ראשי » סגנון » אוכלגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

מהמטבח בהקפדה: בנות סירקיס מוציאות מחדש את "ילדים מבשלים"

לרגל ההשקה המחודשת של הקאלט הקולינרי מסבירות רות סירקיס, בתה תמי ונכדתה רומי איך זה שבתה של אגדת המטבח ישראלי מעבירה מופעי סטנד-אפ שמטרתם לעודד נשים לבשל פחות

רות סירקיס ובתה תמי סירקיס-אקרמן חושבות שהישראלים קצת התחרפנו בכל הקשור לכמויות של אוכל. בשיחה עם הנכדה רומי לרגל הוצאתו המחודשת של ספר הקאלט "ילדים מבשלים," הן מדברות על האהבה לתחום הקולינרי ומסבירות איך זה שבתה של מי שהייתה לאגדה בכל מטבח ישראלי מעבירה מופעי סטנד-אפ שמטרתם לעודד נשים לבשל פחות

כשרות סירקיס עמדה להוציא מחדש את ספרה האלמותי "ילדים מבשלים" היא הייתה צריכה לערוך בו כמה שינויים. הספר המקורי ראה אור לפני כ-35 שנה, והילדים של פעם, כידוע, הם לא הילדים של היום. אחרי התדיינויות אינסופיות על אודות שינויים קטנטנים ("מוס שוקולד" במקום "קציפת שוקולד"), הגיעו סירקיס ובתה, תמי סירקיס אקרמן, מומחית קולינרית בפני עצמה, לניסוח הטקסטים.

הילדים של פעם היו פשוטים. אם הילד היה צריך להדליק אש בכיריים, הוא היה מבקש מאמא. צריך לשבור ביצה ולהשאיר את החלמון שלם? שוב אמא. אבא היה בעבודה, ואמא, שמן הסתם צפתה בשידורים חוזרים של "בית קטן בערבה," הייתה ניאותה לעזור בשמחה. אבל היום גם אמא בעבודה, או שאמא חד-הורית ואבא נשוי לאבא, והטקסט "בקשו מאמא לעזור" נשמע מעט ארכאי.

"ישבנו וחשבנו מה לעשות," נזכרת רות סירקיס, "וכמעט החלטנו לכתוב 'מבוגר אחראי,' אבל החלטנו להתקשר ולקבל חוות דעת נוספת מרומי, בתה בת ה-9 של תמי." רומי ידעה היטב מהו מבוגר אחראי. "אבל אני הכי אוהבת שכתוב אמא," היא ציינה, ובזאת הוחלט להשאיר את הטקסט המקורי כמו שהוא. אנחנו מתיישבים במסעדה גרוזינית בתל אביב: רות ורפי סירקיס, בתם תמי ובתה רומי, והספר  "ילדים מבשלים" מונח בחגיגיות במרכז השולחן.

המהדורה החדשה נראית בדיוק כמו הישנה; אותו צהוב מבריק ואותם ילדים, ילדיה של סירקיס, מבשלים על הכריכה. "לא היה לנו שום אינטרס לשנות את הספר," מספרת רות. "הוצאנו אותו במהדורה חדשה רק כי הפלטות נשחקו אחרי 35 שנה, וחשבנו שאם כבר מוציאים מהדורה נוספת, כדאי לעבור ולבדוק את המתכונים. רצינו להוציא את אותו ספר בדיוק, למעט שינויים קלים פה ושם."

אילו שינויים למשל?

"היינו צריכים לשנות מעט מהמרכיבים. בעבר היו מרדדים את הבצק, והיום הוא מגיע מרודד. או מתכון 'איש השלג,' שאמורים להמיס עליו סוכריות טופי קרמל, שלא קיימות היום, אז שינינו למרשמלו. אבל אף מתכון לא ירד או השתנה לגמרי."

זאת אומרת שכל המתכונים נשארו רלוונטיים 35 שנה?

"מרביתם לגיטימיים היום לגמרי - שניצל, פסטה, טחינה או סלט ביצים. יש דברים שאכלתי כשהייתי קטנה שהשתנו, כמו דייסת סולת עם קינמון. אבל עוגת שוקולד עדיין אוכלים."

ומה לגבי שדרוג המאכלים מאז?

רות: "הרעיון המקורי ישנו. ההשתדרגות היא אולי שוקולד במקום קקאו, או שמנת במקום חלב."

תמי: "היום גם לא מספיק לציין שוקולד, צריך לרשום גם חלב או מריר וכמה מוצקי קקאו." רות: "אבל זה עדיין ספר בישול לילדים, וכמה שאת רוצה ללמד אותם

לבשל, יש דברים שיותר חשובים מאשר 60 או 70 אחוז מוצקי קקאו." אם כבר שוקולד וילדים, יש לכן רעיונות איך ללמד ילדים לאכול ירקות?
תמי: "קודם כול דרך דוגמה אישית. ילד לא יכול לאכול אוכל שאין בבית שלו. אין לנו בבית מגירת הפתעות."

וזה לא גורם לילדים רק לרצות יותר מאכלים שאין בבית?

תמי: "לדעתי לא, וגם אם כן - אז מה? רומי, את מרגישה שחסרים אצלנו ממתקים."? רומי: "לא." תמי: "יוגורט זה גם ממתק."

לרות סירקיס, ילידת תל אביב, עבר עשיר בכתיבת ספרי בישול ואפייה. "האהבה הראשונה שלי זו הכתיבה, ובגלל הנסיבות אני כותבת על אוכל," היא מספרת. מלבד   אינספור טורים במגזין "את" (בו גם ערכה את מדור הבישול הראשון בארץ בצבע ) ומאמרים במגוון המגזינים של "מעריב," היא הוציאה 14 ספרי בישול. המוכרים שבהם, "מהמטבח באהבה" ו"מהמטבח בהנאה," נמצאים כמעט בכל בית.

סירקיס גם הקימה את הוצאת הספרים "ר. סירקיס," במסגרתה יצאו למעלה ממאה ספרים, חלקם הגדול ספרי בישול. חלק מספריה עוסקים במטבחים מרחבי תבל: הסיני, האסיאתי וההונגרי. למרות המאכלים העולמיים, היא מקפידה על מתכונים כשרים ואף אוכלת כשר. "גם לשומרי כשרות מגיע," היא מסבירה. "אם במטבח הצרפתי משתמשים בחמאה, אין בעיה להשתמש בשמן זית. במטבח הסיני, למשל, אין בכלל חמאה. ההיכרות שלי עם כל כך הרבה סגנונות בישול נותנת לי את הלגיטימציה להגיד 'אוקיי, זה מאכל בשרי אז נשים שמן זית."'

זה לא פשוט להסתובב בעולם ולאכול רק כשר.

תמי: "צמחונים לא מטיילים בעולם? אנחנו לא נוסעים לחו"ל עם קופסאות שימורים. אוכלים את מה שיש שם עם הימנעות מפירות ים וחזיר. היינו בקיץ בברלין ויצאנו למסעדות, אז לקחנו שניצל מעגל ולא מחזיר. לא נכנסתי לשאול אם יש משגיח."

כמו אמה, גם הבת תמי חוטאת בכתיבה על אוכל. היא חיברה את הספר "עוגות בכיף" ובין היתר כותבת במגזין האוכל האינטרנטי "מהמטבח באהבה." בנוסף, היא מעלה הופעת יחיד אותה היא מכנה "סטנד-אפ קולינרי," תחת הכותרת "עשרת הדיברות למארחת השפויה." את המופע היא מעבירה בחוגי בית לצד סדנת גורמה. תמי, כריזמטית ונלהבת, מסבירה למה המופע שלה דווקא אמור לעודד נשים לבשל פחות. "הגענו למצב שבו האוכל הפך למטרה במקום לאמצעי אירוח," היא מסבירה. "אנשים הפסיקו לארח בגלל טירוף המערכות שנכנסו אליו. פעם היו חסמים של תקציבים - היום האוכל זול יחסית ואנשים מתחרפנים ומכינים כמויות ענק."  

רות: "היום מכינים את כל המאכלים המזרחיים והמערביים על שולחן אחד. לא די שעושים מרק, עוף ודג - מביאים גם סלטים של עדות המזרח ותוספות של תפוחי אדמה מהמערב. יש גם את הסקרנות הטבעית של הישראלים לאוכל בינלאומי. כשהכנו את הספר האסיאתי, רפי בעלי חיפש מסעדות ב'דפי זהב' וגילה שיש כמעט אותו מספר של מסעדות תאילנדיות וסושיות כמו מסעדות מזרחיות של חומוס-צ'יפס-סלט."

אנשים נפתחים לעוד מאכלים.

תמי: "אז אני אומרת, צריך לפזר את כל רפרטואר האוכל על פני החגים. האורחים מגיעים לשובע כבר באמצע הארוחה ואוכלים כי לא נעים. זו לא גזרה משמיים שאנשים יעלו בחגים חמישה ק"ג."

כמויות האוכל המטורפות בחגים הן לא משהו שקיים כבר כמה דורות?

רות: "בשנים האחרונות תעשיית המזון מכתיבה את החיים והופכת אותנו ל'יהודים גסטרונומיים.' התקציבים והפרסומות למזון גורמים לאנשים מהשורה לרצות לקנות ולהכין עוד ועוד. בשבועות, למשל, את נכנסת לקנות חלב ורואה ערכות של פשטידות,   עוגות גבינה, שמנת והמון סוגים מכל דבר, ואת חושבת - למה לקפח את עצמי? נעשה עוגת גבינה, פשטידה, עוגה חמה, עוגה קרה ועוגת עם פירות. וכשאנחנו מעלים במשקל אז תכף מחכים לנו עם האוכל הדיאטטי המיוחד. בספר שלי יש הצעות לארבע מנות בלבד בארוחה."

אבל זה בכל התחומים. כולם רוצים טלוויזיה גדולה יותר וטלפון חדיש יותר.

תמי: "אני לא מבינה בטלוויזיה, אני מבינה באוכל. התחרותיות עם האוכל גורמת לכך שאירוחים נעשו עמוסי מזון והמארחים מגיעים מותשים ורק רוצים שהאורחים כבר יעזבו, שהם יוכלו ללכת לישון. והאורחים מסתכלים ואומרים 'זה הרף החדש, איך אעמוד בתקן הזה.'? אני תמיד אומרת שכשאורחים אומרים למארחת 'השתגעת? מה עשית,'? כדאי שתקשיבי. נזפו בך: כמה אוכל שמת כאן? איך אני אוכל הכול כשאת מתיישבת לי כמו עלוקה בצוואר? ואיזה אוכל אני אצטרך לעשות בפעם הבאה שאזמין אותך? ומה שקורה זה שאנשים לא מזמינים אחד את השני הביתה, או שקובעים חוקים: רק קפה ועוגה, או רק פשטידה וסלט. האוכל נהיה אויב."

הייתי מניחה שהסטנד-אפ שלך יעודד אנשים לאפות ולבשל.

תמי: "אנשים שואלים 'אמא שלך יודעת שככה את מדברת'? ואני אומרת שגם אמא שלי חושבת ככה. היא אף פעם לא בישלה את כל המבחר שלה. פעם מוסקה ופעם כרובית מוקרמת. היא לא הכינה כל פעם את כל 'מהמטבח באהבה."'

לאילו ארוחות צהריים היית חוזרת?

"תלוי על איזה ספר אמא עבדה. אם סיני - אז אגרול ומוקפץ. אם הספר ההונגרי עם טומי לפיד - אז אוכל הונגרי. נראה לי   שאכלתי יותר מזון הונגרי מיאיר לפיד."

רות: "אני לא כמו שף שהולך למסעדה, וזה מקום העבודה שלו. אין לי שני מטבחים. באותו מטבח הייתי צריכה להכין אוכל לילדים, לכן אולי נפש הילדה נפגעה."

"ילדים מבשלים" היה הספר הראשון שיצא בארץ בעברית ולימד בשפה פשוטה איך לבשל. לא היו בו תמונות או ציורים בצבע, והפנייה למבשל הייתה ברבים, חסרת מגדר. "ישבתי בארוחה עם אנשים מהאקדמיה הפדגוגית," מספרת תמי, "ומישהי ניגשה אליי ושאלה 'זה היה בכוונה שלא הכנסתם צילומים של אוכל.'? כשביקשתי ממנה הסבר, היא הסבירה שכל הילדים כל כך עסוקים כל הזמן במבחנים ובתחרויות אחד עם השני, והספר הזה נתן לילד רשות לעשות את הפעולות כפי שהוא רוצה, ומה שיצא - היה בסדר ובלי השוואות לצילום כלשהו. זה כל כך חשוב ליצירתיות."

רות: "מורות היו קונות את הספרים, מפרקות דפים לתוך ניילוניות ונותנות אותם בשיעורי קריאה. ככה הילד לא הרגיש שהוא קורא, הקריאה הייתה עזר לבישול."

אילו תגובות קיבלתם על הספר?
 
תמי: "ריגש אנשים להכיר אותי כי הייתי אצלם בבית, על הכריכה של הספר. הרבה שפים שפוגשים את אמא שלי מנגבים את הידיים על הסינר ואומרים 'רות, בזכות הספר הזה אני היום שף. רק בגללו אמא שלי נתנה לי להיכנס למטבח.' זה גם ספר ראשון שפונה אל הקהל שלו לא בלשון נקבה, ומלמד בנים שבישול הוא לא דבר בזוי ששמור אך ורק לבנות. הבחורים של היום יודעים לאן ללכת כדי לקנות את המלח המתובל, האטלנטי, האורגני, וחלק מזה נובע מכך שכשהם היו בני עשר הם עשו כדורי שוקולד ו'משה בתיבה.' הספר מאחד דורות. רומי מבשלת מאכלים שאמה הכינה כשהייתה ילדה."

רומי, איך ילדים מהכיתה מגיבים כשהם שומעים שאת הנכדה של רות סירקיס?

"אני לא אומרת 'אני הנכדה של רות, תעשו לי כבוד.' אני אני עצמי."

רפי, אתה גם מבשל?

תמי: "הוא מצלם מזון."

רפי: "אני? לא. אני אוכל."

איזו עצה הייתן נותנות למישהו שלא מבשל בכלל ורוצה להתחיל?

תמי: "תתחילו עם 'ילדים מבשלים,' תכינו משהו קר. סלט טונה וכדורי שוקולד."  
 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...