מייצרים מקרר מאורגן: הטור של אודטה
וגם: איך עושים שהקפה תמיד יצליח, משפט מחוזי ושיטת אבחון נפלאה. לגזור ולשמור
דבר ראשון, יש להוציא את כל תכולת המקרר החוצה, בלי להתעצל או לעגל פינות. ה-כ-ל החוצה על השיש. דבר שני, מסיעים אותו קדימה מהגומחה, ומנקים את כל הסביונים, חצי העט השבור, הענב והאפונה הבודדת שמתחתיו. מנקים את כל צדדיו מבחוץ ומבפנים. שמים לב לגומיות האטימה, כי הרבה לכלוך מצטבר בתוכן. מוציאים מגירות ומדפים לאמבטיה, על מגבת (נגד שריטות), ומקרצפים בעזרת סקוטש, מים חמים וסבון. שוטפים בנוחיות עם הטלפון, ומנגבים הכל עם מגבת מטבח רב פעמית. שמים נייר כזה גם בתחתית המגירות וכשמתלכלך, זורקים ומחליפים בחדש ונקי.
ועכשיו מגיע הקונץ: מסדרים את כל המוצרים לפי אפיונים: ירקות, פירות, ירקות שורש, אוכל מבושל, מוצרי בשר, מוצרי חלב.
ביצים: מוציאים מהקרטון ושמים במקום הייעודי. לא משאירים אותן במקרר באריזה, כי היא מכילה המון חיידקים. ביצה סדוקה זורקים מיד לפח, בלי להתקמצן, כי היא יכולה לגרום להרעלת סלמונלה. ביצים קשות סוגרים בקופסה אטומה, כי גם להן יש ריח.
טונה מקופסה: אם לא מסיימים לאכול את תכולת המכל, מעבירים לקופסת פלסטיק סגורה הרמטית, אחרת היא תסריח את כל המקרר.
לחם: מחזיקים אותו בפריזר, עטוף בשקיות ניילון. חום הטוסטר אובן יעשה לו פלאים בהפשרה, וגם אחרי הרבה זמן הוא ייצא ממנו חם וטרי כמו הרגע נאפה.
פיתות: מאפסנים בפריזר.
טיפ ענק: עוטפים את הפיתה הקפואה במגבת מטבח נקייה. שמים אותה יחד עם המגבת המקופלת לדקה (לא פחות, לא יותר) במיקרו. מתקבלת פיתה טרייה, כאילו יצאה עכשיו מאבולעפיה. באחריות.
חמאה: מאפסנים בפריזר. שש חפיסות בתוך שקית ניילון של ירקות, שיושבת בתוך מכל פלסטי נמוך ואטום הרמטי, כי היא קולטת בקלות את כל ריחות המקרר. את החפיסה שבשימוש שוטף מאחסנים בכלי זכוכית ייעודי. כשהיא מתחילה לקבל צבע צהוב סימן שמקומה בפח.
ירקות ופירות: למעט ירקות שורש ועלים ירוקים, לא שוטפים אותם לפני האחסון במקרר, כי הרטיבות צוברת עובש וחיידקים וככה בדיוק הם מתקלקלים טרם זמנם. יש להשתמש מיד בירקות ובפירות פגומים (אפילו במעט), כי הם מייצרים גז שגורם גם לשאר הירקות והפירות להירקב.
ירקות שורש: אלה מלאים בחול. אותם דווקא שוטפים ומייבשים היטב (אפשר לעזור להם עם מגבת) ורק אז מאפסנים במקרר, עטופים במגבות נייר.
ירקות עליים ירוקים: רוחצים אותם מראש ועוטפים בשקיות פלסטיק של סופר (ולא בקופסה סגורה). (. הם מקבלים ככה אקסטרה פריכות.
פטנט לצריכה מוגברת של פירות וירקות: לכל אלה שפותחים את המקרר, לא מוצאים מה לאכול ומנשנשים שקית צ'יפס במקום, או שלא נוגעים בירקות ובפירות בגלל עצלות לקלף - כדאי מאוד לחתוך פירות וירקות שיהיו מוכנים לאכילה. רוחצים אותם היטב במים וסבון, מייבשים, חותכים, שמים אותם בקופסה מרופדת נייר לספיגת הלחות, מניחים עליהם עוד דף נייר, וסוגרים. והנה לכם פירות וירקות חתוכים כמו בסופר, מינוס המחיר היקר. לא מכינים כמות גדולה, ולא שופכים עליהם מים כמו שעקרות בית רבות עושות, כי חוץ מקלקול מוקדם, הוויטמינים שבירקות ובפירות נמסים במים האלה, ואנשים לא כל כך יודעים את זה.
אוכל מבושל: מאפסנים אותו בקופסאות פלסטיק משובחות ואטומות הרמטית. אגב, בעלי מסעדות אף פעם לא מכניסים למקרר אוכל מבושל לוהט, כי הוא מתקלקל ככה מהר יותר. הם מצננים אותו עד לדרגת פושר ורק אז מכניסים למקרר.
תאריכים: אם לא זוכרים מתי אופסן האוכל המוכן במקרר, זה הסימן הבדוק שמקומו בפח. כותבים על כל קופסה בטוש שחור ("טוש מחיק ללוח", בחנויות כלי הכתיבה) מה יש בפנים ואת התאריך. מסדרים את המוצרים לפי תאריך תפוגתם. ראשון נכנס, ראשון יוצא. בדיוק כמו במקרר הסופר.
מניעת תקלות: סוגרים את מכסי הבקבוקים בחוזקה כדי למנוע שפיכת נוזלים. לא מאפסנים מעדני חלב חצי אכולים, או כוסות נוזלים בלי עיטוף הרמטי בניילון נצמד. אם מתעצלים לעטוף, שמים את כל המכל ככה, כמו שהוא, בתוך קערונת יציבה, כדי למנוע את ההתהפכות שלו שיוצרת שלוליות זוועה.
אלכוהול: למרות שמקובל לאפסן על הדלת יחד עם הקולה המשפחתי, בקבוקי יין סגורים מאפסנים בשכיבה, כדי להבטיח את מגע הנוזל עם פקק השעם שמתרחב מהרטיבות ומבטיח בכך אטימה מוחלטת.
בטיחות: מרחיקים מהמקרר את כל המגנטים הקטנים, במיוחד אם יש ילדים קטנים בבית. ותודה לאילנה קוחנסקי ליפסקי, מומחית לסטייג'ינג, על עיקרי הדברים.
מכיוון שהקפה הפרטי הוא מתכון מדעי ואלוהים בפרטים הקטנים, אמנית הקרמיקה סיגל עשת-כהן
(iris-art.co.il), החליטה לפתור את העניין הזה אחת ולתמיד. היא יצרה ספלים שהוראות ההכנה האישיות צרובות בהם לנצח מתחת לגלזורה. אצלי, למשל, זה: "נס קפה אגוזים או קפה שחור עם הל: כפית שטוחה. סוכר חום כהה: שתי כפיות שטוחות. מים רותחים: חצי כוס. חלב קר דל לקטוז: חצי כוס".
תודה רבה תודה רבות. מוי מוי כיף. 30 שקל לכוס, לא מותנה במינימום הזמנות, אחלה מתנה אישית לחברים, לעובדים במשרד, וגם לבעל, שאחרי 200 שנות, יידע סוף סוף איך מכינים לאשתו את הקפה. ואם בהזמנות מיוחדות, שמישהו ייצר כבר את הפטנט האכזרי הזה נגד שודדי הספלים במשרדים. מדובר בספל קרמיקה עם חור עגול מושלם בדופן שלו, קרוב לתחתית, שהנוזלים ישר יישפכו. אז איך ישתה ממנו בעליו? או! לו יש פקק שעם חרוטי, שהוא מחזיק אצלו בכיס. לפני הכנת הקפה הוא תוקע את הפקק הזה חזק בתוך הספל, מבפנים החוצה, וחייתה נפשו.
שמעתי את זה בערב נשים, וצחקתי מזה שנתיים: "בנות, מי שלא עומדת על שלה - בסוף יושבת על שלו".
"כף ידע" קוראים למכון האבחונים הנפלא של ריבה אלקלעי (מרכז גירון, ז'בוטינסקי 3, רעננה), שמאבחנת באופן ממוחשב (ובדיוק מד-הים) ילדים ומבוגרים לפי טביעות כפות הידיים והרגליים. מתברר שקליפת המוח וטביעות האצבעות שלנו מתפתחים מאותה רקמה עוברית, ומכאן ההקשר וההיקש בין השניים.
ילדים ומבוגרים פליטי אבחונים שהותירו אותם מבולבלים, מקבלים אצלה דיאגנוזה בינגו. תכונות, כישורי שורש, הסבר למה הבחירות וההתנהלויות המסוימות, והמלצות מה עושים בקשר לעניין. לילדים עם בעיות למידה ולבוגרים להכוונה מקצועית ולייעוץ זוגי. שווה ביותר.
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם