לארא קרופט: ביקור במסעדה ירושלמית
לארא היא מסעדה מצוינת שנעים מאוד לשבת בה, ובעיקר היא מפתיעה בכך שאינה איזו גחמה של שף שרלטן. אבל כדי להפוך לבית אוכל יוצא מהכלל מישהו שם צריך לשחרר את רסן המקצוענות
ומנגד, יש ימים טובים, שבהם אתה מתיישב ומבין די מהר שמי שפתח את המקום ידע מה הוא עושה, למד, בדק ולא קפץ מעל קורקבנו. במקרים כאלה העבודה מחייכת אליך. כבר בכניסה למסעדת "לארא" היה די ברור שהולך להיות כאן בסדר, אם לא למעלה מכך. המקום עצמו נעים ומרווח, המטבח פתוח מול דלת הכניסה ובסוף, ממש בסוף, יש מן חדר קטן, קריר ונעים, שכיף לשבת בו בצהריים.
בלי לבלבל יותר מדי בקלבסה, אספר כי ההתרשמות הגדולה ביותר שלי הייתה מרמת הביצוע, מה שנקרא באנגלית אקסקיושן (והכוונה אינה להוצאה להורג כמובן). מעטות המסעדות בארץ בכלל ובעיר בפרט, גם הטובות ביותר שבהן, שאין להן איזה גליץ' במנה מסוימת או במרכיב שלה. קשה מאוד להימנע מנפילה לאורך ארוחה שלמה. זה לא אמור לקרות, אבל זאת המציאות. ב"לארא" כל המרכיבים בכל המנות שאכלנו בושלו על הנקודה, למעט הפירה.
ניקח כדוגמה את המנה שהפירה הופיע בה. היה שם נתח קצבים שתוכו עסיסי, חלקו החיצוני שחום מצלייה טובה על גריל ומרקמו מזכיר פלסטלינה, ואין מילה אחת רעה להגיד עליו. אפילו לא אה קטן. להפך, הנתח היה מצוין. איתו הגיעה עצם בקר שנהבית ובתוכה מוח נמס, ומעל הפירה הייתה שעועית ירוקה שלוקה לפי התקנים המחמירים ביותר. כשנתתי ביס בתרמיל אחד יצא מהקצה שפריץ אדיר של נוזלים, מה שמלמד
מנה עיקרית אחרת הייתה חריימה טוניסאי פיקנטי. באשר לאופן ההכנה אני מסיר את הכובע: שני פילטים של דניס ספגו רוטב יפהפה עמוס פלפלים מתוקים יבשים, פפריקה, עגבניות שרי ולימונים כבושים. נתחי הדג בושלו במקצועיות רבה, אי אפשר היה לבשל אותם טוב יותר, וכנ"ל באשר הרוטב. זו הייתה מנה טובה מאוד, מקצועית ומדויקת ובכל זאת יש לי הערה או שתיים. ראשית, המנה לא הייתה פיקנטית. שנית, דווקא משום שהייתה מקצועית כל כך בביצוע, באקסקיושן, חסר לה שאר רוח. נפקד ממנה אותו טעם ייחודי שיש בתבשיל דג טוניסאי שנעשה ביד קצת פחות מלומדת אמנם, אך יותר חופשית.
בצהריים, הזמן שישבנו במסעדה, יש דיל סביר: מנה ראשונה ומנה עיקרית במחיר של עיקרית בלבד. שתי המנות העסקיות, עם בקבוק בירה ושני בקבוקי מים מוגזים, עלו 217 שקל. לפני המנות הראשונות מקבלים לחמניות מהבילות לפי מספר הסועדים ולידן מיונז ביתי, שכולו קרם משובב נפש של ביצים, חומץ ושמן.
למנות ראשונות לקחנו קבב נהדר על סלט קר של תפוחי אדמה צלויים, בצל ירוק ועגבניות שרי שנגעו במחבת, ומשחה של פלפלים חריפים מסתכלת עליהם מהצד. בדרך כלל לתפוחי אדמה צלויים שעברו מקרר יש מרקם שמזכיר גפה עליונה סינתטית של נעל כדורגל וטעם של בוידעם, אבל במקרה הזה הסלט היה מעולה. תפוחי האדמה שמרו על טעמם המקורי והשתלבו מצוין עם הקבב המעולה. בצד השני הוגשה צלחת עם שלושה נקניקים של דג קצוץ. בהתחלה הם נראו אנמיים, אבל אחרי טעימה קלה הם התגלו כטעימים מאוד, מלאים מיץ ומתובלים בדיוק רב בעשבי תיבול. לידם הגיע סלט טבולה מרענן וטרי וטחינה מוקצפת, שמכינים עם קרח ומים קרים מאוד. בזכות הורדת הטמפרטורה הטחינה מקבלת מרקם של מוס שוקולד, והיא נשארת מוצקה אך רכה למשך זמן רב. היה יופי.
"לארא" היא מסעדה מצוינת שנעים מאוד לשבת בה, ובעיקר היא מפתיעה בכך שאינה איזו גחמה של שף שרלטן. יש מאחורי הדלפק במטבח צוות מקצועי מאוד שיודע מה הוא עושה, ועושה את זה היטב. אם רק ילכו שם שלב אחד קדימה ויתנו לידיים מעט דרור, מבלי לוותר על המקצועיות והדיוק כמובן, "לארא" תהפוך להיות אחת המסעדות הטובות בארץ, לא רק בעיר.
לארא, שמעון בן שטח 3, ירושלים. טל': 057-9443666
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם