לגדול עם ענבים
יותר ויותר יקבים מייצרים יינות מכרם יחיד, כך מתקבל טעם שמשקף את מכלול התנאים בהם גודלו. שי אילן מאוורר כמה בקבוקי "סינגל ויניארד" של רמת הגולן ששמעם כבר יצא למרחוק ומבקש שתתאפקו עוד כמה שנים. זה יהיה שווה את זה
אני לא אומר את זה בציניות, חלילה. קורה משהו בתחום הזה בשנתיים האחרונות, והוא משמח ביותר, למעט כמה הסתייגויות עקרוניות וחריפות (כמו מחירים מופקעים באופן מגוחך, ויקירי, אני לא אנוח ולא אשקוט בעניין הזה, אני מבטיח - מזוג לא תמזג כוס בירה מקומית ב-34 שקל!).
תבואו, תבואו לראות את כל המבשלות המקומיות מביסות את היבוא, שכן את זה צריך לדעת: בניגוד ליין, תחום שבו לא קל להגיע לסטנדרטים של היינות הגדולים, בבירה בהחלט אפשרי לעקוף את הנזירים הבלגים והברומייסטרים הבווארים. יהיה כיף.
אבל כל המהפכנות הזו בשבוע הבא. השבוע נשיק כוסות יין, נאוורר זוג בקבוקים ששמעם היה צריך להגיע אליכם מזמן. מדובר בשניים כה נכבדים, שעד שהטרחתי עצמי לכתוב עליהם כבר אזל ודאי לפחות חצי מהמלאי שלהם בחנויות.
כוונתי היא ליינות ה"סינגל ויניארד" של רמת הגולן. בשנים האחרונות, נוצרה ביקבי רמת הגולן קונספציה מסויימת, חלקה משיקולים שיווקיים, חלקה משיקולים יינניים, ליצר יותר ויותר יינות מכרם יחיד.
למשל, ענבים שגדלו בכרם גבוה יותר, בטמפרטורה קרה יותר, יהיו בעלי ריכוז סוכר נמוך יותר ועל כן יניבו יינות פחות מרוכזים מבחינת טעמי פרי, ועם גוון עישבוני, או לעיתים מינרלי. כך לכאורה, ולעיתים קרובות גם למעשה. קוראים לזה "טרואר", ואני לא אציע את הגרסה שלי להגדרה המדויקת של זה. "בית גידול" זה מספיק טוב.
הסינגל ויניארד מכרם אלרום כבר מוכר היטב, ובשנים האחרונות התווספו אליו תל פארס, קלע, ולאחרונה יונתן. בכל מה שקשור ליינות לבנים, רמת הגולן עושים שרדונה סינגל ויניארד מצוין מכרם אודם האורגני.
לפחות לגבי אלרום, רמת הגולן מראים עיקביות, מה שמעיד על כך שיש שיקול ענייני, ולא רק שיווקי בהתרכזות בכרמים יחידים. לגבי שלל האחרים, ימים יגידו. לפחות לגבי כרם יונתן, אני מקווה שנזכה לטעום ממנו גם בשנים הבאות.
קברנה סוביניון כרם אלרום 2007, יקבי רמת הגולן: מאופק ומהודק כרגע, גם בניחוח וגם בחיך, כך שכדאי לחכות איתו קצת. ובכל זאת, ריכוז מצוין של פרי, עם מאפיינים זניים – קסיס ושזיפים עם גוון חביתי של עץ ארז.
הוא מלא גוף, עם טאניות איתנה אך לא שורטת וקצת כהילות. הפרי מפנה מקום לגוון של קרמל וקפה. מאוזן ואלגנטי, נחוץ חדרור של שעה ואז הוא יין מצוין לאוכל, אפשר בשר בקר וכבש. תנו לו קצת זמן, שנה שנתיים נגיד, ואפשר לשתות, בהימור גס, עד 2018.
מחיר: 184 שקל, לא זול אבל תואם את האיכות ותואם את הסטנדרטים.
קברנה סוביניון כרם יונתן 2007 , ייקבי רמת הגולן:
יותר נגיש, אבל עדיין יש מקום להתפתחות. ניחוח נעים של פרי אדום בשל ועץ, גוף מלא, עם טעמי שזיפים ורצפת יער, מעט עץ מתובל, ריכוז פרי מרשים ומתקתקות לא סוכרית. מאוד הדוניסטי ומהנה, וגם הוא בגימור קפה, מוקה ואפילו טופי. עדיף לחכות איתו, וגם הוא צפוי להיות במיטבו בין 2012-2018.
מחיר: 184 שקל. כנ"ל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם