בניחוח פריז: זלילה גדולה במתחם בזל
קצת לפני שההפגנה הגדולה בתולדות המדינה יצאה לדרך, מצאנו זמן לעצירה בבית קפה במתחם בזל, כדי לטעום צרפת
נמתחו פניה של העיר הפתוחה והמקבלת הזו, שהיא אמנם בת 100, אבל רוחה מתזזת כשל בחורה צעירה. הבשורה הגדולה של הישראלים החדשים יצאה ממנה, ומי שלא היה כאן בקיץ 2011 תמיד יחסר את העוצמה והאנרגיות שהשתלטו על בירת התקווה והשינוי. מדירות שכורות קטנות ודי ישנות יצאו עשרות אלפי אנשים צעירים, פותחים לרווחה את הדלת והלב, כדי שיוכלו לקלוט ולהכיל את הרוח שהשיבה את הנפש בתל אביב של קיץ 2011.
מתחם בזל, יום שישי האחרון, שעת בוקר מאוחרת. אנחנו עוזבים את שכונתנו הסטרילית בצפון, שעדיין שייכת לתל אביב, אבל תל אביב אינה שייכת אליה, ונוסעים לחוש את הדופק הצעיר והבריא שפועם בכל פינה, לקראת ההפגנה הגדולה שצפויה למחרת בשעות הערב. צעירי המתחם בחוץ. לא נותנים ליד המקרה או לעצלנות להביס את ההצלחה של אם כל ההפגנות. פלאיירים נשפכים עלינו מכל עבר, מכוניות עוברות לידינו ומכריזות ברמקולים על ההפגנה הצפויה. השמחה מציפה. לא עוד מכוניות ישנות של חסידי ברסלב שקוראים לתושבי העיר החילונית הזו לחגוג את פורים או חנוכה. לא עוד רמקולים מפחידים של שוטרי תנועה שקוראים לנהגים לעצור בצד. שליחי המהפכה החברתית השתלטו על הרחובות ועל הקריאות ועל המודעות של העמודים העגולים, נחושים להוכיח גם לאלו שכבר שבוע מנדנדים שהמחאה גוועה, שלא יעזור להם כלום.
שום דבר לא נלקח מאתנו. לא התקווה, לא השינוי, לא הציונות החדשה. הכל כאן.
את כל זה באנו לחוות, אבל בהיותנו חלק ממעמד הביניים, באנו גם לאכול ארוחת בוקר באחד מבתי הקפה הקטנים והמקסימים של המתחם הזה.
"לה בון פטיסרי" קוראים לבית הקפה הזה, שיותר מהכל הוא קונדיטוריה מקסימה עם דברי מאפה של אנשים שאת מלאכת האפייה למדו בצרפת, ובעניין הזה הצרפתים יודעים היטב את המלאכה. זה המקום שממנו באו הקרואסונים והבאגטים, ושבו אף אחד לא קונה לחם פרוס ומניח במקפיא להמשך השבוע. לא יעלה על הדעת.
לפחות פעם ביום, לעתים פעמיים, נכנסים הצרפתים לפטיסרי הקרוב לביתם, מצטיידים בלחם טרי, בבוקר גם בקרואסון חמאה שזה עתה נאפה, טובלים אותו בקפה ויוצאים לענייניהם. העברית בבית הקפה המתוק הזה נשמעת כמו צרפתית, עקב המבטא הכבד של מי שעומד ליד דלפק העוגות והסנדוויצ'ים ונותן לנו הסברים על מה שרואות עינינו מעבר לזכוכית.
אנחנו בוחרים שני סנדוויצ'ים - אחד עם סלמון וגבינת שמנת, והשני עם גבינת עזים. למזלנו מצאנו מקום במרפסת המגודרת, שעליה מונחים 9-8 שולחנות עגולים קטנים, וזהו. לידינו יושבת אשה וקוראת ספר, תוך שהיא לוגמת מהקפה המדיף ריח טוב, בשולחן אחר יושב זוג מבוגר, שניהם עם הליכונים שממתינים להם ליד השולחן, מחזיקים ידיים בדממה וחיוך רחב של נחת מרוח על פניהם. שולחן ליד יושבות שתי אמהות צעירות טריות, עם עגלות בהן ישנים בשלווה שני תינוקות. אלו פניה של תל אביב.
הזוג שלידינו מזמין ארוחת בוקר זוגית (88 שקלים). לכאורה , אין בארוחה הזוגית הזו שום דבר שונה מארוחות בוקר רבות אחרות: שתי קערות גדושות סלט ירקות קצוץ דק, סלט טונה, כדור גבינת שמנת, סלסלת לחמים עם חמאה, ריבה מעשה בית, כוס מיץ תפוזים שנסחטה במקום באותו הרגע, ולבסוף משקה חם.
ובכל זאת הייתה זו ארוחת בוקר
הסנדוויצ'ים (24 שקלים לאחד) גם הם היו טעימים מאוד, אבל חסרו את אותה רעננות וטריות. כיוון שכשאכלנו אותם כבר הייתה השעה אחרי 12:00 והם הוכנו בבוקר, חדרה הלחות של הרטבים אל הלחמים וקצת הרטיבה אותם.
עם הקפה הזמנו אקלייר וניל נפלא (18 שקלים), ומאפה ריקוטה עדין ומענג (12 שקלים), ישבנו עוד שעה ארוכה וצפינו בנעשה ברחוב, דיברנו על העצרת הצפויה ועל חשיבותה, זוג הקשישים נתמך בהליכונים והחל לנוע לאיטו לעבר ביתם, שתי האמהות הניקו את התינוקות קבל עם ועדה, כנהוג היום, והאשה עם הספר הכניסה אותו לתיקה הגדול ויצאה מהורהרת אל הרחוב ההומה.
לה בון פטיסרי, רחוב בזל 40, תל אביב. טלפון: 057-9441636.
מושב נהלל, סמל ההתיישבות העובדת, הבנוי סביב אותו עיגול מוכר וידוע, חוגג 90 שנה להיווסדו. ואיזה חג זה. מספיק ביקור קצר וחטוף במושב הפורח והמשגשג הזה כדי להבין. ואם אתם כבר שם, מומלץ מאוד לארגן מבעוד מועד סיור בגן "אדם ואדמה" - עשרה דונם של מאות צמחי מרפא ועצים רבים ומיוחדים, שהוא בית הגידול של מפעל לא גדול לקוסמטיקה טבעית.
המפעל ומרכז המבקרים המרתק של לבידו הוקמו באחת המשקים של נהלל, ואם תתאמו מראש, כמונו, תקבלו גם ביקור בגן המקסים וגם תשמעו הרצאה על הסגולות השונות של כל צמח וצמח לאיכות העור שלנו. חידוש מלאי הסבונים הטבעיים שקניתי שם, כמו גם כמה שמנים מרוכזים מצמחי הגן, מחייבים ביקור חוזר, כמה שיותר מהר.
לבידו, משק 69, נהלל. טלפון 04-6515132
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם