ראשי » סגנון » תיירות » מדריכי יעדים » בריטניה

לונדון באוטובוס קומתיים: טיול כיפי על הקו ההיסטורי

אוטובוס הקומתיים העתיק והמפורסם של לונדון כבר כמעט יצא משימוש, אך שני "קווי מורשת" שפועלים בעיר מציעים לכם טיול שווה בין האתרים החשובים עם טעם של פעם

אחת הדרכים המקוריות לטייל בלונדון היא לעלות על אוטובוס הקומתיים המפורסם של העיר, באחד המסלולים העוברים דרך האתרים המפורסמים. האוטובוס הדו-קומתי, "רוּטמאסטֶר" הגיע ללונדון ב-1956 ונותר בשימוש פעיל עד 2005. עם זאת, בשל החקיקה הממשלתית המחייבת יצירת נגישות מלאה לכיסאות גלגלים בתחבורה הציבורית עד 2017, רק בשני קווי "מורשת", מספר 9 ומספר 15, משתמשים עדיין באוטובוסים מסוג זה.

לפניכם, אם כן, המלצה לסיור עם טעם של פעם, בקו מספר 15 היוצא ממצודת לונדון ומגיע עד כיכר טרפלגר, דרך קתדרלת סנט פול. "כולם לעלות, עד לאדגֵייט סירקוּס!" יצעק הכרטיסן. דינג דינג. והאוטובוס יקרטע לדרכו.

בכיוון איסטצ'יפּ

אחרי שעליתם לאוטובוס, תראו מימינכם את הבניין המפואר של רשות הנמל של לונדון (Port of London Authority). ואז משמאלכם, ממש אחרי מצודת לונדון, נמצאת כנסיית כל הקדושים (All Hallows Church), הכנסייה העתיקה ביותר בעיר, שהוקמה בשנת 675. בהמשך תיסעו במעלה רחוב גרֵייט טאואר, ומימינכם, במינסינג לֵיין, תוכלו להציץ בגֶרקין (The Gherkin), מגדל המשרדים המשונה של נורמן פוסטר.

בכיוון אוֹלד בֵּיילי

כשהרחוב יהפוך לאיסטצ'יפּ (Eastcheap פירושו "השוק המזרחי", משום שבימי הביניים היה המקום מלא בדוכני קצבים), תראו מימינכם את כנסיית סנט מרגרט פּאטֶנס (Church of St Margaret Pattens). מעט אחריה מסתעף משמאל פּוּדינג לֵיין (Pudding Lane), שבאחת ממאפיותיו החלה השריפה הגדולה של 1666 (ראו עמוד 20). את השריפה מנציחה האנדרטה (ראו עמוד 56). לאחר מכן חוצה האוטובוס את רחוב קינג ויליאם, המוביל שמאלה אל גשר לונדון וימינה אל הבנק של אנגליה ובהמשך גם אל מגדל בַּרבּיקֶן.

כעת אתם ברחוב קאנון,

ומימינכם ניצבת כנסיית סנט סטיבן ווֹלבּרוּק (St Stephen Walbrook) שתכנן כריסטופר רן, ומעליה מתנשא "טאואר 42" (לשעבר מגדל נאטוֶוסט) שנבנה בשנות השבעים והיה פעם גורד השחקים הגבוה ביותר בבריטניה. אחריו, מימין, אי-אפשר שלא לראות את קתדרלת סנט פול, ואילו הצצה שמאלה תגלה את גשר המילניום החוצה את הנהר ומוביל אל טֵייט מוֹדֶרן. המשיכו אל לאדגֵייט היל, ותראו מימין את כנסיית סנט מרטין (St Martin’s Church) ואחריה את האוֹלד בֵּיילי (Old Bailey), שבו התנהלו משפטים פליליים מפורסמים רבים.

 רחוב פליט והסטראנד

אחרי לאדגייט סירקוס, ברחוב פליט, תראו משמאלכם במורד בּרַייד לֵיין את כנסיית סנט ברייד'ס, אשר שימשה השראה לעוגת החתונה הרב-שכבתית. מימין עומד בניין האר-דקו השחור שבו שכנה בעבר מערכת הדיילי אקספרס (הבניין מכונה "לוביאנקה השחורה"), ומעט אחריו, במספר 135, משרדי הטלגרף. בהמשך מימין נמצא Ye Old Cheshire Cheese, אחד הפאבים הוותיקים בעיר, ואחריו בתי המשפט לקראת סופו של רחוב פליט.

את תחילתו של הסטראנד מסמן הדרקון של הטֶמפֶּל בר, הניצב באמצע הדרך, וזמן קצר לאחר מכן  סנט קלֶמֶנט דֵיינס, כנסייתו של חיל האוויר המלכותי שתכנן כריסטופר רן. ואז, משמאל לכנסיית סנט מרי-לה-סטראנד (St Mary-le-Strand), השוכנת אף היא על אי באמצע הכביש, נמצא בית סוֹמֶרסֶט, המשמש כיום כמוזיאון חשוב לאמנות (ראו עמוד 54). מעט לאחר מכן, באותו הצד של הכביש, נמצא מלון סאבוֹי (Savoy Hotel), שאותו בנה ריצ'רד ד'אוֹילי קארט, שגם הפיק את האופרות של גילברט וסאליבן.

לבסוף, האוטובוס מתגלגל אל כיכר טרפלגר, שם מסתיים המסלול. כדי להתאושש מהנסיעה הקופצנית, היכנסו לארוחת צהריים מסורתית ב-Tappit Hen.

איך מגיעים לתחנה?

הנסיעה באוטובוס מספר 15 אמורה להימשך 25 דקות, אך בשעות העומס היא עלולה להתארך. האוטובוס יוצא בכל רבע שעה, בין 9:30 ל-18:30, בשני הכיוונים. שימו לב כי לא כל אוטובוס מספר 15 הוא ה"רוּטמאסטֶר", כך שיש לחכות עד שמגיע האוטובוס הנכון. "קו המורשת" השני הוא קו מספר 9, הממשיך מכיכר טרפלגר אל אלברט הול דרך פיקדילי סירקוס, הייד פארק קורנר ונַייטסבּרידג'. הכרטיסנים מכבדים כרטיסי Travelcard, Oystercard או מזומן.

אם הגעתם בתחתית, פנו ימינה ביציאה מתחנת התחתית Tower Hill בכיוון מצודת לונדון. חצו את הכביש דרך המעבר התת-קרקעי ועלו במדרגות שמשמאלכם אל תחנת האוטובוס. אפשר לקפוץ לביקור במצודת לונדון (ראו עמוד 55) לפני שעולים על קו מספר 15.


מסלול אוטובוס הקומתיים ומסלולים רבים נוספים מופיעים במדריך החדש "לונדון צעד אחר צעד" - BERLITZ - מאת מייקל מאקרון, שיצא בהוצאת "מטר". תרגום: גיא הרלינג.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...