חוף הדרך
התחלנו את היום בביקור במקום הכי פחות סקסי שאתם יכולים לדמיין: מרכז המבקרים של השפד"ן. סיימנו אותו בסעודה מעוררת השראה על חוף ימה של תל אביב, על רקע רחש הגלים
מצבה העגום של המדינה, חוסר תכנון אפילו לטווח קצר, שלא לדבר על טווח ארוך, ובעיקר מחסור בחזון ומנהיגות.
אפשרות אחת היא להיכנס לתוך הים העמוק הזה ולחכות שהגלים ייקחו אתכם למקום שרבים כבר נמצאים בו: אל תהומות הייאוש. אפשרות אחרת היא לקחת לעצמכם כמה שעות ולקבוע סיור במקום שנשמע הכי פחות סקסי שאפשר - איגודן, איגוד ערים דן לתשתיות איכות סביבה.
מכל המקומות שבעולם, דווקא שם אפשר למצוא עידוד. זאת מדוע? משום ששם מתחוללת המהפכה שתציל אותנו מהמצב שבו נמצאות היום ירדן וסוריה, אצלם זורמים המים בברזים רק פעם בשבוע, ובכל שאר הימים מגיעות מכליות ומחלקות מים לתושבים. במשורה, כמובן, כי אין מים.
הסיור שעשיתי אני כלל שעתיים וחצי של ביקור באתר המבקרים של השפד"ן בראשון לציון, שם הבנתי למה נחוצים כמעט שלושה מיליארד שקל בשלוש השנים הבאות. לאחר מכן עברנו לתחנת התפלה בפלמחים, אחת מתוך ארבע שכבר קיימות, ושם הסבירו לנו גם כיצד מתנהל תהליך ההתפלה, עד כמה הוא מתפתח ולאן מקווים שיגיע.
והוא חייב לעמוד בתחזיות. אחרת לא יהיו כאן מים. המקורות הטבעיים הולכים ואוזלים ובשבע השנים האחרונות הייתה כאן בצורת לא קלה.
כדי לסייר במתקני השפד"ן אפשר לצלצל לטלפון 03-7585858 ולהזמין מועד לסיור.
אחרי שנפרדנו לשלום והודינו מקרב לב לאנשי המים על השיעור המאלף שקיבלנו מהם, התפנינו לחשוב על הרעב שתקף אותנו. מבין ההצעות שעלו וירדו, אחת נשארה - "מאנטה ריי" על חוף הים של תל אביב.
איך קרה שכבר הרבה זמן לא פקדנו את המסעדה המצוינת הזו, שככל הנראה הנוף הנשקף ממנה הוא היפה ביותר בגוש דן? למזלנו הצלחנו להשיג שולחן לשישה, רק בזכות השעה המאוחרת, יחסית. בכל מקרה, חיוני להזמין מקום מראש.
מרגע שמתיישבים ליד חלונות הענק הנקיים, והים על גליו תוקף מכל הכיוונים, שוכחים שישראל מתייבשת, שוכחים את השבוע שחלף ואת זה שיבוא אחריו. גשמי ברכה ירדו, השמים היו קודרים, פה ושם נצנץ ברק ואחריו הגיע הרעם, ואנחנו ישבנו מוגנים מפני הכל, והיה לנו חם ונעים. מגש המאזטים שהוצב על שולחן קטן לידינו היה עמוס לעייפה ואנחנו הורדנו עוד ועוד צלוחיות וצלחות מלאות כל טוב (כל מאזט 18 שקל).
למנה עיקרית הזמנתי דג דניס שלם אפוי בתנור עם שמן זית ורוזמרין ולידו סלט אנדיב עם גבינת חלומי קלויה (95 שקל). עסיסיותו וטעמו של הדג הזה עדיין עומדים בפה. לידי
הבעל, שעקב דפקט רציני אינו נוגע בדגים ופירות ים, טרף בהנאה סטייק אנטרקוט גדול ברוטב ציר בקר ויין עם פטריות שמפיניון וארטישוק ירושלמי (110 שקל), ומישהו אחר הזמין שרימפס מוקפצים עם ניוקי, כרישה, עלי בייבי תרד ורוטב סאן מור (98 שקל). טעמתי. קיוויתי שישאיר משהו כדי שאוכל לסיים לו את המנה. אז קיוויתי.
כמובן שהארוחה המרנינה ההיא הסתיימה בשורה של מנות אחרונות, שיושבי השולחן התנפלו עליהן כמוצאי שלל רב, כאילו לא אכלו קודם דבר. התגובות היו אוהדות מאוד. אני נמנעתי, כמו תמיד, כך שנסתפק בהמלצות מיד שנייה.
ושלא תחשבו לרגע שכאשר סיימנו את הארוחה, אחרי ששתינו תה עם נענע וקפה, ועוד תה ועוד קפה, קמנו ללכת. מה פתאום? הערב ירד, אורות עמומים נדלקו בפנים, נרות הונחו על כל שולחן, הים נעלם ובמקומו נראו האורות של תל אביב ויפו יפים מתמיד, ואנחנו המשכנו לשוחח, לצחוק, ולדבר בשבחם של החיים הטובים שמגיעים אחרי גיל 50, כאשר הילדים כבר גדולים, הנכדים טרם הגיעו, ואנחנו אדונים לעצמנו, לזמננו, להנאותינו.
אם תגיעו בימים קרירים פחות ולא שטופי גשם, תוכלו לשבת להנאתכם על המרפסת הגדולה של המקום, ואז גם תוכלו לשמוע את רחש הגלים, שכן, כל מה שיפריד ביניכם לבין הים תהיה פיסת חוף לא גדולה.
מאנטה ריי, עלמה ביץ', הטיילת , תל אביב, טלפון: 057-9416774.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם