פילה פרה: בשר טוב ונטול פוזות ב"פורטרהאוס"
הדרישות היו ברורות: בלי יצירתיות-יתר, בלי הקפדה על הגשה, בלי מנות מתוחכמות וקטנות. רוצים פשוט סטייק טוב. וזה בדיוק מה שמצאנו כשהרחקנו עד תל מונד
היו עוד כמה תנאים שהם הציבו בלי בושה: לא רוצים יצירתיות יתר של שף מקורי במיוחד, לא רוצים מנות קטנות ומעוצבות, לא רוצים "צילחות" - אמנות סידור הצלחת, שבדרך כלל כוללת הנחה של כמה שכבות אחת על השנייה ליצירת "מגדל של טעמים", כפי שהסביר לנו פעם מישהו. הם לא רצו שום מגדל. בשר נטו, אבל שיהיה טוב, טעים ופשוט.
הם יכלו להציב לי תנאים, כי אני הייתי זו שדחפתי ללכת לאכול בחוץ, כדי שיהיה על מה לכתוב. כל מה שהם רצו היה שאדליק את הגריל במרפסת, אניח עליו כמה נתחים טובים של בשר, ואעזוב אותם בשקט. נכנעתי, אלא מה? הבטחתי להם שאחפש את הטוב ביותר, ואקדים ואומר שמצאתי. במסעדה "פורטרהאוס".
המסעדה שוכנת באזור התעשייה של תל מונד, ולפני שיצאנו לדרך, ביום חמישי בערב, היינו משוכנעים שבפקקים של הערב הזה תעבור כשעה עד שנגיע מתל אביב. בפועל לקח כחצי שעה עם הפקקים, ואפילו פחות בדרך חזרה, שהייתה נקייה ופתוחה. חשבון פשוט הבהיר לנו שאילו היינו מחליטים לאכול באחת ממסעדות הבשר של תל אביב, היינו חשים בני מזל אילו סגרנו את עניין הדרך וחיפוש החנייה בחצי שעה. כמובן שבמציאות התל אביבית המצב רחוק מלהיות טוב כל כך. המאמץ, מסתבר כלא גדול מדי, וודאי שמשתלם.
פורטרהאוס הוקמה לפני כארבע שנים על ידי שני בחורים צעירים מאוד (אז הם היו כבני 26), שהחליטו שמה שמענין אותם זה להשיג את הבשר הכי טוב שהם יכולים, ובעניין הזה לא להתפשר. יוסי אסרף, היום בן 30 אבל נראה כמו מישהו שזה עתה סיים צבא, הוא אחד הבעלים והשף של המקום. המילה שף במקרה הזה מקבלת משמעות קצת שונה. את עיקר מאמציו הקולינריים משקיע יוסי בחיפוש אחר הבשר הטוב ביותר שיוכל למצוא. כך זה היה
במהלך החיפושים התגלה לו הסוד. קוראים להן פרות מבכירות. אלו פרות שכבר המליטו פעם אחת, ומאחר שלא צפויה מהן המלטה נוספת, נגזר דינן. בשרן של הפרות הללו הוא משובח ביותר. הבעיה כמובן למצוא את המגדלים שיכולים לספק באופן שוטף כמויות ניכרות של בשר מבכירות. המגדלים הללו נמצאו, ההסכמים עמם נחתמו, וזו הסיבה שכדאי להרחיק עד תל מונד בשביל סטייק טי בון כהלכתו.
המקום נחמד, לא מעבר לזה. לא צריך מעבר לזה. מרווח, אקוסטיקה טובה, נוח לשבת. אף שבאנו רק לבשר, לא ויתרנו גם על טעימה של מנות ראשונות. ערמה של כנפי העוף ברוטב פלפלים חריפים (40 שקל ) נעלמה מהצלחת בתוך דקות. קרפאצ'ו הבשר (38 שקל ) היה בסדר, אם כי חומץ הבלסמי נמזג עליו בנדיבות רבה מדי. מנת הטאליטה (58 שקל ), נתחי פילה שמונחים על מחבת לוהט עם עלי ארוגולה וגבינת פרמז'ן, הייתה מצוינת. כדרכנו ירדנו גם על לחם הבית המצוין, עטפנו אותו בממרחים ששכבו לידו.
למנות עיקריות הזמנו את הטי בון - נתח של בשר שיש בו גם סינטה וגם פילה, עצם גדולה מחברת בין שני החלקים, ושמחה גדולה מחברת בינו ובין הסועד (130 שקל ). בנוסף הזמנו פילה עם עצם, שזו מנה ייחודית למקום הזה ואסור להחמיץ אותה. זהו הנתח המשובח ביותר של הפילה, והוא מגיע חתוך לפרוסות, עם העצם (130 שקל ). גם את הטי בון חותכים שם לפרוסות, דבר מומלץ ביותר. גם נקניקיית הבית עברה אצלנו, לקול מצהלות הסועדים (65 שקל ). כתוספת מקבלים תפוח אדמה עם שמנת וסלט, שזה בדיוק מה שצריך.
כל המנות היו נפלאות. בשר משובח שכזה באמת לא מוצאים הרבה בארצנו. כיוון שאיכותו משובחת, מניחים אותו בפורטרהאוס על הגריל בלי שום תבלינים. אפילו לא מלח ופלפל. מי שרוצה, מוסיף לבד. ברור לחלוטין שזה שהניח אותו על הגריל יודע את מלאכתו, מבין מתי עליו להסיר מהאש ולהניח בצלחת, ובל ייקל בעינינו הדבר. לקבל סטייק לא עשוי מדי, אבל גם לא מדמם מדי, זו מומחיות גדולה מאוד, ובמקום הזה מכירים אותה על בוריה.
יין הבית של המסעדה הוכן עבורם במיוחד על ידי יקב טוליפ. זהו מרלו 2007, והוא בהחלט הלך טוב עם מנות הבשר המשובחות.
פורטרהאוס היא מסעדה ששווה להגיע בשבילה עד תל מונד, אם מתחשק לכם לאכול בשר טוב, במחירים סבירים למדי. פשטות ההכנה של הבשר עם האיכות יוצאת הדופן שלו עושים את העבודה. מיותר לציין שאת הדרך לתל אביב עשינו שמחים ובעיקר שבעים.
פורטרהאוס, דרך בני דרור 8, אזור תעשייה תל מונד. טלפון: 09-7969666
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם