל לתעלת סן מרטין (שתחילתה ליד כיכר הרפובליקה). מסלול זה יביא אתכם לאתר שבו יש היצע שופע לילדים. זהו פארק לה-וילט, בצפונה של העיר, קרוב לכביש הטבעת, הפריפריק. תמצאו כאן מרכז תרבותי ומדעי, הגדול באירופה. יש בו עושר אפשרויות לבילוי עם ילדים: קונצרטים עם כוכבי זמר, קולנוע משוכלל, שטחים פתוחים שבהם מועלים אירועי רחוב, אזורי בילוי לפי נושאים, וכמובן - "עיר המדע", שמוקמה במבנה ששימש בעבר כבית מטבחיים.

הפלנטריום הוא אחד משיאיו של הביקור במוזיאון. אסור לדלג על פני בועת הקול - בלון ענקי המאפשר ליושבים משני צדיו לשמוע זה את זה. חלק מעיר המדע הוא "עיר הילדים" והיא מחולקת לשניים: החלק האחד לבני שנתיים עד שבע והאחר לבני שבע עד 12. המוזיאון מאפשר פעילות, אם כי אי ידיעת צרפתית עלולה להקשות. מגיעים אל האתר גם בתחבורה ציבורית (תחנת מטרו לה-וילט).

בעבר המלצנו להתמקם ברבעים ה-4 (המארה) ושכנו הרובע ה-11 (הבסטיליה). באחרון מצויים בתי מלון במחיר סביר. המארה התחדש בשלהי המאה הקודמת ובין סמטאותיו התמסדו בתי קפה, גלריות, מעצבי אופנה וגם נציגי הקהילה הגאה. התיירים הישראלים ימצאו במארה מורשת יהודית. רחוב רוזייה היה במרכזו של הרובע היהודי ומוסדות הקהילה היו פזורים ברחוב זה וברחובות הסמוכים. הילדים עשויים לגלות עניין בשלטים - מיעוטם בעברית - על הבניינים שעדיין משמרים את תולדות המקום ומספרים את סיפורו. גם כיום נותרו שרידים פעילים מימי עבר ולצדם נפתחו מסעדות כשרות ודוכני פלאפל, ייבוא עדכני מן המזרח התיכון.

המוזיאון היהודי שברחוב (רו) דה-טמפל מצדיק ביקור ולו בזכות החלקים העוסקים במשפט דרייפוס ובמלחמת העולם השנייה. השואה גבתה מחיר כבד מיהודי פריז וכאן היא מתועדת. רחוב סט. אנטואן מוליך ממרכז רובע המארה לכיוון כיכר הבסטיליה. בדרככם תבחינו בשלט המורה לכיוון פלאס דה-ווז'. זהו אתר חובה. זאת הכיכר המרובעת הראשונה של פריז, המוקפת מבנים מעוצבים ובעלי אכסדרות חזית. יש הטוענים שהיא היפה והיחודית שבכיכרות העיר. היא עוצבה בתחילת המאה ה-17 ובנייתה הושלמה ב-1825. במרכזה גן ומזרקות ואחד מדייריה המפורסמים היה ויקטור הוגו.

אם הזכרנו שמות מפורסמים אזי נפנה אתכם לבית הקברות פר-לאשז, ברובע ה-20 השכן. לא רק ג'ים מוריסון קבור שם אלא גם מרסל פרוסט, אדית פיאף, אוסקר ויילד והשחקנים סימון סניורה, איב מונטאן, שרה ברנאר ורשימה נכבדה של אנשי שם צרפתים. המקומיים יחד עם ילדיהם נעזרים בשילוט ובמפה בניסיון לאתר קברים של מפורסמים. ואם חשקה נפשכם באווירה מלכותית, סעו לארמון ורסאי, הראוי גם הוא לביקור עם ילדים. הארמון והגנים הם למעשה חלק מן העיירה ורסאי, שהיא פרבר פריזאי עטור גנים. שלושה מיליון מבקרים באים כדי לראות את חצר המלוכה שהייתה פעילה עד למהפכה ב-1789.

בגלל ריבוי המבקרים מומלץ להגיע לארמון מוקדם בבוקר. הדרך הנוחה להגיע לוורסאי היא באמצעות רכבת ה-RER בקו הצהוב 5-C. הקו הזה עובר במרכז פריז לאורך הגדה השמאלית של הסיין. כיוון הנסיעה הוא מערב ויש קווי משנה צהובים אחדים בכיוון הזה. לכן כדאי לשים לב: התחנה שלכם (והתחנה הסופית של הקו) היא ורסאי RG (ריב-גוש-הגדה השמאלית). מן התחנה הולכים ברגל מאות מטרים עד לשעריה של חצר המלוכה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...