למה ייאוש הוא מותרות?
וגם: שכלולון בקשר למקלות הקטורת, ואיך נתאים את צבעי הבגדים? לגזור ולשמור
ובהקשר הזה בדיוק של "תחתית החבית" תשמעו סיפור אמיתי שמביא השראות: יש לי חבר טוב, איש מאוד מאוד עשיר, שכשהמחירים של שוק הדירות באמריקה ירדו, הוא התחיל לקנות בתים כמו משוגע. אתם יודעים, החשבון העסקי הרגיל - שכשהשוק בירידה - קונים. הוא רק לא חישב שהשוק הלך לרדת ולהתרסק עוד יותר, וכשהבנק "קרא לכסף", זה תפס אותו עם מאה מיליון דולר כסף חסר. לא רק שהוא לא הלך לעשות רווח, כל עמל חייו עמד לרדת לטמיון. "שתי דקות בנצח תפסתי את הראש שלי בלי דם בוורידים", הוא סיפר לי, "אבל מיד התעשתתי. 'עני ורעב כמו פעם, כשהיינו הולכים לשכנים בקריית שמונה כדי שאולי יכבדו אותנו במשהו לאכול, כבר לא אהיה', חשבתי לעצמי, 'אז תרגיע'. רק הבנתי שזה בדיוק הזמן להיות באנרגיות גבוהות, כנגד כל היגיון של המציאות. 'יאללה, צ'יר אפ', המשכתי לדבר לעצמי בראש, 'כי מי שיודע איך עושים את הכסף פעם אחת - יודע איך עושים אותו שוב ושוב, גם אלף פעמים'.
"ידעתי שאי אפשר לעשות את זה עם אנרגיות נמוכות. הייתה לי שם בחירה פשוטה: או להתפלש בבאסה וברחמים עצמיים - ואז סיכויי לכסף היו קטנים, או לתחזק לעצמי את האנרגיות הגבוהות שלי בכוח, וככה להעניק לעצמי סיכוי נהדר להחזיר אותו לעצמי. כי האנרגיות הגבוהות האלה, אף פעם לא היה לי שום ספק, הן פקטור קרדינלי".
וכדי לקצר את הסיפור: הוא חישב למי להתקשר. וכשהוא מדד את זה, הוא ספר רק אנשים שהם "אפר'ס" - שבתרגום מילולי מאנגלית זה "למעלה'אים", יענו, אנשים עם אנרגיות גבוהות ושמחות - שמרימים את רוחך למעלה, בניגוד ל"דאונר'ס", "למטה'אים", שמורידים אותך ביגון שאולה עם נבואות זעם, הקטנות ערך, "אמרתי לך", "מגיע לך" או סתם התנערות גסה ממך. "זה היה חיוני לי לתקשר רק עם 'אפר'ס' כדי לבקש מהם עצה", הייתה המסקנה הקיומית שלו ומוסר ההשכל של כל העסק, ושור-ברור שהוא צדק, אבל בל נקדים את המאוחר.
בסבב הטלפוני הוא חייג לחבר שלו, טייקון אמריקאי שיושב על ערימות שמנות. "מה שלומך?", שאל הטייקון את ידידי המופסד מהתחת. "חרא", ענה לו ידידי, כולו צחוקים - כי בשלב המיואש ההוא כבר לא היה מה לעשות חוץ מלצחוק - "אני חושב שאיבדתי את כל הכסף שעשיתי בחיים". "אתה מדבר?", שאל אותו איש שיחו הטייקון, "אני הולך לאבד את כל הכסף שלי, וגם להיכנס לכלא". "ושנינו צוחקים-צוחקים כמו משוגעים", תיאר לי ידידי את הסיטואציה. "מההיסטריה, משחרור הלחץ, מההיי של האדרנלין, מההבנה המוחלטת של שנינו, שבשלב הזה, אין כבר מה לעשות חוץ מאשר לצחוק".
ולמה ההוא עמד להיכנס לכלא? עניין פעוט של בלבלת: דיווח על הפסדים כשהחברה שלו הייתה בעצם ברווחים. ומס ההכנסה האמריקאי, שאינו סלחן בשיט, עלה על זה. סופו של הסיפור הוא שהטייקון קנה באיזה הסכם מיזוג או רכישה את ההפסדים של ידידי, שכנראה היו באותו תחום פעילות, וידידי החזיר לעצמו את כל הכסף שלו - פלוס 18 מיליון דולר. אמנם לא המכה בת מאות מיליוני הדולרים שהוא קיווה לעשות בהמשך, אבל לא רע בשביל מי שרק לפני רגע עמד להימחק פיננסית. והטייקון? ניצל מהכלא ומהפסד הון עתק מהקנס שהוא עמד לאכול. שניהם הצילו לעצמם את התחת.
"את מבינה?" סיכם ידידי את הסיפור "רק בגלל האנרגיות הגבוהות שהחלטתי להיאחז בהן בשיניים ובציפורניים, חייגתי בדיוק לבנאדם היחיד על הפלנטה הזו שהייתה לי אליו גישה, ושבטיימינג המדויק ההוא היה זקוק להפסדים הנוראיים שלי כמו אוויר לנשימה". לא זוכרת איך הם עשו את זה טכנית, כי פה, למרות הסבריו המתלהבים של חברי על מהלכי הביליארד המבריקים שהם עשו, נשרו לי האוזניים. וחבל, יוסק'ה, שתיתפס למניפסט הסוציאליסטי "איך העשירים דופקים את העניים ומשלמים פחות מס" - כי זה דיון נפרד. הפואנטה פה היא שאלמלא האנרגיות הגבוהות שחברי תחזק ושימר לעצמו בכוח - בחיים הוא לא היה ניצל מהאסון הכספי. בדוק.
מקלות קטורת בריחות מוצלחים הם אחלה קטע. הבאסה היחידה בסיפור היא האפר שלהם שמתפזר מסביב, גם אם תקעתם אותם בתוך הכלי הייעודי שלהם העשוי מעץ או מקרמיקה, שאמור היה לקלוט את הנשורת. אז זהו, שהוא לא, כי תמיד עושים אותו קטן וצר מדי. התשובה לזה היא לקחת את הכלי הייעודי שמקל הקטורת תקוע בו, וכנוהל קבע להניח אותו על מגש מלבני שטוח גדול ממנו (אם מדובר בכלי המוארך, שנראה כמו גונדולה), או בתוך צלחת פשוטה של מנה עיקרית, אם מדובר במתקן העגול. כל האפר העודף שלא נפל על התושבת שלהם נופל לתוך הכלים האלה, ושלום על ישראל. כן, ווטסון, איך לא חשבנו על זה קודם?
"כשלובשים את הצבעים הנכונים לנו, נמחקים לנו הקמטים", מוכיחות אילנה ברנהולק ותמי ליבוביץ לנצ'וט, בסדנה חדשנית להתאמת צבע, ושולחות את משתתפיה הביתה עם "מניפת צבעים" קטנה ושמנה לנשיאה בארנק, למקרה של קניית בגדים פתאומית בארץ או בחו"ל. פרט מעניין? מתברר שגם כשאנחנו שזופים, תת הגוון האמיתי של עורנו, שלפיו נקבעים הצבעים הנכונים לנו, לא משתנה. מכאן, שהתאמת הצבעים היא תמידית. הן מעבירות גם קורסים לסטיילינג וייעוץ תדמיתי כמקצוע, וניתן להירשם לכל החבילה, או רק לחלקה. גגלו "תמי ליבוביץ", כי המידע שלהן פשוט שוס.
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם