כבר לא שוברים צלחות: טיול לאי קוס
האי קוס מבטיח בחודשי הקיץ אווירה נאותה למי שרוצה להתמחות בבטן גב, אבל יש גם די והותר היצע של אתרים ואפשרויות בילוי לחובבי פעילות
>> הכירו את האי היווני קרפאתוס
>> חופשה בניחוח אניס
>> לאן נוסעים הקיץ?
שעה של טיסה, והתור המעיק של נמל התעופה חג'ידאקיס מאמץ אותך לחיקו. אלא שכאן תחושת המועקה נגמרת, ועם די נחישות ומרפקים אפשר בתוך שעה לצלוח את הנסיעה למלון, להתגבר על הצ'ק אין, למצוא את עצמך בבריכה ולאתגר שם את הברמנית ברזי המושג "הכל כלול". האי קוס אינו שונה ממקומות תיירותיים אחרים במדינה ההלנית. גם כאן נלחמים על הכיס של האורח הישראלי, שכבר שלוש שנים מנסה להתגבר על האקסית המפנקת מטורקיה.
אלא שבקוס נאבקים גם בתדמית. שנים של רכבות אוויריות עמוסות בצעירים לפני צבא מיתגו את המקום כיעד מושלם לברדקיסטים. אבל עם כל הכבוד לגיל Under 21, הם לא מבזבזים מספיק, ובאי נלחמים גם על קהלי יעד פזרנים יותר - כמו משפחות וזוגות - שהחלו להתעייף מהשטנץ המוכר של כרתים ורודוס.
קוס הוא אחד מ-163 האיים הדודקאנסיים בים האגאי, בקרבת חופי טורקיה, ורק בו וברודוס יש נמלי תעופה בינלאומיים. האי הוא חלק משרשרת הרים שרק חלק מהם מצויים מעל פני המים. החלק השמח של האי הוא צדו המזרחי, שם גם נמצאת העיר קוס. העיר היא תערובת של מבנים מתקופות שונות שבהן היתה נתונה בין השאר לשלטון ונציאני ועותמאני. אחדים מרחובותיה רחבים ומוצלים. בולט בה המבצר של אבירי סנט ג'ון, החולש על המעגן. המועדונים והברים של העיר מרוכזים ברחובות נאפקילראו ודיאקון.
בסך הכל מדובר באי די קטן שבו 155 אלף תושבים, ובחלקו הרחב ביותר הוא מגיע לרוחב 12 ק"מ. אורכם של חופי הים מגיע ל-112 ק"מ. תוך כדי הנסיעות באי נהנינו מכך שהרמזור וחצי שיש בו חייכו אלינו תמיד בירוק, התרשמנו מכמות הסוסים והפרות המסתובבים חופשי וחלמנו שגם אצלנו יהיו עצי הגפן סמוכים לבתים. הנוף בכללותו מזכיר את
ב-30 השנים האחרונות הפנימו בקוס שתייר סקנדינבי אדמדם מכניס לקופת המדינה הרבה יותר כסף מעגבניות, ועיקר התעסוקה של המקומיים עברה לבתי המלון, למסעדות ולטברנות הידועות לשמצה. כיום אפשר לראות באי עשרות בתי מלון בבנייה, שלל פיגומים של אגפים חדשים בבתי המלון הקיימים וסך של 120 אלף מיטות ברחבי האי. מגדל הבבל של התיירים כולל בעיקר שבדים, רוסים, גרמנים ובריטים. גם הישראלים עושים כבוד, והממוצע העונתי של תיירים מהארץ עומד על 50 אלף אנשים - גידול של אלפי אחוזים לעומת שנים קודמות.
"עד מה משתנה נשמתו של אדם בהתאם לאקלים, לשקט, לבדידות או לחברה שהוא חי בהם", כתב ניקוס קזאנצאקיס בספרו "זורבה היווני". ובאמת , אמנם במובן עמוק הרבה פחות, ההגעה לחופשה בקוס מלווה בתחילתה בהרהורים על הדברים הפתוחים שנשארו בבית, אבל מדהים עד כמה מהר אלו מתחלפים באותה תחושת "יווניות" משחררת.
שעתיים וחצי על האי, וגם הלחוצים שבכם ימצאו את עצמם מסריחים מלבנטיניות, עם משקה קפוא ביד, ערמת זיתים שחורים ודאווין של מינימום אלכסיס זורבה. בגדול היוונים באמת אחלה. בשנים האחרונות אימצו שם את מודל ה"הכל כלול", ולמרות שהם בטח יסלדו מההצעה, לא היתה מזיקה להם התמחות אצל שנואי לבם מטורקיה. אמנם זו ליגה אחרת, אבל עדיין מדובר בחופשה שנותנת יופי של תמורה לכסף. רוב הקלאבים הוגנים ומפנקים, אבל עדיף לברר מבעוד מועד אם המלון הוא "הכל כלול" פר אקסלנס או שמדובר ב"הכל כלול חוץ מ. . . .".
עניין הכוכבים בבתי המלון פיקטיבי לחלוטין וגם ועדות חקירה לא יבינו את שיטת הדירוג. בית מלון שקט עם מתקנים מדהימים מקבל ארבעה כוכבים בעוד פיל לבן אחר זוכה לחמישה בלי שום הצדקה נראית לעין. המצב הכלכלי ביוון הוזיל מעט את הדיל מבשנים עברו, וכיום משפחה שרוצה לנסוע למלון שווה (4 לילות) צריכה להיפרד מכ-8,000 שקלים. אם אתם זוג, הנזק המשוער הוא 1,500 שקלים לאדם.
אגב, בני גיל לפני/ אחרי צבא לא הושלכו הצדה. הליין של נסיעת צעירים עדיין חי ובועט והסיפור די פשוט: שבוע ימים במלון 4-3 כוכבים שמתומחר בפלוס-מינוס 300 אירו לאדם, ארבעה אנשים בחדר, טיסות ומסיבת חוף. אחרי שבוע כזה, הטירונות קטנה עליהם.
בקוס מתגאים בעיקר ביוצא העיר המפורסם ביותר - היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית וכותב שבועת הרופאים, שנולד באי ומת בלאריסה בשנת 357 לספירה. כ-4 ק"מ מהעיר נמצא אפילו האסקלפיון, אתר יפהפה שבו נבנה בית ספר לרפואה לכבוד אל הרפואה אסקלפיוס, שלפי המיתולוגיה נהרג על ידי זאוס אחרי שהעז להקים אנשים לתחייה, ומאוחר יותר שב מהמתים וזכה למעמד של אל. בלב העיר קוס מתגאים בעץ שתחתיו כביכול לימד היפוקרטס רפואה, אבל אם נסעתם עד לקוס בשביל עץ אתם כנראה באמת צריכים רופא.
למרות שקוס מתמחה בסתלבט ובבטן-גב, יש מספיק מה לעשות באי גם למי שמחפש אתגרים גדולים יותר משיזוף. אמפיתיאטראות, פארקי מים (20 אירו כניסה), מסלולי קארטינג, אפשרות לשכור כלי רכב וג'יפים (45-40 אירו ליום) או אופנועים (25-20 אירו ליום) ועיר עתיקה שבה שרידים רומיים.
אפילו בית קברות יהודי יש שם, למי מכם שלא מסוגל להחליק טיול בלי. אופציה אחרת למי שמחפש קריירה חלופית לרביצה בבריכה היא הפלגה של יום ליעדים הסמוכים לקוס. רודוס רחוקה רק שעה וחצי בקתמראן; למי שלא חושש להסתכל לארדואן בלבן של העין גם בודרום הסמוכה היא אפשרות; ויש גם הפלגה על יאכטה לשלושה איים סמוכים - קלימנוס, פסרימוס ופלאטי (35 אירו כולל העברות וארוחת צהריים). באחרון אפילו תקבלו הזדמנות להשתכשך במים ולהראות את רפרטואר קפיצות הראש, או הנר, המפוארות שלכם.
למי שמחזיק בפנטזיה של ישיבה בטברנה עם בקבוק אוזו, סרדינים בחמיצה ביתית והבעה מטופשת על הפנים, כדאי לנסוע לכפר זיה. אמנם זה לא המקום הכי אותנטי בעולם, או ביוון, אבל זה הכי טוב שתמצאו בקוס. מטפסים עם הרכב 350 מטרים, מאתרים טברנה לרוחכם ומעבירים ערב עם בריזה טובה, שקיעה מהפנטת ושחייה חופשית בצלוחיות ציזיקי (כ-35 אירו כולל ארוחת ערב ויין פלוס הסעות).
למשגיחים כדאי להישמר ממנות הסופלקי, שרובן ככולן באי עשויות מבשר חזיר. מבחינת קניות אין מה לפתח ציפיות, מקסימום לצרף בקבוק שמן זית או אוזו לאוסף. באגף הקולינרי אין מה ללכת סחור סחור. אירוע השיא, שבנוגע אליו היה קונצנזוס שאפשר היה להקים איתו ממשלה גם ביוון, היה מנת הגירוס - שווארמה מקומית (5 אירו) שמוטבעת ביוגורט (אפשר גם בלי).
קוס לא שונה משאר חלקי יוון. אפילו כשהמצב הכלכלי ברצפה, הדגל תמיד בשמים. אחרי שאלכסנדר הגדול, הרומאים, הפרסים, הביזנטים, הסרסים )הפיראטים(, העותמאנים, הצלבנים, הטורקים, האיטלקים והגרמנים סיימו להשתעשע במשחקי הכס, חזר האי ב-1948 לרשות היוונים. זהו זמן מצוין לתחילתה של הפלישה הישראלית.
הכותב היה אורח של "קווי חופשה"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם