איך מטפלים במזגן מטפטף? אודטה סוגרת פינות
וגם: מה עושים נגד מריחות על כביסה מהמייבש, כתמים על רצפת גרניט-פורצלן, ואיבוד ארומת הקפה אחרי פתיחת הצנצנת. לגזור ולשמור
"יורד לי גשם זלעפות מהמזגן", כתבה לי ידידה, "מה עושים ואיך מטפלים?". מיד הרמתי טלפון לאבי, אלוף המזגנים, וזה מה שהוא אמר: "קודם כל מנקים טוב טוב את הפילטרים. עושים זאת באמבטיה, עם זרם חזק של מים חמים, סבון נוזלי, ומברשת ציפורניים קטנה. מנגבים, ומחזירים למקום. אחר כך יורדים לחצר, ומאתרים את צינור הניקוז שיורד מהמזגן. אחרי שמוצאים אותו, בודקים אם הוא לא סתום, מקופל, או קשור בקצה. מה לעשות, ששכנים רעים (שנמאס להם הטפטוף מהצינור) עושים בו קשר?
"הפתרון הטוב הוא לדאוג שצינור הניקוז יגיע עד עציץ ענק הזקוק להשקיה, לגינה, או לביוב. הפתרון הנקמני הוא לחתוך אותו גבוה וקצר (מתוך הדירה) בלי שתתאפשר גישה ויכולת לקשור בו קשרים. הצעד הבא הוא לתפוס את קצהו בפה, לבצע יניקה חזקה, ומיד, מיד להעיף אותו מהפה החוצה והצדה.
ולא, זה לא מגעיל. ככה יוצרים שם ואקום חזק שמשחרר סתימות. יש מצב שאחרי זה יגיע זרם שוצף של מים שחורים עם גושים. הצעד הבא הוא למשוך בכוח את הצינור הזה כלפי מטה, כדי למתוח אותו. פעולה זו מבטלת כל "קשת" או "בטן", שנוצרה בו ברבות השנים, מכובד המים שלא התנקזו. ובקיצור, אם עושים "וי" על פילטרים נקיים וצינור ניקוז חופשי (מסתימה, "בטן" וקשר), השלוליות מתחת למזגן חייבות להיפסק. ואם לא, יאללה, טכנאי. אבל לא קודם לכן, כי חבל על הכסף.
יואו, כמה עצבים אכלתי בגלל המריחות, הנקודות והכתמים הזעירים בגוון חום שוקולד, או חלודה, על הבגדים שהיו יוצאים לי מהמייבש, ובמיוחד על אלה הבהירים. כמה חשדתי בבעל המכבסה, שהמגהץ שלו "יורק" על הבגדים שלי כתמים של חומר שרוף שמנוני שהצטבר על תחתית המגהץ שלו. ולא שזה כל כך מופרך, אבל לא על בסיס כה קבוע. ואם כבר, כתמי המים של מגהץ קיטור תעשייתי, נראים כמו עננים דלוחים מיובשים על הבד, לא מריחות.
אז הייתי מנקה כל "מריחה" כזו על שפת הכיור או על כף ידי הפרושה, במברשת שיניים ושמפו (כי בלי שפשוף נקודתי, תשכחו מזה, זה לא יורד), מכניסה מחדש למכונת הכביסה, מכניסה מחדש למייבש, והופ, זה היה יוצא לי עם כתמים חדשים ואחרים מאלה ששפשפתי. וככה ירד לי האסימון שמקור הכתמים במייבש שלי. אבל מאיפה, ריבונו של פתח תקווה, מאיפה? הרי הכל שם בפנים נירוסטה נוצצת,
אז הזמנתי טכנאי, הגיע נחמיה נועם, וככה הוא הסביר: "תוף המייבש יושב על 'גיטרה', שהוא החלק שמקיף את התוף. מה שמפריד בין התוף לגיטרה ונמצא במרווח אלה מסבי החלקה, שהם כדורי פלסטיק שחור המאפשרים את הסיבובים החלקים. כשכדורי הפלסטיק האלה נשחקים (מכובד הכביסה ומהחום), הבד מצליח לגעת (דרך חורי התוף) בפסולת הנמסה והשחוקה שלהם, ואלה בדיוק המריחות החומות.
אם לא ממלאים את המייבש בהרבה מדי כביסה מכבידה, או לחלופין סוחטים ב-800 סיבובים בדקה, יש אפשרות להאריך את חיי המסבים. כי כשהכביסה פחות רטובה, היא פחות מכבידה על המייבש. אבל סחיטה כה מאסיבית גם הורסת את סיבי הבגדים, אז פשוט כדאי לא למלא את המייבש ביותר ממחציתו. ואיך שמבחינים במריחה אחת, מיד להזמין טכנאי שיחליף את המסבים הקקה האלה. זהו, תפסנו את הפושע, הקייס סגור.
"לאחרונה שיפצתי את חדרי האמבטיה", כתבה לי קוראה. "לאחר השיפוץ נותרו על מרצפות הגרניט-פורצלן בצבע אפור כהה, כתמים לבנים של צבע, או רובה, או טיח. גם על רצפת השיש נשארו כתמים של טיח. הקבלן אמר שזה שטויות וזה ירד, אבל זה לא ירד. ניסיתי אקונומיקה, שפשפתי בחומצת לימון, וכלום! מיותר לציין שהקבלן נעלם. האם יש לך איזה רעיון?".
יקירה, לזוג ידידים שלי יש בבית ריצוף מגרניט-פורצלן, וזה מה שהם עושים כדי לנקות אותו מכתמים: מרתיחים מים, שופכים אותם על האריח המוכתם, ומפזרים עליו בשפשוף משחת אסטוניש כחול מקופסה (משחה, לא נוזל). משפשפים בסקוטץ' את כל האריח, וזה חשוב לא לשפשף רק במקום הכתם אלא את כל האריח, ושוטפים. ומעצבת הפנים אביגיל קורן אומרת ש"נגב קרמיקה" מייבאים עבור שיפוצניקים חומר נוזלי על בסיס חומצה בשם די.סי.1, שמנקים בו את כל הדבקים שהם על בסיס צמנטי. ומכיוון שרובה היא על בסיס צמנטי, זה ינקה אותו.
ארבעה-חמישה ליטרים עולים כמאה שקל. מורחים (עם כפפות) את החומר במטלית על אזורי כתמי הרובה המיובשים, מחכים כמה דקות ככתוב על האריזה, מסירים אותו במטלית לחה, ומיד שוטפים בהמון המון מים. בהצלחה!
כדי לשמור על ארומת הקפה לאורך זמן, גם אחרי פתיחת הצנצנת המכילה אותו (!), עושים ככה: קודחים בתוך מעטה המתכת האוטם את קופסת הקפה חור עגול בגודל שקל. שמים לב שהחור במעטה יהיה ממש צמוד לשולי הקופסה ולא באמצעו. כשרוצים קפה, פשוט הופכים את כל הצנצנת מעל כפית שמעל כוס ריקה (ולא מעל אדי כוס מים רותחים).
הקפה יישפך לתוך הכפית, שלא נתקעת ככה בתוך האבקה, ועל כן לא מרטיבה או מגבשת אותה לגושים. המעטה ימשיך לאטום את האבקה, ולשמור על טעמה וניחוחה, למרות החריר הקטן (שאותו מייצרים בעזרת זנב כפית). רק דואגים להדביק בנייר דבק פתק ברור על הצנצנת לכל בני הבית (או לכל באי המשרד): "נא להפוך את כל הצנצנת מעל כפית. לא להגדיל את החריר ולא לקרוע את המעטה". ותודה לתמר כהן על הרעיון היעיל-פעיל הזה.
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם