וירוס חיובי: "מהפכה של אהבה" מסירה את מעטה החשאיות
אומרים להם שהם תמימים, אבל להם זה לא אכפת: חמושים בפרחים וחיוכים הם קוראים לחיסול האדישות ותחושת הנפרדות בחברה ומצהירים שהפוקוס שלהם הוא על עשייה ולא על דיבורים מתייפייפים. חברי 'מהפכה של אהבה' סוף סוף שוברים שתיקה. ראיון ראשון
גם אם נדמה לכם שמעולם לא שמעתם על "מהפכה של אהבה", יש סיכוי טוב שכבר פגשתם בה. אולי עליתם לאוטובוס ומצאתם את עצמכם לפתע משתתפים בשירה בציבור על גלגלים. אולי מישהו חיבק אתכם סתם כך ברחוב, או בהפגנה זועמת חלפו מולכם אנשים מחייכים שנושאים שלטים עם מסרים חיוביים. אולי נתקלתם בלוגו המהפכה שנראה כמו שילוב בין פרסה לצורת לב ומזכיר קצת אוזניים של מיקי מאוס.
לא מדובר באוסף מקרי של התרחשויות. לפני קצת פחות משנה קבוצת אנשים גדלה והולכת שקראה לעצמה "מהפכה של אהבה" הרימה את הרוחניות מכרית המדיטציה, שילבה אותה עם אקטיביזם ויצאה לרחובות. עכשיו, אחרי עשרה חודשים של פעילות ולקראת חנוכתו של סלון מהפכה חדש בתל אביב, הם מדברים לראשונה עם התקשורת ומשיקים אתר אינטרנט.
כדי להבין מיהם האנשים שמאחורי החזון המחויך, אני
המפגשים השבועיים של הקבוצה מדיטיביים. אחת מהסיסמאות שמנחות אותם היא "מבפנים החוצה" ו"להיות השינוי שאני רוצה לראות בעולם". כמו הרבה קבוצות רוחניות, גם אנשי "מהפכה של אהבה" מודטים יחד ועוסקים בהתבוננות אלא שאת התובנות הם גם לוקחים הלאה והחוצה ומתרגמים אותן לפרויקטים שמטרתם להגיע לכמה שיותר אנשים.
"הכול התחיל לפני כשנה", מספר סלונים. "נפגשה קבוצה של כמה אנשים בולטים במידה כזו או אחרת בסצנות האקטיביסטית והרוחנית, שבדרך כלל לא נפגשות אחת עם השנייה: מפיק של פסטיבלים, יושב ראש של עמותה, מנחה סדנאות מדיטציה, די ג'יי של מסיבות טרנס, אנשים שרוצים לעשות שינוי לטובה, להשפיע בצורה הכי חיובית ונכונה. בלי יומרות לשנות את העולם, אמרנו שהכי טוב יהיה להיפגש עוד ועוד בסוג של מעגל ולהבין מה רוצים לעשות".
מכאן החל מרתון של פגישות על בסיס כמעט יומי שנמשך כשלושה חודשים. המעגל התרחב כשבכל פעם מישהו מהגרעין הקיים הביא איתו מתעניין נוסף שהתחבר לרעיון. תוך שלושה חודשים המעגל הכפיל עצמו משבעה ל-15. "מתוך הקשבה, התרגשות ואהבה יצרנו את 'מהפכה של אהבה' שהלידה הרשמית שלה היתה ב-1 בינואר 2011", סלונים משחזר. "אז בחרנו שם וסמל ויצרנו שיטה, מודל עבודה, כדי לפעול מבפנים החוצה. התחלנו ליצור פרויקטים שכולם קורים ברחוב. אנשים ראו, נדלקו והתחברו וכך נהיינו תשעים".
אנשי הקבוצה הם "סופר מיוחדים, מאוד כמוני כמוך", לפי הגדרתו האוקסימורונית משהו של סלונים. "נוצר משהו מאוד מאוזן על ידי אנשים שונים שמאזנים אחד את השני". סלונים אומר שמספר הבנים והבנות היה זהה לאורך כל הדרך וגם הרכב הגילים הטרוגני: מהפכני האהבה הצעירים ביותר הם בני 19-18 והכי מבוגרים הם בשנות השישים לחייהם.
החברה הכי רחוקה גרה במצפה רמון ומגיעה באופן קבוע למפגשים השבועיים בתל אביב, וכמוה עושים גם אנשים מירושלים, זיכרון יעקב ומקומות נוספים בארץ. "אפילו כשיש פעילות מחוץ לתל אביב זה לא משנה", הוא מסביר. "הפעילות מתפשטת כאילו הרוח לוקחת אותה איתה, כמו אדוות שמתפשטות במעגלים על פני המים". בהמשך מתכננים אנשי המהפכה להתרחב משני סניפים בתל אביב לשלושה, כשהשלישי ימוקם בחיפה או בירושלים.
עד לימים אלה הקבוצה שמרה על עמימות, לא היה לה אתר והפעילים סירבו להתראיין. למה?
סלונים: "היו פניות, למשל לכתבת מוסף בערוץ 2, מעיתונים וממקומונים. הם סיקרו כמה פרויקטים שלנו בלי שהתראיינו. לא התראיינו כי יש חוויה מאוד חזקה של ענווה ותמימות, שזה לא אנחנו עושים משהו אלא ש'הווינד אוף צ'יינג'' עושה משהו. אנחנו רק משרתים. זאת מהפכה של אהבה, לא של אנשים. אנחנו מגלמים את השינוי. מתוך חוויית הענווה לא היה לנו מה להגיד. רצינו שכשזה ייצא, המילים - שהן דבר חיצוני ומאוד קל ללכת בהן לאיבוד והן גם תלויות בהקשבה - ישקפו את מה שבפנים".
במסגרת הסקרנות הכללית של התקשורת סיקר 'עכבר העיר' פרויקט שבמסגרתו אנשי המהפכה יוצאים לשדרות רוטשילד או בן-ציון בתל אביב אחת לשבועיים, פותחים מעגל שקט שבנוי משלושים-ארבעים איש שמחזיקים ידיים ופונים החוצה לרחוב עם עיניים פתוחות ושלטים ששואלים "הלו, לאן את רצה?" או "הי אחי, לאן אתה ממהר?".
בין היתר הם מזמינים אנשים להיכנס למעגל לכמה דקות ולהאט את הקצב. סלונים: "אנשים מצטרפים לשתיים-שלוש דקות או לשעה. זו תופעה שאין לה פרסום. החשיפה נעשתה דרך הרחוב ומפה לאוזן, זה מה שרצינו".
אז מה השתנה?
"בשלב הזה אנחנו מאוד בהירים לעצמנו, גם מילולית, והדיוק היה פה מאוד חשוב. התחושה היא שעכשיו זה בסדר, יש לנו רקורד של עשייה. הפרויקטים חוזרים על עצמם. למרות שיש את הענווה יש גם מה לומר. לא רק מילים אלא גם מעשים שעומדים מאחוריהן".
שכנע אותי שזאת לא עוד קריאה להתעסק ברגשות חיוביים, בפנימיות, כמו שהרבה פוליטיקאים וטייקונים היו שמחים שנעשה, במקום לצאת לקרב על נושאים מדממים באמת שמשפיעים על החברה הישראלית.
"אני חושב שזה בפירוש לא דיבור על רגשות חיוביים וגם לא קרב מדמם. זה משהו באמצע. יש אצלנו הרבה ערנות לאקטואליה ישראלית ובעולם. המפגשים עוסקים בזכויות אדם, כלכלה, זכויות בעלי חיים, נושאים סביבתיים. הפוקוס הוא על עשייה ולא על דיבורים. עשייה חיובית. זה לא 'אור ואהבה' שמתעלם מזה שקיים חושך. אחת הסיסמאות שלנו היא 'להאיר את החושך'. אנחנו חסידים של אור.
"יש תרעומת בקהילה הרוחנית כלפי דיבורים על חושך, למה לשים על זה את הפוקוס. אנחנו מסתכלים על החושך בצורה מפוכחת, ארצית, להאיר אותו, לא להילחם בו. אני לא מתחבר לדימוי של קרב. אם אלחם במערבולת היא רק תטביע אותי יותר. זה לא אומר שאני מתעלם ממנה. אנחנו מביאים את הנושאים הבוערים בדרך אחרת, עם פוקוס על ההיבט האנושי בין אדם לאדם. מדברים למשל על גירוש ילדי העובדים הזרים והפלרה של מי השתייה".
סלונים מסביר שאם אכן מדובר במהפכה ולא בשינוי נקודת היא צריכה לעסוק בשורשים החולים ולא בענפים. "השורש הוא תודעתי. זה מתחיל מזה שכל אחד מרוכז בעצמו, אין אחריות חברתית וסביבתית. מה שאנחנו עושים זה למגר את התופעות של האנוכיות שהן בסופו של דבר גירוש ילדים או תאגיד שעושה פעולות מושחתות. הכול קשור בנפרדות. אם תהיה תחושה של 'ואהבת לרעך כמוך' מנקודת מבט ערכית ולא דתית, יהיה שינוי שנרגיש, כי פחות נרצה להרוויח אחד מהשני אלא לתת אחד לשני".
בתקופת מאהלי המחאה ששטפה את המדינה הפעילות של חברי הקבוצה עלתה הילוך. סלונים: "מעבר לזה שחלק גדול מהקבוצה מורכב מאקטיביסטים של שלום, חברה וכלכלה, מרגע שהתחילו הקולות הראשונים רבים מאתנו הקימו אוהלים. מהר מאוד במחאה החברתית נשמעו הרבה קולות של אלימות. היתה אלימות בפועל. ישבנו עם ראשי המאהל ודיברנו על מה המהפכה יכולה לעשות.
"חלק מהעניין היה להביא קירוב לבבות לרוטשילד. יזמנו הפגנת 'אנחנו בעד'. עם שלטים כמו 'אנחנו בעד צדק חברתי', אנחנו בעד שכר דירה שפוי'. בגלל שאנחנו לא ארגון רשמי אלא אנשים פרטיים, אנחנו נכנסים כמו וירוס חיובי לגוף עם תודעה חולה ומחסנים אותנו. אנחנו מסתננים כאנשים פרטיים ועושים משהו כדי 'להעלות את התדר'".
כחלק מהפעילות השוטפת בקיץ האחרון הוקם במאהל ברוטשילד אוהל טיפי של התנועה שבו רצה פעם אחר פעם גרסת תיאטרון המהפכה ל"דירה להשכיר". בין לבין היו אנשי המהפכה עסוקים בפעילויות יצירתיות כאלה ואחרות, כמו לחלק לעוברים ושבים מדבקות עם הכיתוב "תן חיבוק לאוהל לידך" או להניח באמצע הלילה פירות בכניסה לכל אוהל יחד עם ה"מהפכון", הביטאון החינמי שהם מוציאים.
"הרעיון היה להביא לשדרה תחושה של אחווה ואחדות", מסביר סלונים. "המחאה היתה כועסת וכעס מתלקח מהר מאוד לאלימות או לעוד כעס. לא לקחנו חלק כחלק מההנהגה כי אנחנו לא מאמינים במחאה כפתרון. המחאה היא שלב. היא יצרה התעוררות לאחריות חברתית וסוג של התקוממות. היא יותר הציפה בעיה מאשר פתרון.
"התרופה היא שינויים במבנים חברתיים וכלכליים, בארץ ובעולם, אבל המבנים האלה מאוד משקפים את האנוכיות שלנו. האנוכיות הזאת משתקפת גם במאקרו. ההבנה שמה שקורה במיקרו משקף את מה שקורה במקרו זה מה שאנחנו רוצים להדהד החוצה - תהיה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם".
גם בשגרה הקבוצה לא מפסיקה לפעול. מחר (חמישי) הם יקיימו שוב את אחד הפרויקטים שלהם, המסיבאס: כעשרים מהפכני אהבה עולים לאוטובוס כנוסעים לכל דבר ומתיישבים בין האנשים. במרכז האוטובוס יושב מנהיג הפרויקט ומתחיל לשיר את "עוד יבוא שלום" או שיר משמח אחר. אחרי כמה בתים מישהו נוסף מהקבוצה מצטרף, ואחריו עוד אחד ועוד אחד, בלי שיתר הנוסעים יודעים שמדובר ב"סמויים".
לאט לאט האנשים מתחילים להרגיש נוח להצטרף לשירה. "אחרי כרבע שעה נהיית חפלה, מסיבת אוטובוס", מתאר סלונים. "אנחנו יורדים כאחד מהאוטובוס וצועקים, 'אנשים טובים, אנחנו אוהבים אתכם!' בדרך מצלמים אותנו, מוחאים לנו כפיים, הנהגים כבר מכירים אותנו. אנחנו נותנים לנהג מתנה, תפילת הדרך שהפכנו לברכה מאיתנו שהוא יכול לתלות. זאת דוגמה לווירוס חיובי".
המסיבאס היא אחת מ-14 פרויקטים שהקבוצה מריצה, כולם מכוונים לקירוב לבבות וליצירת אחווה במקום נפרדוּת. בדרך כלל בין כלי העבודה אפשר למצוא חיבוקים, מוזיקה, סיסמאות כמו "מי שנולד הרוויח" והרבה מאוד יצירתיות שמעוררת יציאה מהשטאנץ החשיבתי.
אנשים חושבים שאתם ווירדוס?
"כן, אבל ווירדוס חמודים. אומרים לנו, אתם תמימים, חיים בעולם אחר. מה שנחשב כאן נורמלי הוא לא נורמלי, כמו חמישים אחוזי גירושים, אלימות, מלחמות. בתוך כל זה אנחנו גאים להיות לא נורמלים, להיות משהו חיובי שנשחק".
בשישי הקרוב, 11.11.11, יחגגו אנשי מהפכה של אהבה את פתיחת סלון המהפכה ברחוב ריב"ל 25 בתל אביב. זו תהיה חגיגה של אהבה ומסיבה וכולם מוזמנים. לא נדרש תשלום אלא מתנה צנועה לחנוכת הבית החדש. פרטים בדף הפייסבוק
לאתר "מהפכה של אהבה"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם