נכנס יין, יצא סוד: אהבה מלגימה ראשונה
פבלו רוזנברג נזכר בילדותו בארגנטינה, חני נחמיאס חובבת האדומים התאהבה דווקא בלבן וגליה אלבין נדלקה על יין מתוק. ארבעה סיפורים על יין בלתי נשכח

"לא מזמן עברתי חוויה אישית מרגשת. ביקב בזלת הגולן טעמתי כמה יינות והתאהבתי בקברנה סוביניון רזרב 2009. יין כה מרוכז שהאלכוהול הגבוה שלו לא משתלט על שפע טעמיו. פתחנו את הבקבוק ביקב והרגשנו שהוא צריך 'לנשום' קצת, לכן נסענו איתו למסעדת מיטשוס בקצרין.
אני יליד ארגנטינה ובשבילי אוכל זה בשר. ישבנו באולם התעשייתי שהוסב למסעדה והבשר

"אני מעדיפה יין אדום אבל את חווית היין המרשימה ביותר שלי אני חייבת ליין לבן. את סוף העונה המשותפת והמוצלחת של הצגה ששיחקנו בה חגגנו בטיולים אישיים באירופה ונפגשנו בלונדון. ישבנו במסעדה יוקרתית בעיר וחבר אחד הכריז שהיין 'עליו' והתעקש להזמין דווקא לבן שהמלצר המליץ. אני טענתי בשקט שאדום יתאים יותר לחגיגה - וטעיתי בגדול.
"לקח לי כמעט חצי שעה ללמוד להגות את שמו של היין כהלכה, קורטון שארלמיין, שרדונה גדול מבורגון שבצרפת. המלצר הסביר לנו שהוא נקרא על שמו של הקיסר שארל הגדול, שבפקודת אשתו הביאו את היין הלבן לארמונו. בעצת אחד החברים לא שתינו קפה בסוף אותה הארוחה. הוא צדק - הטעם הנפלא של היין הזה ריחף בחלל הפה שעות ארוכות. לא מכירה הרבה אדומים ששתיתי מאז שיכולים להתחרות איתו".

"לא מזמן אירחתי בארץ את גארת' אנווין, המפיק של הסרט 'נאום המלך'. הוא הגיע לקראת הפקת הסרט 'זייתון' שיעסוק בטייס ישראלי שנופל בשבי. לקראת שובו לאנגליה לקחתי אותו לארוחה במסעדת מול ים כדי שייסע מכאן עם טעם טוב בפה. לכבוד שיתוף הפעולה החלטנו לבחור ביין איטלקי, לציון אמצע הדרך בין אנגליה לישראל. בחרנו בריפאסו של יקב זנאטו מצפון איטליה, שענביו עוברים התססה על ענבי הבציר הקודם. גארת' ואני התאהבנו ביין. אם ההחלטה לבחור בו הייתה בדיחה גיאוגרפית, ההחלטה לקנות שני ארגזים שלו נבעה משתייתו. קבענו להתאפק ולא לשתות אותם לפני הפרמיירה של הסרט. נדרתי נדר שאם אסע עם הסרט לטקס האוסקר, כמו עם קודמיו, אני נוסע עם בקבוק של ריפאסו".

"יש מנהג לסיים ארוחה טובה במשקה מתקתק. הרבה פעמים הוצע לי לימונצ'לו צונן בסוף הארוחה. לאחרונה גיליתי בכפר ויתקין, ממש באמצע הדרך בין חיפה לתל אביב, יין ישראלי מתוק שהחליף אצלי את כל הדיג'סטיפים המתוקים. מפיקים אותו מענבים לבנים רק בבצירים שבהם הענבים מסוגלים להבשיל על הגפן זמן ארוך יותר מהמקובל. כך נוצר היין שנקרא 'ויתקין בציר מאוחר'. הוא לא מתוק מדי, לא כבד מדי והתרגלתי לסיים איתו כל ארוחה טובה. כל הליקרים המתוקים פשוט מתגמדים לידו, הוא ממש תפור על הטעם שלי. בעצם אני מוותרת גם על הקינוח בגללו. לגימה אחת תגרום לכם לצקצק בהנאה. ככה מסיימים ערב נפלא".
