פיור גולד: יש מה לעשות עם עלי מנגולד
מלוואח, חומוס ושקדי מרק (בלי מרק). אלה הם הגבהים הקולינריים שאליהם מסכים לנסוק ידידה של רותי רוסו. לכן כל מי שמכיר אותו לא האמין שדווקא המנגולד הבריא יזכה בחותמת הכשרות שלו
חוץ מגזר, פיתה, זיתים ושקדי מרק, עידו מוכן לאכול שניצלים, פיצה, חומוס, אורז ומלאווח. ואוכל של אמא שלו, שתמיד עונה לדרישותיו המחמירות. לא יתקרבו בשום אופן לצלחתו: מוצרי חלב, פשטידות, דגים ופירות ים, מיונז, נוזלים סמיכים (כמו נזיד) או מוקרמים, רוב סוגי הירקות והפירות, וכל דבר שהוא לא מכיר ושהצבע או שהמרקם שלו נראים חשודים.
החברים של עידו, כולם חובבי בישול ואוכל גדולים, למדו עם השנים לקבל אותו כמו שהוא. כשבוחרים מסעדה תמיד יהיה אחד שישאל אם יש לעידו משהו לאכול שם. כשמארגנים ארוחה, מיכל, האופה, תמיד תכין עוגה מיוחדת עם פתי-בר ושוקולד. וסביב השולחן יתרוצצו שאלות בנוסח קבוע: "עידו, טונה אתה אוכל? ואבוקדו."?
כמו יתר הדברים ברשימה של עידו, אתה יכול לדעת בוודאות שאם חצית את המבחן אצלו - ייצרת משהו גנרי שמתאים לכל בני החמש באשר הם. לכן עם המנגולד נרשם הישג רב תחומי: גם אוכל מבושל, גם בריא, גם ירק שעידו לא מכיר, והוא גם קיבל את חותמת הכשרות הנוקשה שלו. זה לא היה קל.
הנתונים בשטח היו לרעת המנגולד. גם הצבע הירוק של הקציצות לא שיחק לטובתן. אבל היתרון של המנגולד הוא לא רק בערכו התזונתי (ויטמין ,A ויטמין C וברזל בשפע,( אלא בכך שאם מטפלים בו נכון - הוא מצליח להסוות את כל אלו, בטעם עדין ומתון בהרבה מזה של הכרישה ושל התרד. למנגולד מבושל יש טעם ירוק וניטרלי (העלה, לא הגבעול,( ובשונה מחבריו - החובזה, העולש ותרד הבר - הוא לא עונתי וזמין כל השנה.

לא חייבם לחלוט את העלים קודם. אפשר להשאיר אותם טריים ולקצוץ אותם קטן. שימו לב שלקציצות כאלה תהיה צורה פחות מושלמת. אפשר גם לרכך את העלים בקערה במשך 45 שניות במיקרוגל ולחסוך כלים.
החומרים:
30 עלי מנגולד, רק החלק הירוק
400 גרם בשר טחון
2 שיני שום כתושות
בצל גדול, מרוסק בפומפייה או במעבד מזון
2 ביצים
1/2 כוס פירורי לחם
3/4 כפית מלח
3/4 כפית פלפל שחור
שמן לטיגון
ההכנה:
.1 קוצצים את החלק הירוק של עלי המנגולד בסכין גדולה. שמים בקערה המתאימה למיקרוגל. מוסיפים 3 כפות מים ומכניסים למיקרוגל ל45- שניות. העלים צריכים להתרכך קלות
.2 מוסיפים את הבשר, הבצל המרוסק, השום, הביצים, פירורי הלחם, המלח והפלפל ומערבבים היטב. .3 מחממים כ1/2- סנטימטר שמן במחבת גדולה. מכדררים כדורים בגודל אחיד מתערובת הבשר והמנגולד ומשטחים אותם בעדינות.
.4 מטגנים כל קציצה משני הצדדים עד שהיא זהובה. מנמיכים את האש אם צריך. מורידים לצלחת מרופדת בנייר סופג.
.5 מגישים עם לימון.
עלי הפילו חסרי שומן, ובשביל המשולשים האלה לא צריך אפילו למרוח אותם בשמן. את הבסיס אימצתי מסבתא אסתר שמכינה משולשי פילו עם בשר או עם תרד. המנגולד עובד מצוין.
החומרים:
12 דפים של פילו
15 עלי מנגולד, רק החלק הירוק
100 גרם פטה כבשים
100 גרם גבינת קשקבל
בצל אחד מגורד בפומפייה או מרוסק במעבד מזון
שן שום כתושה
2 כפות שמן זית
מלח ופלפל לפי הטעם
חלמון ביצה
שומשום
ההכנה:
.1 מחממים מראש תנור לחום בינוני 180) מעלות.(
2. מכינים את תערובת המילוי: קוצצים את עלי המנגולד. מחממים במחבת את שמן הזית. מוסיפים את עלי המנגולד ואת הבצל המרוסק. מבשלים כמה דקות עד שהעלים מתרככים והבצל מתחיל להשחים. .3 מוסיפים את השום הכתוש ומטגנים עוד כדקה-שתיים.
.4 מעבירים את המנגולד לקערה. מוסיפים את הגבינות, טועמים ומתבלים. התערובת צריכה להיות מלוחה מעט, כי היא תעניק את המליחות גם לבצק.
.5 מוציאים את דפי הפילו למשטח נקי ויבש ופותחים אותם. בעזרת סכין חדה או מספריים חוצים אותם לחצי.
.6 לוקחים ערימה אחת של חצאי דפים, מגלגלים חזרה, עוטפים ומחזירים למקרר כדי שלא יתייבשו בינתיים. לוקחים כל חצי דף ומקפלים אותו לשלושה כך שיווצר מלבן דק וארוך המורכב משלוש שכבות של פילו. מניחים בערך כף של מלית בקצה אחד של המלבן ומקפלים למשולש בקיפול מעטפה (ראו תמונה.( בקיפול הרביעי כל המלית כבר תהיה סגורה. גם אם מתפקשש קצת בדרך והפילו נקרע מעט, בסוף הקיפול מתקבל תמיד משולש יפה.
.7 מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה. כשכל המשולשים מסודרים בתבנית מוציאים את החצי השני של החבילה וחוזרים על התהליך. בסוף צריכים להיות לכם כ24- משולשים, בהתאם למספר העלים שיש בחבילה.
.8 טורפים את חלמון הביצה ומושחים את המשולשים מלמעלה. בוזקים מעט שומשום. מכניסים לתנור ואופים כ20- דקות או עד שהמשולשים מזהיבים. אם לא מגישים מיד כדאי לאפות קצת פחות ולסיים את האפייה בתנור או בטוסטר אובן ברגע האחרון (פתרון מצוין לארוחת בוקר.( את המשולשים האפויים או האפויים כמעט אפשר להקפיא בשקית אטומה, לשלוף ולחמם בטוסטר ברגעי משבר.

למנגולד יש בעיה. יש לו גבעול עבה ועתיר סיבים עם טעם שיכול לנוע על הציר שבין ירוק עצבני לחריף ממש. באופן אישי, וזאת למרות הבזבוז, מתכון שמתחיל בדרישה לקלף את גבעולי המנגולד מהסיבים שלהם מפחיד ודוחה אותי כמו מתכון שדורש לפלט שני ברווזים. למי יש זמן.
הדרך הכי פשוטה להתמודד עם מנגולד היא להפריד את העלים מהגבעול ולנצל רק את החלק הירוק. מי שרוצה יכול להסיר את הסיבים מהגבעולים בסכין חדה (תופסים את הסיבים בקצה התחתון הקשה של העלה ומושכים לאורך העלה - קצת כמו בסלרי,( לחתוך לחתיכות ואז לבשל עם הרבה לימון, בצל ושום על מחבת עם שמן זית.