ראשי » סגנון » אוכל » מתכונים » מאפים

כוכב הלחם קופים: מתכון ללחם קופים

אושר מגולגל בחמאה, טבול בחמאה, שוחה בה. אחח, כמה לחם קופים היינו בולסים אלמלא העניין הזה עם הכולסטרול

מאנקי ברד, סטיקי ברד, באבל ברד או בעברית, ובלי שמץ סקס אפיל - לחם קופים - הוא אחת הדרכים הכי חבריות להרוג מישהו. מספיק לראות איך מכינים, לא צריך אפילו לאכול בפועל, כדי שהעורק הראשי שלכם ייסתם. כי מאנקי ברד מסמל את נקודת ההשקה שבין שביעות רצון ובין צנתור.

לחם קופים עשוי מבצק שמרים מתקתק שחותכים להמון כדורים קטנים. כל כדור טובלים באמבטיה של חמאה נמסה, ואז, כמו שניצל, מגלגלים בתוך תערובת של סוכר חום וקינמון. את הכדורים מסדרים בתוך תבנית משומנת של עוגה, לרוב מסוג גוגלהוף (גוגלהוף. כך אומרים. לא קוגלהוף), ובין הכדורים מפזרים קצת צימוקים שהושרו ברום או פקאנים מסוכרים.


בין שכבה לשכבה מברישים את הכדורים בעוד חמאה נמסה. כשהתבנית מלאה יוצקים מלמעלה את כל החמאה שנשארה לכם, וזו כמות די מכובדת שמכסה את הכל. כשהכדורים תופחים קצת הם ממלאים את התבנית וכבר לא נראים שוחים בתוך חמאה, ואז הם נכנסים לתנור בחום גבוה ויוצאים ממנו עם צבע חום אדמדם קרמלי מולאטי. מצננים אותם קצת - שתי דקות - והופכים.

העוגה המטורפת הזאת, עוגת בועות השמרים המקורמלת, מוגשת בעודה חמה וכל אחד בוצע לעצמו עם היד כדורים ואוכל אותם עם הידיים כמו קוף. בארצות הברית, המולדת היחידה האפשרית לדבר הזה, מגישים את המנה לארוחת בוקר ומוודאים הריגה עם קצפת ליד, גלידת וניל, סירופ קרמל או שוקולד ואבקת סוכר. כי באמת חייבים קצת מתוק עם זה. לפני כמה חודשים אכלתי בטעות מנה כזאת של מאנקי ברד שנועדה לזוג. ואיך אומרים בפולנית? לא ישנתי בלילה אחר כך. אי אפשר. המוח היה עייף אבל הגוף רצה להשתתף במרוץ המדרגות של עזריאלי. או למות, כאמור. מה שיגיע קודם.

זאת בדיוק שיטת השיווק של המאנקי ברד - הסכסוך הקדום בין הגוף והמוח: אתה יודע שאתה צריך לקום מוקדם מחר, ולכן לא מצליח להירדם. את נשבעת שלא תדברי איתו יותר בחיים, ותוך כדי שבועה יד ימין שלך כבר מסמסת לו. המוח משדר מסר אחד, הגוף בוחר במרד נעורים ועושה בדיוק את ההפך. ולכן, גם אם אתה מבין שלא מומלץ לך לתקוע לחם של קופים, הביולוגיה שלך לא ציידה אותך במספיק כלים אבולוציוניים לסרב בפועל לדבר החם והדביק והמופלא הזה. עכשיו די עם שיר ההלל לכולסטרול ולסוכר.

הרעיון של לחם הקופים - כדורי בצק השמרים התפוחים והרכים שמתחננים לבציעה ידנית - בשורה התחתונה דומה לעיקרון המשפחתי שמאחורי החלה הקלועה שקל כל כך לתלוש ממנה פינות וזוויות. לא חייבים לטבול בכמויות של חמאה. אפשר גם בשמן זית. ולא חייבים גבעות של סוכר. אפשר גם שילובים מלוחים כמו פרמזן ופסט או קבנוס, שמפיץ על ערימת הכדורים ניחוח מעושן. אפשר למלא את הכדורים בקוביות קטנות של מוצרלה ורוטב עגבניות או בטפנד זיתים. ואפשר בכל זאת לשלב בכל התהליך גם חמאה, אבל לא בכמויות מטורפות, ולבשל אותה עד שהיא שחומה ואגוזית. התוצאה היא בין לחם, לחלה מתוקה, לעוגת מאנקי ברד. מושלמת לארוחת כלים-חד-פעמיים-עם-הילדים בסוכה.

בצק השמרים הוא הכי הכי בסיסי שאפשר ואין בו כמעט שומן. אל דאגה, החוסר הזה מפוצה בהמשך. לתוך הבצק מעבדים ביד או במיקסר כמות יפה של גבינת פקורינו (או גבינה עזה וקשה אחרת, כמו פרמזן או תום), עירית קצוצה ועשב תיבול ירוק אחר כמו כוסברה או פטרוזיליה. בזמן שהבצק תופח משחימים חמאה עם עוד גבינה ותבלינים ובתוכה טובלים אחר כך את כדורי הבצק. המעדן הסופי הוא עשיר אבל לא כבד מדי ועדיין שומר על פריכות כמו של לחם ולא ספוגיות של עוגה. אם אתם רוצים עוד מהפריכות הזאת של ה"קשה" המירו את הקמח הרגיל בקמח לחם שייתן לכם אותה.

החומרים:

1/4 2 כוסות קמח
1/2 כפית מלח
1/2 1 כפיות שמרים יבשים
2 כפיות סוכר
2 כפות מים פושרים
1/2 כוס חלב
ביצה+חלמון
100 גרם חמאה נמסה
1/2 1 כוסות גבינת פקורינו מגוררת (אפשר גם גבינה קשה ועזת טעם אחרת)
1/3 כוס עירית קצוצה
1/3 כוס פטרוזיליה קצוצה
קורט מלח גס

ההכנה:

1. מתניעים את השמרים: שמים בקערה את השמרים, הסוכר והמים הפושרים, מערבבים ונותנים להם לעמוד כעשר דקות עד שהתערובת תפוחה מאוד.
2. מנפים את הקמח לקערת המיקסר. מוסיפים את המלח. מפעילים את המיקסר עם וו הלישה במהירות בינונית ומוסיפים את תערובת השמרים, הביצה והחלמון. מוסיפים תחילה מחצית מכמות החלב ואת יתר החלב בהדרגה. התערובת צריכה להיראות קצת יבשה מדי בהתחלה, אבל היא תיפרד מהשוליים. ברגע שזה קורה אין צורך בעוד חלב. לשים במיקסר במהירות בינונית כעשר דקות עד שהבצק אחיד, נעים למגע ונפרד בקלות מהקערה. שומרים את המתכון הבסיסי והמעולה הזה למאפים אחרים נוספים.
3. מוסיפים לקערה 3/4 כוס גבינה מגוררת ומחצית מעשבי התיבול הקצוצים. מפעילים שוב את המיקסר במהירות איטית עד שכל התוספות נטמעו בבצק.
4. מעבירים את הבצק לקערה משומנת קלות - אפשר לשמן בחמאה המומסת. משמנים גם את כדור הבצק במעט שמן. מכסים את הקערה במגבת ומאפשרים לבצק לתפוח במקום חמים כחצי שעה או עד שהוא מכפיל את נפחו.
5. בינתיים מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות) ומכינים את החמאה החומה: שמים, או ממיסים מראש, את החמאה במחבת. אחרי השלב שבו החמאה מעלה קצף היא מתחילה להשחים. נותנים לה להשחים כמה שניות כדי שהיא לא תישרף, ואז שופכים לתוכה את יתר הגבינה, התבלינים והמלח.
6. מערבבים עד שהגבינה נמסה ואפילו משחימה קצת ומסירים מהאש.
7. אחרי שהבצק תפח לשים אותו שוב כדי להוציא ממנו את האוויר. קורצים מהבצק עיגולים (בערך 40, אבל הגודל לא באמת קובע). משמנים תבנית אפייה (תבנית גוגלהוף, סיר ג'חנון או תבנית אחרת ללחם עם שוליים גבוהים). טובלים את עיגולי הבצק בחמאה המתובלת ומסדרים אותם בכמה שכבות בתבנית. בין לבין מפזרים עם כפית מהגבינה והתבלינים שבמחבת. יוצקים מלמעלה את יתר החמאה. זוכרים שבבצק עצמו אין חמאה בכלל.
8. מכניסים לתנור ואופים כ-35 דקות עד שהכדורים תפוחים ושחומים.
9. מצננים מעט והופכים על צלחת. מגישים חם.

הלחם הזה הוא הצעה אחת מתוך מיליון. לוקחים את אותו בצק בסיסי והפעם ממלאים אותו ויוצרים מין לחמניות קטנות שבתוכן אוצר. את החמאה מחליפים בשמן זית. התוצאה "לחמית" יותר ולכן שווה לאכול אותה עם צלוחית של שמן זית טוב, בלסמי ועוד קצת עגבניות.

החומרים:

1/4 2 כוסות קמח
1/2 כפית מלח
1/2 1 כפיות שמרים יבשים
2 כפיות סוכר
2 כפות מים פושרים
1/2 כוס חלב
1 ביצה + חלמון
1/4 כוס שמן זית
2 ענפים של בזיליקום
7 כדורים קטנים (בוקצי'ני) של מוצרלה או 20 חתיכות קטנות מאוד של פטה כבשים עשירה (לתוצאה עזת טעם בהרבה)
1/4 כוס עגבניות מרוסקות אורגניות או 10 עגבניות שרי תמר מתוקות במיוחד
מלח גס

ההכנה:

1. מתניעים את השמרים: שמים בקערה את השמרים, הסוכר והמים הפושרים, מערבבים ונותנים להם לעמוד כעשר דקות עד שהתערובת תפוחה מאוד.
2. מנפים את הקמח לקערת המיקסר. מוסיפים את המלח. מפעילים את המיקסר עם וו הלישה על מהירות בינונית ומוסיפים את תערובת השמרים, הביצה והחלמון. מוסיפים מחצית מכמות החלב ואת יתר החלב מוסיפים בהדרגה. התערובת צריכה להיראות קצת יבשה מדי בהתחלה, אבל היא תיפרד מהשוליים. ברגע שזה קורה אין צורך בעוד חלב. לשים במיקסר במהירות בינונית כעשר דקות עד שהבצק אחיד, נעים למגע ונפרד בקלות מהקערה.
3. מעבירים את הבצק לקערה משומנת קלות - אפשר לשמן בחמאה המומסת. משמנים גם את כדור הבצק במעט שמן. מכסים את הקערה במגבת ומאפשרים לבצק לתפוח במקום חמים כ-1/2 שעה או עד שהוא מכפיל את נפחו.
4. בינתיים מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות) ומשמנים תבנית אפייה עמוקה. יוצקים את שמן הזית למחבת ומחממים אותו מעט. מוסיפים ענף אחד של בזיליקום לשמן ומטגנים אותו ליצירת ארומה.
5. אם לא קניתם עגבניות מרוסקות - מרסקים את עגבניות השרי בבלנדר או במעבד מזון. מעבירים למחבת ומבשלים על להבה בינונית עד שהן מצטמצמות בחצי והרוטב נראה סמיך בהרבה וכתום. אפשר להמתיק אותו עם מעט סוכר.
6. מחלקים את הבצק ל-20 חתיכות. משטחים מעט כל חתיכה ושמים במרכז 1/2 כפית רוטב עגבניות, 1/3 כדור מוצרלה, רצועה קטנה של בזיליקום טרי ומעט מלח גס. סוגרים את הדפנות של הבצק כדי ליצור כדור ממולא. מניחים את הכדור בתבנית האפייה ומושחים בשמן זית מתובל. אפשר לסדר את הכדורים גם בשתי שכבות, תלוי בגודל התבנית.
7. אופים את כדורי הבצק הממולאים כ-35 דקות או עד שהם מזהיבים מבחוץ. מגישים חמים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מתכונים -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...