לבשל איתו: סקירת ספרי הבישול החדשים
מבולבלים מכמות ספרי הבישול שיצאה לאחרונה, לא יודעים איזה ספר מתאים לבשלן המתחיל ואיזה למתקדם? הסקירה שתעשה לכם סדר במדף
בני סיידא מוציא ספרי בישול באותה תדירות שאתם מטגנים חביתה, והפעם הוא מפתיע בספר פרקטי ופשוט. לאמתו של דבר אין זה ספר בישול אלא קופסת כרטיסיות, שכולן בעטיפת למינציה, וכל אחת מהן מכילה מתכון לעוגה.
היתרונות בכרטיסייה ניידת במקום מתכון מתוך ספר משמעותיים: ראשית, לשם הקנייה בסופר אין צורך להעתיק את המתכון לדף נייר, אלא פשוט לקחת את הכרטיסייה איתכם. שנית, אין צורך למצוא מקום נקי, קרוב ויציב שבו יונח הספר, אלא פשוט להציב את הכרטיסייה הקטנטנה בסמוך לכלי המטבח
המתכונים פשוטים מאוד (ולקוחים מספרים קודמים שלו), והתוצאה בהתאם: אלה עוגות למתחילים, והם אינם מתיימרים לאיים על אופים שמחפשים אתגרים. גודל הכרטיסייה כה קטן, שמספר המרכיבים ומספר הסעיפים באופן ההכנה חייבים להיות קצרים וממצים. עוגה המוכנה בשלושה שלבים לא תרשים אורחים שכבר טעמו שתיים־שלוש עוגות ביתיות מושקעות בחייהם.
"קופסת מתכונים - עוגות", מאת בני סיידא, הוצאת מודן, 50 כרטיסיות, 49.90 שקל.
שנה לאחר איחוד ירושלים נולדו בשני חלקיה השונים של העיר יותם אוטולנגי וסמי תמימי - אוטולנגי להורים יהודים במערב העיר, ותמימי להורים פלסטינים במזרחה. כשבגרו הבינו, כל אחד מהם בנפרד, שאת חירותם המגדרית - שניהם חיו כהומואים מחוץ לארון - הם יזכו לקבל בתל אביב והיגרו אליה. אבל גם העיר הזו היתה, כנראה, קטנה על כל אחד מהם והם היגרו באותה שנה - בלי שהכירו זה את זה - ללונדון.
פגישתם הראשונה לפני 11 שנה באנגליה הובילה לחברות אמיצה, ועל סף דלת בייקר אנד ספייס במערב לונדון הם הבינו שיד המקרה שחיברה ביניהם אינה מקרית, והם הקימו בנוטינג היל חנות קטנה ומטריפה: קונדיטוריה, מעדנייה, מסעדה ומאפייה. ההצלחה האירה להם פנים והמקום התרחב ונוספו לו סניפים. מאז ועד היום נחשבים סניפי אוטולנגי בלונדון למילה נרדפת לאוכל פשוט, ביתי וטעים.
ספר המתכונים שכתבו השניים באנגלית (ותורגם לעברית) מכיל מתכונים פשוטים ופוזל יותר לקהל הבריטי מאשר לחך הישראלי. המתכונים בעלי טעמים עזים - הרבה מלח, לימון, שום, שמן זית, כוסברה, נענע ורכז רימונים - שמחדשים, בולטים וככל הנראה מחפים על אנמיות המטבח הבריטי המשעמם. בקרב הישראלים מתכונים רבים כאלה פורסמו, בגרסה זו או אחרת, על ידי מיטב השפים המקומיים - ישראל אהרוני, בני סיידא וכותבי ספרים אחרים - שכבר המציאו לא מעט מתכונים בעלי טעמים דומיננטיים כמו אלה.
ובכל זאת זה ספר בישול מצוין למי שמתחיל את דרכו הקולינרית בין הסירים ומחפש השראה. צלעות טלה במרינדה עם כוסברה ודבש, מרק עדשים כתומות ועלי מנגולד, דלורית צלויה עם חציל חרוך ורכז לימונים ועוגת אגסים ואמרטו עם פירורים הם דוגמאות למתכונים קלים יחסית, שכל בשלן מתחיל או ממוצע ישמח להכין, ולא פחות חשוב, אף יצליח במשימה. הבשלנים המתוחכמים ייאלצו לחפש ספר מקצועי יותר. חבל שחלק מהמתכונים כתובים רק בגרמים מדויקים ולא גם בכלי מדידה קונבנציונליים לבשלנים המתחילים - בכוסות ובכפות.
המתכונים מלווים ברובם בתצלומים שאינם אחידים ברמתם - בייחוד אלה שמצולמות בהם מנות גדולות ממדים המוגשות לצורכי קייטרינג או בופה, ופחות מגרות לבישול בכמויות צנועות יותר בבית - אולם אפשר להתנחם בכך שכמעט לכל מתכון יש תצלום נלווה, המקל על הדמיון בזמן הכנת המתכון.
"ספר המתכונים", מאת יותם אוטולנגי וסמי תמימי, הוצאת כנרת, 288 עמודים, 98 שקל.
ביקורת רבה הושמעה כשגדי סוקניק, כשדרן חדשות אובייקטיבי, הפך לפרזנטור של בנק כלשהו למשכנתאות. ברגע ש"מכר" את תדמיתו המהוגנת לטובת ריבית פריים, הוא הפך בחוגים מסוימים מאיש טלוויזיה אהוד למוקצה מחמת מיאוס. על אותו משקל - ואולי לא - מתחילים גם השפים הרבים בישראל למכור את תדמיתם ואת שמותיהם לטובת בתי עסק תמורת אי אלה מרשרשים.
האחרונה שעושה זאת היא פיליס גלזר, כוהנת בישול מכובדת ובעלת שם, שמוציאה ספר בשיתוף רשת בתי הטבע האורגניים ניצת הדובדבן. לכאורה זה לא אמור להפריע לנו, הבשלנים־הקוראים. וכי מה אכפת לנו מזה שגברת גלזר מרוויחה עוד כמה שקלים לכיסה? סתם קטנוניות. גם דברי הפתיחה מאת מנכ"ל הרשת ודברי הסיכום מאת מנהלת השיווק של הרשת (באמת היה צורך בתמונות תמוהות שלהם?), שהיו שותפים במימון הספר, אינם עוקרים מתוכן את מהות הספר אלא רק מעצבנים. ואילו רשימת הכתובות של הסניפים ברחבי הארץ וצילומי הסניפים המפורסמים בספר והאופן הממוסחר בחוסר טעם ובחוסר פרופורציה - כל אלה אינם מעלים את ערכו של הספר, ומצד שני, אינם פוגמים ממש בתכניו.
אלא שעיון מדוקדק יותר מראה כי שיתוף הפעולה הזה לא הוגן: רוב המתכונים מבוססים על מוצרים הנמכרים ברשתות טבע בלבד, ובעיון מרושל עולה שלפחות אחד מהם - כדורי טחינה קצח - מבוסס על מוצר שנמכר בשווקים ערביים או בניצת הדובדבן בלבד. זו הסיבה העיקרית לכך שמי שרוצה באמת לאכול בריא מוטב לו שירכוש ספר בריאות אחר - אפילו את הספרים האחרים של גברת גלזר - ובלבד שלא ישלם סכום גבוה במיוחד עבור ספר שמשמש שופר באצטלה לא מתוחכמת לעסק כלכלי. וגדי סוקניק? טוב, על זה כבר אפשר לכתוב ספר שלם.
"בישול בריא בקלי קלות", מאת פיליס גלזר, הוצאת קוראים, 155 עמודים, 98 שקל.
הטענה כי אוכל בריא אינו מגרה מקבלת משנה תוקף בספר החדש של העיתונאית והשפית אביגיל מייזליק: הספר משרה אווירה לבנה, משל היה מדובר בספר הרופאים של קופת חולים - הסטייליסטית דאגה שרוב הכלים המצולמים יהיו לבנים, מסגרות הצילומים לבנות ואפילו פונט הכותרות משווה לספר מראה של משרד הבריאות. וכי מי אמר שרק לבן הוא בריא? להפך, דווקא כלים צבעוניים, עיצוב פחות נקי ותצלומים משוחררים יותר היו הופכים את המזון הבריא, המשעמם יותר לכאורה, לאוכל "סקסי".
וחבל, כי הספר הזה מושקע למדי. הקוראים ייהנו במיוחד מהמדריך הנלווה לכל מתכון, המסביר כמה זמן עבודה מצריכה המנה ובתוך כמה זמן היא תהיה מוכנה. כך, למשל, לא היינו מכינים בבית את המנה חזה עוף צלוי בגריל סויה, דבש וחרדל, אלמלא נכתב כי אופן ההכנה נמשך חמש דקות בלבד ומשך זמן האפייה עשר דקות נוספות. פטנט מוצלח, שראוי שיילמד בכל הוצאה לאור.
בתפריט: ארוחות בוקר (פנקייק מקמח מלא, מאפינס מלוחים עם גבינות ו"חלב" שקדים וקינמון), צהריים (תבשיל עוף טריפוליטאי עם אפונה, סלרי ושומר) וערב (פשטידת ברוקולי ותרד), לצד סעודות שבת (חמין "בריאות" עם אורז בר וחגיגת דגנים וקטניות) ונשנושים (חצילונים ממולאים בנענע). פרק מיוחד מוקדש לילדים, ובין השאר אפשר למצוא שם מתכונים חביבים לכדורי דגנים תפוחים ממולאים בשוקולד, שיפודי חזה עוף ברוטב בוטנים וכעכי שומשום פריכים.
המתכונים קלים להכנה, ברורים ומדויקים, וחבל שכמות התצלומים דלה הרבה יותר ממספרם. קשה לדמיין גזר ממולא בקוקוס ובתמרים, ואני בספק אם מי מהקוראים יטרח להכין מנה כזו ללא תצלום נלווה. אם אתם מנסים, נא שלחו אלינו תצלום. נשמח לפרגן.
"בריאות בקלילות", מאת אביגיל מייזליק, הוצאת מודן, 216 עמודים, 98 שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם