האמא: שרי אורובינדו והשכינה האלוהית
את מירה אלפסה, שותפתו הרוחנית ובת זוגו, כינה אורובינדו "האמא", וזיהה אותה עם השכינה האלוהית. המגע שלה יכול להפוך קשיים להזדמנויות, כישלון להצלחה וחולשה לעוצמה
את אלפסה ראה אורובינדו כהתגלמות הנשית של האלוהות. ואמנם, הספר מתאר את התגלמותה רבת העוצמה של אם העולם – השכינה האלוהית, ואת מאמצה המתמשך להפוך את בני האדם ליצורים אלוהיים. הספר מתאר בפרוטרוט, ובדרך מעשית, את התנאים להתעוררות החסד האלוהי באדם, זה שיאפשר את ההתעלות והטרנספורמציה של החיים האנושיים לכדי חיים אלוהיים.
יש שני כוחות הפועלים בעולם, כותב אורובינדו, והחיבור ביניהם יוכל להשפיע על המאמץ שלנו בדרך למטרת ההתעוררות. הכוח הפועל מלמטה כלפי מעלה הוא זה של קריאה ושאיפה קבועה ובלתי פוסקת של האדם להתעוררות, ואילו זה הפועל מלמעלה כלפי מטה הוא החסד העילאי שעונה לקריאה הזו. אבל החיבור בין השניים יוכל להתרחש רק בתנאים של אור ואמת: הוא לא יפעל בתנאי שקריות ובורות הנכפים עליו, מכיוון שאם ייכנע לדרישותיהם הוא יחטיא את מטרתו.
התנאים ההכרחיים לקיומו של חיבור כזה כרוכים בכניעה כנה וטוטלית, בפתיחה פנימית לכוח האלוהי ובבחירה מודעת, מתמדת ואינטגרלית באמת. זאת, בצד דחייה מתמשכת של כוחות השקר המנטליים, החיוניים והפיזיים - שעדיין שולטים בטבע הארצי.
אם המסירות והכניעה שלך הם כיסוי לתשוקות, לדרישות אגואיסטיות, לאחיזה עקשנית בדעות וברעיונות; אם אתה מחליף את הדברים האלו בשאיפה האמיתית, מערב אותם עם השאיפה האמיתית או כופה אותם על הכוח האלוהי - זה יהיה חסר תכלית לקרוא לעזרת החסד האלוהי שישנה אותך. אם אתה פותח רק צד או חלק ממך לאמת, אך בחלק אחר שלך אתה פותח בקביעות את השערים לכוחות עוינים, זה יהיה חסר ערך לקוות שהחסד האלוהי ישכון בך. עליך לשמור את המקדש נקי אם אתה רוצה שתהיה בו נוכחות חיה.
עליך לדחות גם את הציפייה השקרית והעצלה לפיה הכוח האלוהי יעשה את הכניעה עבורך. העילאי דורש את הכניעה שלך אליו, אבל איננו כופה זאת: אתה חופשי בכל רגע, עד שהטרנספורמציה הסופית תגיע, להכחיש ולדחות את האלוהי או לבקש חזרה מה שנתת - אם אתה מוכן לסבול את ההשלכות הרוחניות העולות מכך. הכניעה שלך צריכה להיווצר על ידך בחופשיות; זאת חייבת להיות כניעה של הוויה חיה, לא כניעה של הוויה אוטומטית, מכנית ודוממת.
רבים נוטים לבלבל בין פסיביות דוממת לבין הכניעה האמיתית. אך מפסיביות דוממת דבר אמיתי איננו יכול להתהוות. הכניעה לכוח האלוהי צריכה להיות דינמית, מועילה ומלווה בשמחה - כביטוי לציות של תלמיד האמת המואר, של הלוחם הפנימי הנלחם בערפול ובשקריות, של המשרת הנאמן של האמת.
רק מי שיידעו לאמץ גישה זו באופן רציף, ולשמר אמונה שאיננה מתערערת בעקבות אכזבות וקשיים, יוכלו לעבור דרך הייסורים והמבחנים הקשים אל הניצחון העילאי והשינוי הגדול.
המאמץ האישי הנדרש לשם כך כרוך בשאיפה, בדחייה ובכניעה. על השאיפה להיות ערנית, רציפה ומתמדת. היא מתבטאת ברצון של המיינד, בחיפוש של הלב, בהסכמה של ההוויה החיונית וברצון לפתוח באופן גמיש את התודעה והטבע הפיזיים. מנגד קיימת דחייה של תנועות הטבע הנמוך: של הרעיונות, הדעות, ההעדפות, ההרגלים ודפוסי המיינד, כך שהידע האמיתי ימצא מרחב חופשי במיינד שקט.
דחייה של דרישות, תאוות, אנוכיות, גאווה, שחצנות, תאוות, קנאה, עוינות לאמת - כך שהכוח האמיתי והאושר יוכלו להימזג מלמעלה אל תוך הוויה רגועה, רחבה וחזקה. הדחייה כוללת גם את הטיפשות, הספק, חוסר האמונה, הערפול, העקשנות, העצלות וחוסר הרצון להשתנות - כך שהיציבות האמיתית של האור, הכוח והאושר ("אננדה"), יבססו עצמם בגוף שגדל תמידית וצומח בהדרגה אל עבר האלוהי.
הכניעה העצמית צריכה להיות כוללת ולפעול בכל מישור של התודעה ובכל רגע ורגע. בתיאום עמה יעשה המתרגל מודע יותר ויותר לאלוהות, שתמזוג לתוכו עוד ועוד ממנה ותבסס בו את החופש והשלמות של הטבע האלוהי. ככל שהתהליך המודע הזה יחליף את המאמץ האישי שלו, כך תיעשה ההתקדמות אמיתית ומהירה יותר. אבל היא לא תוכל להחליף את הצורך במאמץ האישי, אלא משהכניעה ותהליך ההתקדשות יעשו טהורים ומושלמים מלמעלה למטה.
כניעה מעורפלת, המסרבת למלא אחר התנאים, וקריאה לאלוהים שיעשה בשבילך את העבודה ויחסוך ממך את הצרות והמאבק, הינה הטעייה שתוליך אותך שולל ולא תוביל לחופש ולשלמות.
כדי לחצות את החיים כשאתה משוריין ומחוסן מפני כל הכאב, הסכנות והאסונות, אדם זקוק לשכינה האלוהית לצדו ולמצב פנימי המורכב מאמונה, מכנות ומכניעה. עשה את האמונה שלך טהורה, ישרה ומושלמת. אמונה אגואיסטית בהוויה החיונית והמנטלית - המזוהמת בגאווה, ביהירות, בשחצנות מנטלית, בדרישה אישית, בתשוקה פחותת ערך לסיפוק הטבע הנמוך - היא להבה נמוכה, מעורפלת ומלאת עשן שאיננה יכולה לבעור מעלה אל גן העדן.
עלינו להתייחס לחיים כאילו הם ניתנו אך ורק עבור העבודה האלוהית, ועבור העזרה בגילוי האלוהות. אל תרצה דבר מלבד הטוהר, העוצמה, האור, ההתרחבות, הרוגע והאושר של התודעה האלוהית, והדרישה שלה לשנות את הגוף, המיינד והחיים שלך - ולעשותם מושלמים. אל תבקש דבר מלבד האמת האלוהית הרוחנית והסופר מנטלית, ואת ההבנה שלה כאן בכדור הארץ בתוכך ובכל מי שנקרא ונבחר לגילויה, יחד עם התנאים הנדרשים ליצירה ולניצחון שלה על פני כל הכוחות המתנגדים.
תן לכנות ולכניעה שלך להיות אמיתיים, אותנטיים ושלמים. כשאתה נותן את עצמך, תן עצמך במלאות, ללא דרישה, ללא תנאים, מבלי לשמור בתוכך דבר - כך שכל מה שבך יהיה שייך לשכינה האלוהית ולא יישאר דבר לאגו או לכל כוח אחר.
ככל שהאמונה, הכנות והכניעה שלך יעשו מושלמים, כך החסד וההגנה יהיו איתך. כשהחסד של השכינה האלוהית איתך, מה יהיה שם שיוכל לגעת בך, ממי תפחד? אפילו קמצוץ מהחסד וההגנה האלו ייקחו אותך דרך כל הקשיים, המכשולים והסכנות. כל עוד אתה מוקף בנוכחותה המלאה של אם העולם, של השכינה האלוהית, תוכל ללכת בבטחה לדרכך בגלל שזאת הדרך שלה. תהיה נטול דאגות ובלתי מושפע מכל צורה של עוינות, עזה ככל שתהיה. המגע של השכינה האלוהית יכול להפוך קשיים להזדמנויות, כישלון להצלחה וחולשה לעוצמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם