עולים בקסטל: ביקור ביקב המשפחתי והמלצות ליינות
מי אמר שיינות כשרים הם בעיה? ביקב קסטל יספרו לכם שמאז שהוכשרו, הם נהנים הרבה יותר. וגם: מני פאר ממליץ על שלושה יינות אדומים שמקורם בחבל בורדו שבצרפת
יקב הרצוג בקליפורניה צילום: יחסי ציבור
אלא שהיהודים שומרי המצוות לא אהבו את הרעיון שיין מהרי ירושלים שכל הגויים מהללים לא יעלה על שולחנם בגלל שאין לו תו כשרות. "ראינו שהשד לא כל כך נורא", מספר היום אלי בן זקן. "בלאו הכי הגענו לרמה של מאה אלף בקבוקים בשנה, ובכמות כזו הייצור נשען על פועלים שעובדים תחת פיקוחי, אז מה אכפת לי שהם יהיו שומרי מצוות? הכשרנו את היקב, ומבציר 2003 כל יינות קסטל כשרים. פתאום היצוא שלנו לארצות הברית גדל פלאים. מסעדות רבות החלו לכלול את יינותינו בלוח שלהם.
בני המשפחה, שנקרעו בין ייצור היין לבין עבודות ההפקה המשרדיות של היקב, הפכו פתאום לאנשים רגועים ויעילים. את העבודה עושים ביקב שליחי המצווה בתשלום תחת פיקוחי, ושאר בני המשפחה התפנו בנחת לעבודות הניהול והשיווק. פתאום לא דוחים ניקוי חביות או מילוי שלהן כי הכל נעשה בזמן הנכון באופן המדויק ביותר. והכי חשוב, הגעתי לנחת האמיתית. מה שווה לי כל התהילה של יינות קסטל אם חלק גדול מהעם היהודי אפילו לא טועם אותם?".
הרב עובדיה ביקב אלכסנדר צילום: יחסי ציבור
"בכל הבצירים הקודמים שלי באו חברים או סטודנטים שהתנדבו לעזור. לעובדה שאני מעסיק היום בשכר שומרי מצוות מהאזור בעת הבציר יש משמעות חברתית עמוקה. הם לא מבקשים תמיכה מהמדינה בחודשים האלה. פתאום היקב סגור בשבתות. אני לא בדיוק שומר שבת, אבל אני עם המשפחה במקום להיות מארח למבקרים מזדמנים. ואתה יודע מה? הכנסתי לא נפגעה. פוטנציאל המכירות גדל פלאים. אני לא חוזר בתשובה רק הבנתי את המשמעות היהודית של ייצור יין בישראל".
שלושה אדומים כשרים מבורדו
סמית או לאפיט, 2000 צילום: יחסי ציבור
האלף השלישי נפתח בבציר ענק שמעלתו היא יכולת ההתיישנות ההשתפרות שלו. אנשי היקב הגדול הזה ממחוז פאסק לאונייאן שבבורדו ממליצים למי שרוכש את היין להתאפק ולהוריש אותו לבניהם ואף לנכדיהם. רוברט פרקר מעניק לו את הציון 94 ומעריך שנוכל לשתות אותו בהנאה עד 2025.
היום הוא חייב חידרור ארוך לפני השתייה. יש בו עירוב
קלאסי של זני בורדו. ברובו הוא קברנה סוביניון שמתמזג עם המרלו, ומיעוטו קברנה פרנק. בטעמו העמוק יש רמזים למתיקות של חבושים עם ניחוח אגוזים. שמו מעיד על התקופה שבורדו הייתה תחת שלטון בריטי והאגדות מספרות שזהו שמו של אציל סקוטי שקנה בזמנו את הטירה לאהובתו הצרפתייה. יין לא זול עם הרבה היסטוריה. 520 שקלים.
ז'יסקור, 2001
ז'יסקור צילום: יחסי ציבור
בציר 2001 הפיק בבורדו יינות טניניים בעלי עוצמת פרי מתונה בדרך כלל. היין הזה מתבלט לטובה בעוצמתו. אולי הוא לא זקוק לחידרור אבל הייתי ממליץ למזוג אותו לגביע לפחות רבע שעה לפני השתייה. בורדו טוב צריך תמיד זמן ואורך רוח לפני שהוא ניאות להפגין את מעלותיו. 270 שקלים.
לה קרוק 2002 צילום: יחסי ציבור
לה קרוק, 2002
שאטו לה קרוק מיוצר במחוז סנט אסטף בבורדו. היינות של מחוז זה הם טניניים ומינרליים. לעתים הם אפילו תקיפים מדי בהשוואה לנטייה הצרפתית לעידון מאוזן. יש המכנים אותם יין למעשני סיגרים. בציר 2002 היה אחד הגרועים בעשור האחרון בבורדו. מעז יצא מתוק כי במקרה של סנט אסטף חולשת הבציר השפיעה לטובה על קשיחות היינות. לה קרוק מוגדר כיין בדרגת קרו בורג'ואה שמציינת לטובה את היינות שלא נכללו בדירוג הקלאסי הראשון של יינות בורדו מ- 1855, יש בה הבטחה של איכות במחיר סביר. אם תוסיפו את העובדה שיינות בורדו 2002 מתומחרים נמוך מאוד תקבלו מעלה כלכלית. 180 שקלים הם מחיר נוח מאוד ליין הזה. בורדו מכובד למתחילים עם פירותיות נעימה וטניניות רכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם