ושוב איתכם. . . בטלוויזיה! אודטה חוזרת
מדור טיפים מיוחד לרגל התוכנית החדשה שעולה ביום ראשון בערוץ 2
כל יום ראשון, שני ושלישי (הימים של רשת), מ-15:30 עד 17:00, נעשה כיף חיים ביחד עם הצופים. עם אורחים מעניינים לאללה ועם שלל רעיונות, טיפים, חידושים והמצאות שיעשו את החיים שלנו להרבה יותר מהנים. והטיפ הראשון, תקליטו. לא תמיד מספיקים לרשום רעיונות ומתכונים, ולמחוק זה הרי קל.
מה לומר, האולפן חלומי, לאנשים שאני עובדת איתם יש אנרגיות נהדרות, וכל הסיפור הוא אושר גדול, כי באמת באנו ליהנות. מה נעשה - לא היינו בשיעור הזה שבו לימדו שעשיית טלוויזיה כוללת לחץ, מתח, עצבים, כובד, רצינות תהומית ופיק ברכיים... אספתי לכם כמה טיפים נחמדים מהתוכנית, והם הולכים ככה:
הטיפ של אביהו שבת הוא בעצם של אמא שלו. היא לוקחת שקית קטנה (70 גרם) של ביסלי גריל, ומרסקת אותו לפירורים בגודל ראש גפרור (ביד, בפטיש השניצלים כשהביסלי בתוך שקית, או במעבד מזון, להב פלדה). מערבבת אותם ידנית עם 3 כפות פירורי לחם עם בטן בינונית, מהסוג המכיל
גרגירי שומשום. טובלת את השניצלים בביצה, ואחר כך בתערובת פירורי הלחם-ביסלי הזו, ומטגנת כרגיל. יוצאים לה ככה שניצלים פריכים בטעם מיוחד.
השפית היפה הזו שלנו שמבשלת מעדנים, מציעה לערבב את כל חומרי הקציצות בקערה, ואז לטגן רק קציצה אחת קטנטנה מאוד במחבת. למה? כדי לבדוק תיבול, לשפר אותו במידת הצורך, וככה לא לבזבז את כל הנאגלה.
והנה השידור החוזר: לפני טיגון שניצלים מרפדים את המחבת בדף נייר לאפייה שמכסה את התחתית ואת הדפנות, וגוזרים את השוליים העודפים (מקפלים את הדף לריבוע, ואת הריבוע למשולש צר, שוב ושוב. מניחים את חוד המשולש באמצע המחבת, וחותכים בקו ישר במקום שהנייר נוגע בקצה העליון
של שולי המחבת). ממלאים בשמן, מחממים ומטגנים כרגיל. נייר האפייה לא נשרף, מקסימום הוא משחיר כפי שהייתה משחירה המחבת בלעדיו. בסוף הטיגון כל הג'יפה הולכת לפח, ולמחבת עושים רק ויש קטן עם מים.
ובעניין הטיגונים: אחרי טיגונים כבדים, כשכל הבית מצחין מהריח האופייני, מרתיחים סיר מים עם מרכך כביסה בריח מועדף (שני שליש מים, שליש מרכך) וריח נעים וטוב מתפזר בכל הבית. רק שימו לב: את הסיר מייעדים אך ורק לפעולה זו. לא מבשלים בו אחר כך כלום.
מכיוון שקשה להיכנס לפיתולים הקטנטנים שלו עם הסכין הקטנה והצמודה, ממלאים סיר בינוני במים ונוזל כלים, ומפעילים אותו בתוך המים האלה. טררררר אחד או שניים, והוא נקי.
המתכון הנהדר של ישראל אהרוני, מתוך הארוחה האסייתית שלו.
החומרים:
1 אננס גדול טרי שלם ולא קלוף
30 גרם חמאה
3 כפות שטוחות סוכר חום
כפית תמצית וניל
1 כף שטוחה ג'ינג'ר טרי ומגורר
שליש כוס מים
שליש כוס רום (המשקה האלכוהולי)
גלידת וניל משובחת להגשה
ההכנה:
1. קולפים את האננס, שומרים את הציצית הירוקה.
2. חותכים את האננס לאורכו לשישה חלקים.
3. שמים במחבת טפלון רחבה את החמאה, הסוכר, המים, הג'ינג'ר, הווניל והרום, ומביאים לרתיחה. מכניסים פנימה את שישיית פלחי האננס, ומבשלים על להבה גבוהה כעשר דקות, כשמדי פעם הופכים את הפיסות עד שהאננס מזוגג כולו בסירופ. מכבים את האש ומקררים מעט.
4. מחליקים את הכל לצלחת הגשה יפה, מניחים בצד כל אננס כדור גלידת וניל, ומקשטים את קצה הכלי בעטרת האננס.
לכל אלה שחושבים שאם התאימו את צבע הנעליים לצבע החולצה, הם התלבשו נכון, הנה משהו קטן, שהוא הרבה יותר נכון. אם לובשים מכנסיים - תמיד תמיד לנעול נעליים בצבע המכנסיים. כי ככה נראים תמירים וגבוהים יותר. ולמה? כי נעליים בגון המכנסיים מייצרות המשכיות אופטית לרגליים. עם שמלות וחצאיות זה כבר סיפור התאמה אחר. אבל עדיין: נעליים בגוון בהיר המשתלב בגון הרגליים (ניוד, זהב, כסף, בז', ורוד בייבי, צהבהב) תמיד יאריכו לנו אופטית את הרגליים.
תמיד תמיד להגביל את הדייט הראשון, ולתחום אותו מראש לשעה אחת בלבד. מפני שאם הוא רע - זה עובר מהר, בלי חבר טלפוני לחילוץ, ואם הוא טוב - נשאר טעם של עוד. לא יקרה המצב הזה שבו אתם ערים עד שלוש בלילה בשיחה מרתונית שלא מסתיימת מרוב עונג, ואחר כך לא מתקשרים, כי הקטע מוצה, ואין יותר מה להגיד האחד לשני.
ד"ר מנחם זילברג, אורולוג בכיר, מציע לכל גבר מעל גיל 40 לטפל בעצמו ללא מבוכה וללא דיחוי אם מתחילות לו בעיות זקפה. כי אם זה קורה לו על רקע גופני ולא פסיכולוגי, המשמעות היא לא שהוא כבר לא גבר - אלא שיש לו בעיה במחזור הדם. ובעיה כזו היא חמורה וחשובה פי אלף מהפרו ורבו (טוב, ברוך, חוץ מאשר לך). ואם זה ככה, יש לטפל בה שעתיים, לא שעה, קודם.
קונים בכל סופר, בזיל הזול, "כוהל אתילי משובח 95". עוטים כפפות חד פעמיות כי האלכוהול מאוד מייבש. מרססים אלכוהול על מגבונים חד פעמיים, ומעבירים אותם על כל המשטחים המלוכלכים והפריטים הקטנים שיש בבית: מתגי החשמל, הידיות, המקלדות, השלטים וכל מה שעשוי מפלסטיק. ניקוי מצוין, בקלות, ובזול.
אבל בבקשה, לעולם לא לזרוק את המגבונים האלה לאסלה רק לפח. מפני שכל קבלני הביוב מספרים על אותה חוויה: בכל פעם שיש תקלה נוראית בביוב של הבניין או של העיר - הסיבה היא המגבונים והתחתוניות שסותמים את הצנרת. שימו לב, הם חומר לא מתפרק.
הנה פתרון קל ויעיל לכוסות שנתקעו יחד: ממלאים את הכוס העליונה במים קרים עם קוביות קרח, ואת התחתונה טובלים בתוך קערה עם מים חמים מאוד. העליונה תתכווץ מהקור, התחתונה תתרחב מהחום, והפרש הטמפרטורות יעזור להפריד ביניהן. כמה פשוט, ככה עובד.
מקפלים אותן לשתיים לאורך, ל"אטרייה" ארוכה. מגלגלים את האטרייה הזו עד הסוף שלה, כמו רולדה. מאפסנים בחלל הארון את כל הגלילים שהתקבלו, אחד על ובין השני. עד שכל חלל האפסון מתמלא בניצול מקסימלי, בלי "שוליים מתים" כמו בקיפול המרובע המסורתי.
ולכל השואלים למה המגבות יוצאות קשות כמו קרש אחרי הכביסה, למרות השימוש במרכך הכביסה?, הנה פתרון התעלומה: זה קורה בגלל האבנית שבמים. המים מתאדים, והאבנית הנותרת בין סיבי הבד מקשה אותם. רק הייבוש במכונה מרכך אותם. ולמה? בגלל הערבול ומשבי האוויר החם האבנית הדקה מתפוררת מבין הסיבים, ובאין אבנית המגבת נותרת רכה.
כל תינוק יודע שכאשר מפרידים חלמונים מחלבונים כדי להקציף חלבונים, אסור שטיפת "צהוב" תיפול לתוך ה"לבן" אחרת ה"לבן" לא מקציף טוב. אם מנסים להרים את טיפת החלמון בכף, הטיפה מתפזרת לעוד עשר טיפות בתוך החלבון הרירי, וכלום ממנה לא עולה על הכף. אבל אם משקיעים חצי קליפת ביצה קרוב ומתחת לכתם הצהוב, שלוווווק - הוא נשאב לתוך הקליפה בשלמותו ובקלי קלות.
"שמישהו יגרש אותי מפה" ביקשתי בעיניים מזוגגות, בעודי אוכלת מהמגש את הקראמבל הטעיייייייים הזה שהכינה שי לי ליפא, והוא הולך ככה:
החומרים:
למלית הפירות:
40 גרם חמאה
3 תפוחים גרני סמית בינוניים, קלופים וחתוכים לקוביות בגודל 1/2 1 ס"מ
4 שזיפים אדומים בינוניים חתוכים לקוביות בגודל 1/2 1 ס"מ
1/4 כוס (50 גרם) סוכר
2 כפות מיץ תפוזים
לקראמבל:
1 כוס (140 גרם) קמח רגיל
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
1/2 כוס (100 גרם) סוכר
1/2 כוס שקדים מולבנים פרוסים
ההכנה:
1. המלית: ממיסים חמאה במחבת גדולה, מוסיפים קוביות תפוחים ושזיפים ומטגנים כשלוש דקות רק עד שהפירות מתחילים להתרכך.
2. מוסיפים למחבת את הסוכר ומיץ התפוזים ומערבבים. מביאים לרתיחה ומבשלים כ-5 דקות ללא כיסוי, עד שהתפוחים והשזיפים רכים אך עדיין מוצקים.
3. הקראמבל: מעבדים בידיים את כל חומרי הקראמבל, רק עד לקבלת תערובת פירורית, לא יותר, ומחממים תנור ל-180 מעלות צלזיוס (356 פרנהייט).
4. מעבירים את הפירות יחד עם הנוזלים לתבנית פיירקס מלבנית בגודל 30X23 ס"מ בערך (או לתבניות אישיות חסינות חום) ומפזרים מעליהם את הקראמבל הפירורי הזה באופן שווה.
5. אופים 30-25 דקות, עד להזהבת פירורי הבצק. אוי, כמה שזה טעים.
"תצילי אותי", כתב לי י"ש. "אני חייב חייב את העזרה שלך. אני בן 18, ודודה רחוקה מסוימת ביקשה ממני הלוואה של 2,000 שקל. אני ממש לא אוהב את זה, ואני מלווה לה את הכסף בלב כבד. הבעיה הגדולה היא, שאם אתן לה פעם אחת, היא תבקש שוב. מה אני צריך לעשות כדי להוריד אותה בעדינות מזה? (כי די הבטחתי לה). אני יודע שהיא כבר לוותה פעם אחת 500 שקל מאבא שלי ולא החזירה. ודווקא מזה אני לא מודאג. כי אם היא תעשה לי בעיות, אני ישר אומר לאחד מבני המשפחה, ומהבושה, הכסף מיד יהיה אצלי בחזרה. אבל אני לא רוצה להגיע למצב הזה. מה אני צריך לעשות כדי להוריד אותה מזה איכשהו, ושהיא לא תכעס עליי?".
יקירי , אני אף פעם לא דואגת "על החשבון". רק כשאני מוכרחה. כי אצל היהודים אין "ערב צרות" - יש רק "ערב חג". אז מה אתה דואג עכשיו לעתיד, וכשהיא תבקש, וכשאתה תיאלץ לסרב, אל תבלבל את המוח. אתה לא רוצה להלוות לה את הכסף עכשיו. וכשאנחנו רוצים לפעול נכון בחיים, אנחנו צריכים להביא בחשבון שלא תמיד נהיה פופולריים. ותר מראש על הפופולריות הזו אצלה, אחרת תשלם הרבה כסף על החיבוב שלה.
ורק אחרי שוויתרת באופן וולונטרי על החיבוב הזה, תוכל להגיד לה בנעימות את כל מה שצריך: "דודה, אני זוכר שאמרתי לך שאלווה לך את הכסף, אבל חשבתי על זה, וזה מאוד לא נוח לי כל העניין". לפעמים, האמת הפשוטה היא התירוץ הכי טוב. היא אולי תכעס עליך שבוע, אבל זה ימנע ממך את איבוד שלוות הנפש שלך מפני שעשית משהו שאתה לא שלם איתו. והכי חשוב, היות שזו המטרה האמיתית שלך, עוד לפני שזה מתחיל, אתה חותך ככה את כל מעגל ה"תביא לי" הזה, שבטוח יגיע מחדש לאור ה"הצלחה". אבא שלי היה אומר, שה"לא" הראשון הוא הכי טוב.
כל מי שאיבד אותו פעם, יודע כמה זה מעצבן. הפתרון המעולה למציאה קלה יותר של דיסק און קי שאבד, הוא לשנות לו את השם למספר הטלפון האישי. ובהרחבה, למאותגרים: לכל דיסק און קי יש אפשרות לשנות את השם - כמו שמשנים שם של תיקייה. מכניסים אותו למחשב, וכשמגיעים לפייל הייעודי, משנים לו את השם למספר הטלפון שלכם. ולא, רוחי, אי אפשר גם שם וגם מספר טלפון, כי ניתן להקיש רק מספר תווים מוגבל. אבל במקרה של אובדן, כל מי שיכניס אותו למחשב, מיד יראה את הטלפון של הבעלים המקוריים.
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם