בורקס בלי סרטים

שנוא נפשם של הקרדיולוגים ומבקרי הקולנוע: לבורקס – אם עושים אותו כמו שצריך – יש דווקא כמה יתרונות. תשכחו מהמרגרינה, שדרגו עם עדשים, וקבלו מתכון טעים ובריא

שחר שילוח | 3/11/2010 10:57 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כמעט לכל לאום יש מאכל שבבסיסו הוא בצק ממולא: מהפירושקי הרוסי ועד הסמוסה ההודית, מהמומו הטיבטי ועד האמפנדה הארגנטינאית, דרך הקרעפלה הפולני והגיוזה היפנית. הטעמים מגוונים, אבל המכנה המשותף ברור: תביאו לנו פחמימות, ומהר.

אני מנחשת שכל המעדנים האלה נוצרו מסיבה דומה: פעם, בעבר הרחוק, כשלא היו קופסאות פלסטיק ופלסטיקים נצמדים, הבצק שימש כמעטפת ששומרת על עסיסיות המזון, בעיקר כשהוא נדרש כצידה לדרך. פריך או נימוח, מטוגן או אפוי, מחיטה או מאורז, הבצק אצר בתוכו ירקות, גבינות או בשר ואפשר לנעים בדרכים לאכול את הארוחה שלהם מבלי להזדקק לכלי אוכל.

אחת התמונות שנחקקו בזיכרון שלי מהסרט "סמסרה", שצולם בחבל הארץ הטיבטי לאדק בהודו, היא זו שבה פמה אורזת ארוחה לגיבור הסיפור תשי, שיוצא למסע ארוך. היא צוררת במטפחת אדומה כמה מומואים, כיסוני בצק ממולאים, מצרפת לחבילה מאלה, מחרוזת תפילה, ונפרדת מהגבר הצעיר. היא יודעת שהמאלה תזכיר לתשי שמסעו הוא מסע רוחני, אבל היא גם יודעת שטעם המומו יזכיר לאהובהּ טעמם של בשר ושל אהבת בשרים, את הטעם של הבית, את הטעם שלה.
 
טעם של בית. מתוך
טעם של בית. מתוך "סמסרה" סמסרה, מתוך הסרט Samsara 2001
מכל חבורת הבצקים הממולאים, הנפוץ ביותר בישראל הוא כמובן הבורק, שעליו אנחנו מדברים תמיד ברבים וקוראים לו בורקס. הבורקס הגיעו מארצות הבלקן, ועד היום מקומות שמצטיינים באיכות הבורקס הם המקומות שבהם התיישבו עולים מטורקיה, בולגריה ויוון.

לרוע המזל משהו בדרך התקלקל: בצק העלים הפך למקווה של מרגרינה, הבורקס המתועשים ששוכבים במקפיאים מסתירים בתוכם מליות מעליבות, והמאכל הפך שם נרדף לסרטים מהסוג שהמבקרים לא אוהבים.

אבל הידרדרותם של הבורקס היא לא סיבה לוותר עליהם. אפשר למצוא בורקס טובים בבורקסיות ביתיות שאופות באהבה ואפשר גם להכין בבית.
בורקס פילו במילוי עדשים

לבורקס הביתי השתמשתי בבצק פילו נטול שומן במקום בבצק עלים. שימו לב שיש בשוק כמה סוגים של פילו:

קראו את רשימת המרכיבים ובחרו בזה שאינו מכיל חומרים משמרים וכימיקלים מוזרים אחרים.

שחר שילוח
הגרסה הבריאה, מלאה בעדשים. בורקס שחר שילוח

במקום המליות המסורתיות הכנתי מלית חלבונית טבעונית על בסיס עדשים, שהיא גם טעימה וגם צבעונית. במקום לבשל את העדשים במים, בישלתי אותם ברסק עגבניות כדי להוסיף גוון ועניין.

המצרכים לכ-12 יחידות

1 כוס עדשים אדומים

כ-2.5 כוסות רסק עגבניות טרי (או עגבניות מרוסקות מקופסה, מדוללות במים)

לתיבול: שמן זית, כורכום, כמון, פפריקה מתוקה, מלח

2 כפות פיסטוקים קלופים לא קלויים (לא הכרחי)

כ-24 ריבועים מעלי פילו מופשרים בגודל של 10X20 (אין צורך לדייק במידות)

שמן זית למשיחת התבנית והבורקסים

ההכנה

1. שוטפים היטב את העדשים, מכניסים לסיר עם רסק העגבניות ומבשלים. אם יש צורך, מוסיפים מים במהלך הבישול. צריך להתקבל תבשיל בסמיכות של פירה. מתבלים את העדשים ומניחים להם להצטנן.

2. מברישים תבנית בשמן זית.

3. מניחים את עלי הפילו תחת מגבת לחה כדי שלא יתייבשו, ובכל פעם מוציאים את הצמד שעליו עובדים. מניחים עלה על גבי עלה, מברישים את העליון בשמן זית, מניחים במרכז את העדשים ומקפלים למטפה מרובעת. אפשר גם לגלגל לצורת סיגר. מניחים את הבורק בתבנית ומברישים אותו בשמן.

4. אופים בתנור שחומם ל-180מעלות עד להזהבה.

5. מגישים חם.

הסולמות


הזנה: 8. עדשים זה טוב. לפילו יש ערך תזונתי אפסי והוא מכיל גלוטן שנחשב לילד רע בעולם האוכל הבריא - מזל שיש די מעט ממנו. אם משווים את הפילו לבצק העלים של הבורקס הרגיל, אז אין ספק שהוא יוצא תותח.

ידידותיות לסביבה: 7. יש כאן גם בישול וגם אפייה והפילו מותיר אחריו הרבה אריזה. אז אל תשכחו למחזר את הקרטון.

ידידותיות למשתמש: 8. יש כאן קצת טרחה דו שלבית, אבל בסך הכול – לא מסובך בכלל.

הדאווין: 10. זה מקורי, זה צבעוני, והיי – עשיתם בעצמכם בורקס, ועוד בריאים.

זיל הזול: 8. בצק הפילו לא מאוד זול, אבל זה מתקזז עם העדשים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

צמחוניישן

צילום פרטי

שחר שילוח מבשלת אוכל צמחוני, פשוט, זול ואפילו מתחשב בסביבה

לכל הכתבות של צמחוניישן

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/food/ -->