הבאתי לך בוטנים: שרי אנסקי קולה פירות תת קרקעיים
בדיוק עכשיו גומרים לאסוף אותם מהאדמה בשדות. כדי להוציא מהם את מלוא הטעם, כדאי לקלות אותם במחבת ברזל גדולה, בתוספת טיפטיפה שמן זית ומלח דק
התיישבתי מול שתי נשים שיהלומים מודבקים לציפורניהן, והרדיו ממשיך: "אולי נלך לאיזה גן. לגן חיות את מוכנה? ". אחת מהן, באסוציאציה פרועה, אמרה ש"גברים הם כמו חיות. כמו להקה של אריות שאחרי שנים של דיכוי שראו שרק המלך חוגג על הלביאות ורק המלך אוכל את הבשר הכי טוב, נדמה להם שהם גם מלכים".
וגוריון ממשיך לשיר: "ישנם קופים שם המונים, טוב שהבאתי לך בוטנים". והאישה שישבה בשמלה ורודה בצד השני של המעבר אמרה בסלולרי שלה: "ברור שהילדים שלך מתייחסים אלייך כמו לזבל, כי אין לך יראת שמים! ". בשקט שמשתרר המשיך רק השיר: "לכן הבאתי לך בוטנים". " זה יקרה גם לך? ", שואלת השנייה עם היהלומים. והאסרטיבית עונה, "כן. זה יקרה לי אם לא אזהר. מה חשבת? גברים גומרים והולכים, לא יותר מזה".
נזכרתי שלא מזמן למדתי שאורח חייהם של הבוטנים מאוד יוצא דופן. הצמח איננו מפזר את זרעיו (צאצאיו), אלא דואג להטמין אותם בעצמו לידו. כלומר, אחרי הפריחה מכופף הצמח את עוקצי הפירות, מאריך אותם במהירות מסחררת כלפי מטה, וטומן אותם בתוך האדמה סביבו. אף על פי שהבוטנים גדלים מתחת לאדמה, הם למעשה הפירות של הצמחים שפרחו מעל האדמה. אבל האישה השנייה עם יהלומי הציפורניים אומרת שזה "יצר הקיום", והשיר מסתיים ב"מה הוא רוצה עכשיו ממך? הרי הבאתי לך בוטנים. חבל שהבאתי לך בוטנים".
ירדתי מהאוטובוס בהקלה גדולה, אולם המשפט "אבל הבאתי לך בוטנים" נדבק אליי. בלילה נסעתי ברכבת לירושלים וברמלה התיישבו במושבים מולי בחור ובחורה שנראו לא יותר מבני 15. " סוניצ'קה! ", הוא קורא לה ושואל: "מה הבאת?". ובעוד אני אומרת בלב "בוטנים", היא עונה "סנדוויץ' אבוקדו". הוא נוגס, מעקם את האף ואומר: "מה, שמת חריף? ".
אז קניתי לי בוטנים. בוטנים ממש טריים. כי בימים אלו גומרים לאסוף אותם מהאדמה בשדות. מוכר הפיצוחים הסביר לי שכדי לקלות בוטנים מלוחים צריך להרטיב אותם עם קצת מים והרבה מלח, ולפעמים גם טיפת קמח שידביק את המלח אליהם ביסודיות. כך בדרך כלל עושים גם כשקולים בוטנים בתרמילים. הקלייה בתנור נעשית בחום נמוך, עד שהם לגמרי קלויים מבפנים. אם קולים בחום גבוה מדי, הם נשרפים מבחוץ ולבנים מבפנים.
חברי המוכשר ארז קומרובסקי סיפר לי שהגיע, לאחר הרבה ניסיונות, להחלטה שקליית בוטנים בתנור אינה הדרך המוצלחת ביותר להוציא מהם את מלוא הטעם, אלא דווקא במחבת ברזל גדולה על אש מאוד נמוכה, בתוספת טיפטיפה שמן זית ומלח דק. כשעשיתי כמוהו בסבלנות, לאט לאט, נוכחתי לדעת שנעים להקשיב לרחש שלהם מיטגנים ושאחידות הקלייה מזכירה באיכותה את הבוטנים הקלופים המומלחים בקופסת פח אטומה. הקליפה המטוגנת בשמן זית מוסיפה להם איזה טוויסט שאין לעמוד בפניו. במיוחד עכשיו, כשיש בוטנים טריים.
ארז תיאר לי את סטייק הטרטר שהכין בתוספת הבוטנים הקלויים והכתושים שלו, מתובל רק במלח ופלפל לבן גרוס, ואחרי שהוא לש את זה יחד, הוא מוסיף גרגירים חמוצים של רימון. הטעם המתוקחמוץ והמפולפל עם הבוטנים הקלויים האלה - לא ייאמן. במיוחד אם מגישים על יוגורט סמיך. אותו טעם מתקבל גם כשמכינים את זה עם דג כסביצ'ה. ארז הורה לי לנסות את הבוטנים הקלויים-כתושים שלו על עלי תרד טורקי מאודים ובחושים בנתחים של גבינה בולגרית (אבל רק של המאירי). כך גם על מלבי, סחלב, סלט חסה, כרוב ואפילו על מרק עדשים.
החומרים:
מחבת כבדה, רצוי מברזל
בוטנים טריים עם קליפה
מלח דק
שמן זית
ההכנה:
1. שמים את הבוטנים במחבת - לא יותר משתי שכבות. מוסיפים כפית או כף שמן (תלוי בגודל המחבת), מערבבים וזורים מלח דק על פי העין ביחס לכמות (רוב המלח לא נדבק, אז אל תתקמצנו)
2.
לא פחות מוצלח להכין עם דג ים טרי כסביצ'ה עם בוטנים. מתכון של ארז קומרובסקי
החומרים:
300 גרם נתח פילה עגל טרי; או דג טרי מסוג מוסר, לוקוס או צ'יפורה
מלח ופלפל לבן גרוס
חופן גדול בוטנים קלויים במחבת (מתכון קודם)
גרגירים מרימון - רצוי מהסוג החמוץ רשאד, נענע או נבטים קטנטנים של רוקט (לא הכרחי)
יוגורט סמיך (לא הכרחי)
ההכנה:
1. כותשים היטב את הבוטנים הקלויים עם הקליפות במכתש או באופן אחר כמו פטיש בשקית. מפרקים את הגרעינים מהרימון.
2. קוצצים בסכין גדולה וחדה את נתח הבשר )או הדג( לקוביות קטנטנות. זה רוב העבודה. זורים עליהם כפית שטוחה מלח גס ופלפל לבן גרוס טרי. מערבבים עם הבשר. מוסיפים חצי מהבוטנים הטחונים ולשים עם הבשר והתבלינים. אם רוצים, מוסיפים בשלב הזה ניתן להוסיף גם קצת עלים קצוצים. מוסיפים את גרגירי הרימון ומפזרים אותם בבשר באופן אחיד.
3. טועמים ורואים אם צריך להוסיף מלח או טיפת מיץ לימון, ואולי אפילו עוד בוטנים כתושים. זה צריך לצאת מדהים אם הבשר או הדג ממש טריים.
4. מגישים את הטרטר או הסביצ' ה במרכז הצלחת על יוגורט סמיך. במקום יוגורט, ניתן להגיש גם עם עלי רשאד או ארוגולה מוקפצים במיץ לימון, עם טפטוף של שמן זית וכמה גרגירי רימון - ועוד בוטנים גרוסים.
* ניתן להחליף את הפלפל הלבן בצ'ילי פרוס או קצוץ דק ולהוסיף עלי כוסברה ובצל.
החומרים:
כ-300 גרם מוסר, צ' יפורה או לוקוס מפולט ונקי מעור ועצמות
1 אבוקדו יפה ובשל אך עדיין מוצק ולא רך
3-2 מלפפונים קטנים
80-50 גרם אטריות שעועית שקופות - קונים בחניות אסייתיות או בחנויות טבע
4-3 כפות מיץ מלימון טרי
3 כפות שמן שומשום חופן גדול של עלי כוסברה קצוצים דק
4-3 בצלים ירוקים רעננים וקצוצים (לא הכרחי)
כף ג'ינג'ר טרי קצוץ
1 פלפל חריף טרי קצוץ דק
כפית רוטב סויה
חופן גדול של בוטנים קלויים במחבת (מתכון ראשון)
מלח לפי הטעם
ההכנה:
1. כותשים את הבוטנים. משרים את האטריות שש דקות במים חמים, מסננים ושוטפים. חותכים את המלפפון לרצועות (בלי הגרעינים) ומשרים במי קרח.
2. חותכים את הדג לקוביות קטנות בסכין חדה. שמים את הקוביות בקערה גדולה. חוצים לאורך את האבוקדו, מגלענים וחותכים לקוביות קטנות. מצרפים לדג ומערבבים בתוספת טיפת שמן זית ומלח גס.
3. מוסיפים לשאר החומרים, מערבבים בעדינות כדי לא למעוך את האבוקדו. טועמים ומוסיפים אם צריך עוד לימון, סויה או מלח עד שאתם שמחים בתוצאה.
* אפשר להוסיף לסלט חופן גרגירי רימון.
החומרים:
עלי תרד טורקי או סלק ירוק
גבינה בולגרית של המאירי
חופן גדול בוטנים קלויים במחבת (מתכון ראשון)
1. כותשים את הבוטנים עם הקליפות במכתש או בשיטה אחרת.
2. מסירים לעלי התרד את הגבעולים, שוטפים וחולטים במים רותחים. מסננים וקוצצים. מטפטפים עליהם טיפת שמן זית ומפוררים בנדיבות גבינה בולגרית.
3. טועמים ומוסיפים טיפת מלח בזהירות, כי עלי התרד והגבינה מלוחים. אפשר גם טיפת שמן זית. זורים בנדיבות מהבוטנים הכתושים ומגישים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם