מאסטר כיף: ראיון עם השף אבי ביטון
בגיל 30 השף אבי ביטון כבר הספיק לפתוח שתי מסעדות ובר, להצטלם בעירום לשער עיתון ולקרוע את העיר כל לילה עד ארבע בבוקר. עכשיו הילד הרע של עולם המסעדנות משנה כיוון: יש חתונה, ובקרוב, בעזרת השם, גם ילדים. יכול להיות שהוא סוף סוף התבגר?
לא רע בשביל השף הצעיר מפרדס כץ, אלא שבעיניו הוא כבר לא ראוי לתואר הזה. "כשאתה בן 30, הדבר היחיד שאתה יכול לעשות בתור צעיר זה למות", הוא מצהיר בקריצה, אבל בהחלט מאמין לזה. "כבר שש שנים אני רגיל שכותבים 'השף הצעיר בן העשרים ו...', וזה כבר לא שם. אם אתה ספר בן 30, אתה לא תהיה' הספר הצעיר'. אתה בן 30, הגיוני שאתה ספר".
ההתלהבות הילדותית והקוצים בישבן מעידים על כך שהזיקנה עוד רחוקה מלקפוץ עליו, אבל ביטון, שיודע אומנם לטפוח לעצמו על השכם בהערכה עצמית מקצועית לא קטנה, לא עושה לעצמו הנחות, ומניח את היסודות לשלב הבוגר של חייו.
השף ההולל, שפרץ לראשונה לתקשורת לפני כשש שנים בצילום עירום על השער של עיתון "זמן תל-אביב" של מעריב, אולי עוד לא ממש נרגע, אבל ללא ספק מתמסד. ביטון התארס בחודש שעבר לבת זוגו מורן גולדשטיין (29), מפיקת אירועים, מתכנן להפוך לאב ממש בקרוב, ובמקביל מנחה תוכנית בישול לילדים בערוץ 2.
הרעיון לתוכנית כבר מתבשל כשלוש שנים, אבל יום הולדת ה-30, האירוסים , תוכנית הילדים והילד שבתכנון התנקזו לחייו ממש ביחד וממש לאחרונה. "זה מאגיה", הוא אומר, ואולי מתכוון לומר שהילד הרע של עולם המסעדות פשוט מיצה, או התבגר.
"אני רוצה להתחתן", הוא מכריז ברשמיות.
- אבל בעיר כמו תל-אביב יכול להיות לך עוד לפחות עשור של הוללות.
"הכל הבל הבלים וחארטה. כאילו מה, לזיין? כמה עוד אפשר לזיין? בחורות יפות יש כל יום. הפחד הגדול ביותר שלי זה להיות פתטי. כשאתה בן 45 אתה לא יכול להתקרחן יום יום בברים בג'ינס דיזל בגזרה נמוכה. זה לא עובד, זה לא נראה טוב".
- ובגיל 35?
"אתה יכול, אבל אתה נשאב לזה".
- ובגלל זה אתה רוצה להתחתן?
"אני רוצה להביא ילדים לעולם. אני חושב שיש משהו מאוד בוגר ואחראי בלהיות נשוי. נורא מגניב להיות אבא צעיר ונשוי צעיר".
- תלך עם הטבעת?"
ברור. עם הטבעת, עם המנשא. זה נורא כיף".
ביטון הוא אשף של חיבור בין עולמות, וזה לא נגמר במטבח הפיוז'ן. כפי שמנת הדגל שלו היא בקלאווה כבד אווז, הוא נע בזהירות ובחוכמה של על הגבול הדק שבין חשיפה תקשורתית טובה לביזנס, ובין חשיפת יתר מזיקה.
באופן דומה הוא גם התנהל במיטב שנות ה-20 של חייו כדון ז'ואן תל-אביבי מבוקש, שבמקביל ידוע במערכות זוגיות רציניות. התקשורת אוהבת את השף הצבעוני, בעל השם והלוק של זמר מזרחי, כי יש לו טוויסט שונה ועממי ("כן, אני עממי.
"בהתחלה כשהציעו לי לעשות טלוויזיה, אמרתי שאני לא רוצה, כי אני רוצה לקבע את עצמי בתור מסעדן, שף, וקו הגבול בין שף וסלב הוא נורא דק. אנשים חושבים ששף טוב זה שף שמופיע בטלוויזיה, אבל גם שפים שהם לא מי יודע מה עושים טלוויזיה, כי הם ורבליים ונראים טוב".
- אבל ידעת לנצל את עולם התקשורת טוב מאוד. כשפתחתם את "אדורה" הופעת עירום על שער עיתון עם בקבוק שמפניה משפריץ בין הרגליים.
"וקערה קטנה שמכסה לי את החלציים".
-ועכשיו אתה מנחה בחינניות תוכנית בישול לילדים. איך הפכת לפרזנטור של החינוכית?
(צוחק) "היום אין סיכוי שבעולם שאני אעשה כתבת שער ב-90 אחוז עירום".
- למה עכשיו לא ואז כן?
"קודם כל, יש לי כבר כרס קטנה. . . אני הזונה הכי גדולה של האמנות שלי. אני אעשה הכל כדי לתת למירב האנשים לטעום מהאוכל שלי. אז זה היה אקט ילדותי, אינפנטילי ומגניב להגיד 'הנה, אני פה', ואני לא מתחרט עליו לרגע. מאז מיציתי והתבגרתי.
אני כן רוצה להיות מפורסם כדי שהמסעדות שלי יעבדו טוב, כי אין מה לעשות, זה עובד ככה, אבל תעשי גוגל ותראי אם הגעתי לאיזשהו אירוע או הצטלמתי עם איזושהי דוגמנית. זה מגעיל אותי. שף צריך להיות מפורסם בבישול שלו. יושבים פה מפורסמים כל יום, ומעולם לא התקשרתי לפפראצי.
כשהצעתי נישואים היינו בחו"ל, מישהו ראה את זה בפייסבוק ופרסם את זה, וזה הצחיק אותי - מה אני, יהודה לוי?".
- אז למה כתבו עליך פעם שאתה חולה סקס?
"זה היה מזמן. כשהייתי רווק הייתי רווק עד הסוף".
- איך בכלל היה לך זמן למצוא אהבה?
"מורן דיברה איתי כמפיקה בקשר לאירוע שעשיתי. אחת התכונות הכי חשובות לי בבת הזוג שלי - וזה לא קרה לי עם אף אחת, והיא יודעת את זה - זה שהיא תצחק מהבדיחות שלי, והיא צחקה".
- אף אחת לא צחקה מהבדיחות שלך? אולי אתה לא מצחיק.
"אולי הבדיחות שלי באמת גרועות, אבל אני נורא ציני, ולזה חיכיתי - בחורה שהיא חברה נורא טובה, וזורמת עם השטויות והטמטום והקפריזות שלך, חברות טובה ואמיתית. אחר כך מגיע כל המסביב, האהבה והסקס, ואם היא תהיה אמא טובה. הכל אפשר לסדר ולתקן, אבל הבסיס זה בילטאין, ואתה רואה את זה בדיוק 20 דקות אחרי שאתה מכיר אותה".
- ידעת שזה זה מהרגע הראשון?
"אחרי בדיוק 10 דקות. בסמס הראשון, עוד לפני שנפגשנו בכלל, כתבתי לה'אנחנו נעשה ילדים'. חצי שעה אחרי שפגשתי אותה שאלתי אותה מה היא עושה ביום חמישי, ואמרתי לה שאנחנו נוסעים לסופשבוע יחד. ומאז אנחנו לא נפרדים לדקה".
- איך ידעת שזה זה?
"האינדיקציה הכי טובה לזה שאני נורא אוהב את מורן זה שאני אוהב לצאת לבלות רק איתה. גברים אומרים 'אני יוצא מהבית להתאוורר', ואני מרגיש מאוורר בבית. אם אתה מבלה ומחפש משהו אחר, לא טוב לך. אני עם מורן שנה, ויכול לספור על יד אחת כמה פעמים יצאתי לבלות בלעדיה. היא מתוקה, יש לה לחיים כאלה. זה נקרא במרוקאית 'חדודים', וביידיש 'בעקאלעך'".
- איך באמת גולדשטיין הולך עם ביטון?
"היא תשנה את שם המשפחה שלה, היא רוצה להיות ביטון".
- היא פגשה את המשפחה שלך?
"ברור, והם אוהבים. זה לא פשוט להתקבל לארבע אחיות, כל אחת לביאה. אם מישהי תפגע בי הן יגמרו אותה. אבל מורן עברה אישור קבינט".
ביטון גדל בפרדס כץ, אח צעיר לארבע אחיות, שבישל כילד מהספרים של שותפו העכשווי לכתיבה, בני סיידא. להוריו לקח זמן לפרגן. העוף המוזר של השכונה הגיע לתל-אביב ורקח קריירה מפוארת מהמוזרות שלו.
"הייתי ילד שנמצא הרבה בבית, שלא יוצא לשכונה לשחק. מעולם לא נגעתי בכדור. עד היום אני לא יודע לשחק כדורגל, לא צופה, לא כדורסל. כלום. אני לא מבין את המשחק בכלל, לא יודע מה זה פנדל ונבדל. בשכונה הילדים עשו לי חיים קשים".
- הרביצו לך?
"לא, הייתי מצחיק אז אהבו אותי. ובגיל 20 בערך הבנתי שתל-אביב לוקחת את החסרונות שלך כילד, ופה אתה יכול ליישם אותם כיתרונות הכי גדולים שלך. האנשים הדחויים ביותר בשכונה בתור ילדים, כמו למשל אביב גפן ומיקי בוגנים, באו לתל אביב עם האמנות שלהם, ונהיו אוטוריטה בתחום שכל השנים צחקו עליהם בגללו".
ברזומה העשיר שלו יש לא מעט נשים מבוגרות ממנו בכמה וכמה שנים. עכשיו, כשהוא מאורס, קשה לטעון שהחיבור ההדוק לצד הנשי שלו הוא טקטיקת כיבוש. "אני 70 אחוז אשה מגיל אפס. אני רגיש ברמות קטסטרופליות, אני יכול לבכות מפרסומות של פלאפון. כל המאצ'ו הזה זה בולשיט, אני לא. אלי אילדיס, שהוא חבר טוב, שאל אותי אם אני רוצה להשתתף בתוכנית הרכב החדשה שלו, ואמרתי לו שרק אם זה יהיה בתוכנית לגברים שלא יודעים לנהוג ומה זה נפח מנוע.
אם יבדקו את זה, רמת הטסטוסטרון שלי היא לא גבוהה במיוחד, למרות שהכל עובד והכל בסדר. אני אוהב בנות זוג, ושיש לי את המשפחה, את החום ואת הבית. היו לי רק הבלחות קצרות של רווקות".
- בגיל 23 הייתה לך זוגיות עם מירה עווד, שהייתה אז בת מעל ל-30".
היינו ביחד ארבעה חודשים. הגיל אף פעם לא שיחק אצלי תפקיד. היו לי גם חברות שגדולות ממני ב-15 שנה . בגיל 23 זה נורא מדליק להיות עם מישהי מבוגרת ממך. מירה היא מתוקה ומקסימה ואני אוהב אותה, והיא בחורה מהממת. עד היום אנחנו מדברים".
מסתבר שביטון בכלל חיפש תמיד מישהי שתבשל לו. "חיפשתי כל השנים אשה שמבשלת, שאני אחזור מהעבודה ותהיה קערת שניצלים ענקית, ומורן לא מבשלת".
- ואיך היא עברה את המסננת?
"הוצאתי את הרובריקה הזאת. אז אני אבשל. היא מפנקת בדברים אחרים".
- כמו מה?
"קשה לי לזוז בלעדיה. אם אנחנו יוצאים לחופשה, היא תסגור את כל הפרטים, היא תשכור את הרכב עם ה-GPS. אם יש לי צילומים - היא מדברת עם ההפקה, תעיר אותי בבוקר, תגיד לי מה ללבוש. המייל שלי הוא המייל שלה. אני לא יודע להתעסק עם המחשב. אז אני אבשל. מה שהיא תכין בשלוש שעות אני אכין בעשר דקות".
- ויותר טעים?
"כן. פעם אחת היא עשתה קציצות ברוטב אדום. אז היא גם חטפה 500 שקל קנס, כי היא חנתה איפה שאסור כדי להביא את המצרכים. ומי שלא יודע לבשל הולך בדיוק לפי המתכון, לא יודע לאלתר. מה שהיה כתוב במתכון עלה לה 400 שקל, כי היה לנו שמן זית רגיל ולא כתית, ובשביל 3 כפות יין אדום היא קנתה בקבוק ב-50 שקל . 1,000 שקל לקציצות עם אורז".
- יצא טעים?
"יצא בסדר. לא היסטרי".
- קשה להיות עם שף.
"לא נכון, אני אוהב אוכל פשוט נורא".
בתוכנית "בית הספר לשפים מתחילים" ביטון הוא רק הסו-שף של הילדים. הוא מציית להם בעדינות מפתיעה, חותך, צולה, אופה, ורק משחיל טיפים, הסברים תזונתיים ומחמאות, אבל בסוף גם טועם ומחלק להם מדליות.
- זה בעצם "מאסטר שף" לילדים.
"זה כיף, כי כשאני התחלתי לבשל, להיות טבח זה היה פאדיחה, מקצוע למובטלים ששלחו אותם לקורס מלשכת העבודה. והאמהות הפולניות רוצות או רופא או עורך דין, והיום גם רוצות שף. וכשאני רואה ילדים שההורים שלהם נותנים להם כזה פידבק לבשל, שאני לא קיבלתי בתור ילד - זה מרגש אותי. את ההורים שלי זה אפילו קצת הביך שאני אוהב לבשל, כי גרנו בפרדס כץ, ואיזה בן אוהב לבשל? שם בשלן זה הומו".
- למה ילדים מתעניינים בבישול היום?
"כל מה שמופיע במדיה ילדים אוהבים, ויש עיסוק בקולינריה. יש לי בעיה גדולה עם הורים שמזמינים לילדים שלהם 'מנת ילדים', פסטה בלי רוטב וכאלה. למה? הילד לא יכול לאכול פסטה עם רוטב? ילד לא יכול ליהנות מחתיכת פילה בקר? אם אתה לא מרגיל את הילד שלך לאכול טוב ובריא מגיל אפס, רוב הסיכויים שהוא לא יאכל ככה בעתיד".
- זו הסיבה שאתה מדבר עם הילדים בתוכנית על אומגה 3 וקטניות?
"אני מזדעזע ממה שקורה. אני רואה מה האחיינים שלי מקבלים לאכול בגן, ונחרד. חצי נקניקייה, פתיתים מפוצצים בשמן, וירקות שהיו שנה בפריזר, שהרתיחו להם את הנשמה ולא נשאר בהם שום ויטמין. זה שילד בגיל שנתיים יורד לגינה עם תפוצ'יפס, במבה וגלידה - זה נורא. זה בשביל להשתיק את הילד.
אין לי ילדים, אבל אני חושב שאם מהנדסים את האוכל נכון והוא נראה טוב, הוא יהיה אטרקטיבי והילד יאכל אותו. הפנטזיה הגדולה שלי זה ליצור תרבות אכילה שונה, להיכנס לגנים ולבתי ספר ולהתחיל מהתחלה, וקרש הקפיצה הכי גדול לעשות את זה הוא בטלוויזיה".
- מה בכלל לך ולילדים?
"אני מת על ילדים, יש לי אחיינים. יש לי המון סבלנות, אבל רק לילדים ולתבשיל - סבלנות לחכות שיהיה מוכן. חוץ מזה אני שונא לחכות. תבשיל וילד זה אותו דבר. גם ילד מתבשל בבטן. בא לי כבר איזה ילד משלי, שאני אוכל להביא אותו למסעדה, לבשל לו, ללמד אותו, לנסוע איתו לטייל".
- אתה מנהל שלושה עסקים, ואשתך לעתיד עובדת בהפקות אירועים. איך זה יעבוד עם ילדים?
"מורן מוכנה לוותר מראש. היא יודעת שהיא רוצה לעבוד מהבית, להפיק אירועים בקטנה ולא להמשיך לעבוד בטירוף של התחום. ולי ברור שאני לא אחזור הביתה בשתיים בלילה כמו שאני חוזר היום, והאמת? בחצי השנה האחרונה אני כבר לא חוזר בשתיים בלילה. פעם הייתי יוצא ערב-ערב אחרי העבודה, הולך לישון בארבע בבוקר, קם ונכנס למטבח. בשנה האחרונה, ובטוח זה הגיל - אני כבר לא מסוגל".
- פיזית?
"אני גמור. לפני שבועיים עשינו ערב קרחנה, בילינו בארבעה מקומות. הגענו הביתה בארבע בבוקר, ולא קמתי למחרת, הרגליים רועדות".
- אבי, אתה מזדקן?
"בטח, מזדקן".
- אבל אתה רק בן 30.
"אבל קצב החיים שחייתי, זה היה מטורף. עובד, לא אוכל, אוהב לשתות, ועכשיו אני כבר לא מסוגל, אני מעדיף לשבת בבית".
אבל בעצם ביטון, שהתחיל לעבוד בגיל 15, נשאר ילד. "יש לי חלומות ילדות דביליים. לא מזמן פרסמתי בפייסבוק תמונה שלי על אוטו זבל ואני כולי מאושר. מורן יודעת שאני אהיה ילד גם בגיל 50, שטותניק. היה לי חלום שיהיה לי את המכשיר של המטבעות של האוטובוס, ומורן קנתה לי אותו. זה גדול
אני יושב בבית, מכניס שקלים ומוציא. הלוואי שהיה לי גם את התיק החום של הנהגים".
- החיבור עם בני סיידא זה חלק מהמיתוג שלך, להיות פשוט?
"אין פה מיתוג, באתי מפרדס כץ. גם אם יהיה לי עכשיו הרבה כסף, אני אמור לשנות את הגינונים שלי? לעולם לא יהיה לי מרצדס, גם אם יהיה לי כסף לקנות 19 מרצדסים".
- איזו מכונית יש לך?
"אין לי. יש לי קטנוע. אין לי מותגים. אברקרומבי זה השיא שיש לי בארון. אין סיכוי שאני אקנה מכנסיים באלפיים שקל, כי אני יכול להיכנס איתם יום אחד למטבח ולבשל איתם סרוויס שלם, ואז הם יהיו מלאים בשמן. למורן אני קונה, כי היא אשה, ואשה אוהבת יהלומים ותיקים. היא קיבלה טבעת יהלום יפה, ובאיטליה קניתי לה תיק יפה".
- אבל מה יקרה אם הכל יתהפך ותאבדו הכל?
"אם נצטרך, מורן מחר יכולה להיות מארחת במסעדה, היא לא מפונקת. ואני אחזור להיות טבח. יש לי זוג ידיים עובדות ואני יכול לעבוד בכל דבר, מסנדוויץ' ועד מנות גורמה. כשיהיו ילדים אני אעבוד בכל מה שיהיה. צריך לרפד את הקן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם