דברים ששווה לדעת: אודטה בטיפים נהדרים
תרופה שיש לצרוך בחוכמה, ניצול יעיל של מוצרים, איך מחדדים עיפרון עיניים ומתחטבים מאוד. לגזור ולשמור
סיפר הרופא והנטורופת ד"ר דני קרת: "לאחרונה יצא בארצות הברית ספרה של הקרדיולוגית האמריקאית ברברה רוברטס, The Truth about Statins, שבו היא חושפת מידע מזעזע: רובם המכריע של קובעי המדיניות בעולם הרפואה ממומנים בצורות שונות על ידי חברות התרופות. בוועדה האמריקאית שבה קבעו את ההמלצות לרמת הכולסטרול הנכונה, למשל, ישבו תשעה חברים. שמונה מתוכם (!) מומנו בצורה זו או אחרת על ידי חברות תרופות. וזה חמור, כי כשמפחיתים באופן לא תמים את רמת הכולסטרול המומלצת, מיליוני בני אדם חדשים נכנסים ללא צורך מובהק וברור למעגל התרופות, ומיליארדי דולרים חדשים נוספים ככה לחברות התרופות".
"והתוצאה של כל זה", ממשיך ד"ר קרת, "היא בין השאר יד קלה מדי על הדק הסטטינים. כמעט כל מי שיש לו כולסטרול גבוה, רושמים לו תרופות להפחתת כולסטרול ממשפחת הסטטינים (סימבסטטין, פראווסטטין, אטורוואסטטין, רוזובסטטין, או, בשמותיהן המסחריים: סימוביל, ליפיטור, קרסטור ודומותיהן). אמון הרופאים בתרופות אלה כה גבוה, עד שיש מביניהם הסבורים שכדאי לתת אותן לכלל האוכלוסייה, כדי להקטין תמותה.
אבל במאמר שפורסם ב-2010 נותחו תוצאותיהם של 11 מחקרים (שפורסמו בין 1995 ל-2008), שבהם בדקו אם הסטטינים יעילים יותר מפלסיבו (תרופת דמה) להפחתת מחלת לב ראשונית (שאלה, בעצם, אנשים בעלי סיכון גבוה למחלת לב בגלל נוכחות גורמי סיכון למחלת לב, אבל שלא עברו אוטם ולא נמצאו אצלם סתימות בכלי הדם המובילים דם לשריר הלב). "המחקרים נעשו בקרב 65,229 גברים ונשים בנות 67-51, והגיל הממוצע היה 62. כל הנבדקים נחשבו לבעלי סיכון גבוה למחלת לב.
כשבדקו את ההשפעה של התרופות על סך התמותה, התברר ששיעור התמותה בקבוצת הפלסיבו היה 11.4 לאלף איש במשך שנה, מול 10.7 בקבוצת הסטטינים, הבדל לא משמעותי מבחינה סטטיסטית. מסקנת כותבי המאמר: 'סקירת ספרות רפואית זו לא מצאה עדות ליתרונות של טיפול בסטטינים על סך התמותה, בהקשר של מניעה ראשונית בחולים בסיכון גבוה למחלת לב'".
ישנה קבוצת מנתחי מחקרים מאוד נחשבת בעולם הרפואה שנקראת "Cochrane Database", שעוסקת בנושא רפואי אחר בכל פעם, בודקת את המחקרים העוסקים בו, ומפרסמת את מסקנותיה באותו נושא. מסקנת קבוצה נחשבת זו שפורסמה ב-2011 הייתה ש"לא מומלץ לקחת סטטינים למניעה ראשונית של מחלת לב" (שזהו במצב שבו יש כולסטרול גבוה אך אין עדות למחלת לב).
וד"ר קרת מסביר בתרגום חופשי: "למרות ירידה בסך התמותה ובמספר הצנתורים בקבוצה המטופלת יש עדות לדיווח סלקטיבי של התוצאות (קרי, הטיית האמת), ליקוי בדיווח על תופעות לוואי (קרי, אי דיווח כל האמת) והכללת אנשים חולי לב (קרי, מאחר שחולי לב מובהקים כן מרוויחים מהתרופות האלה, הכללתם עם מטופלים שאין להם מחלת לב, מטה את התוצאות לטובת התרופות).
יש עדות מוגבלת בלבד שמניעה ראשונית בעזרת סטטינים משפרת את איכות חייהם של החולים. יש לנקוט זהירות במתן מרשמים של סטטינים למניעה ראשונית לאנשים עם סיכון נמוך למחלת לב. "הם אמרו, בעצם, שקיים שימוש יתר בתרופות אלה וכי מיליוני מטופלים בעולם (שלא תועדו כחולי לב, למרות שהם בקבוצת סיכון למחלות אלה), חושפים עצמם ללא צורך לתופעות הלוואי האפשריות.
ומכאן, ששכרם של אנשים שמקבלים סטטינים למניעה ראשונית (של מחלות לב), עשוי לצאת בהפסדם, בגלל תופעות הלוואי. המוכרות יותר הן פגיעה בכבד ובשרירים, והמוכרות פחות (רשימה חלקית בלבד)הן פגיעה בתפקוד מוחי, בזיכרון, ירידה במצב הרוח ואף נטייה לאובדנות. עוד נתון חשוב: יעילות הסטטינים מוטלת בספק רב יותר כשמדובר בנשים ובמבוגרים". ומה שד"ר קרת אומר, בעצם, זה שהנושא שנוי במחלוקת, וכדאי שתדעו את זה כדי לאתגר את הרופא שלכם לעשות החלטה מושכלת למצבכם המדויק.
מחלות לב הן מחלות של אורח חיים, לא של חוסר בסטטינים או באספירין. ומכאן שבחירותינו היומיומיות משפיעות בצורה עצומה על בריאותנו. ד"ר קרת ממליץ לכולנו להכיר את עקרונות התזונה הים תיכונית, שהוכחה כמקטינה (ומשמעותית) את הסיכון לאוטם נוסף, לאחר אוטם ראשון. ומי שכבר לקה במחלת לב, מומלץ לו לעבור לתזונת המזרח הרחוק.
המשותף לשתי השיטות: הרבה מזון מעולם הצומח (ירקות, עלים ירוקים, דגנים מלאים, קטניות, פירות, אגוזים); צריכה סדירה של דגים; מעט בשר אדום ורזה; מקור עיקרי לשומן: שמן זית ודגים; צריכה קבועה אך מתונה של אלכוהול; פעילות גופנית שזורה בחיי היומיום; קשרים חברתיים חזקים וענפים; גישה יותר רגועה ואופטימית לחיים. הדברים של ד"ר קרת, כמובן, אינם תחליף לייעוץ רפואי אלא רק עוד זווית שכדאי להתייעץ עליה עם הרופא שלכם. זהו, חברים. אבי געזונט.
"הכל אנרגיה, וזה כל מה שיש. התאם את עצמך לתדר של המציאות שאותה אתה מבקש, ולא תוכל שלא להשיג את אותה המציאות. אין דרך אחרת. זו לא פילוסופיה. זו פיזיקה". מיוחס לפרופ' אלברט איינשטיין.
הנה פטנט פושטי ונהדר של עקרות בית: כשמשחת השיניים עומדת להסתיים (וגם השמפו, המרכך, קרם הפנים והידיים, נוזל ומרכך הכביסה, נוזל הכלים), לוחצים מעט על כותלי המכל להוצאת האוויר, וממלאים אותו בקצת מים דרך חור היציאה שאותו מחזיקים מתחת לברז. סוגרים הפקק, מנערים היטב, ומגלים עוד מלא סחורה מצוינת לשימוש. הסוד הוא במינון המים. שמים רק קצת, עם רגש, אחרת הופכים את המכל וזרם עכור של משהו נשפך עלינו בלי אזהרה.
חם עכשיו, וכל עפרונות הגבות, העיניים והשפתיים נמסים לכל הבנות לעיסת קווטש, וממש קשה לחדד אותם. והפתרון? מניחים אותם שעתיים בפריזר, מוציאים, ומיד מחדדים אותם על ריבוע נייר טואלט או טישיו. מקפלים את הנייר הזה טוב טוב, על כל השבבים שנותרים בפנים, וזורקים לאסלה. טדאאאם!
>>> עושים לייק ללק
אחותי כלה, רוצי לרשת חנויות "הגרה" כי מוכרים שם מכנסיים מחטבים שאין דברים כאלה בעולם. יש להם שלושה כפתורי זהב מכל צד של המותן, והשילוב של גומי החגורות, בד הלייקרה והגזרה שלהם, מחולל נפלאות לסילואטה. רק הקפידי לקנות אותם במידה הנכונה, כי אם הם רק טיפה גדולים מדי, תקבלי "סמיילי" איפה שאת לא רוצה. הם באים בצבעי שחור, כחול נייבי, בז' ואפרסק, והם פצצה!
>>> מי לבשה מכנסיים בטקס ה-MTV
הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il
אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם