לאורכו של הנחל: אירופה בתמונה

כיצד נראים נופי ילדותו המוריקים של האמן האנגלי ג'ון קונסטבל? תלמה אדמון מנציחה את אירופה בעדשת המצלמה

תלמה אדמון | 8/7/2012 11:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
דדהאם (Dedham), סאפוק (Suffolk), אנגליה

הנוף לא השתנה מאז הלך הילד לאורך הנחל. זאת היתה דרכו לבית הספר בכל יום. הוא יצא מן הבית באיסט ברגהולט, פנה שמאלה (הבית כבר אינו קיים, אך על גדר הבית שנבנה במקומו יש שלט הנושא את המלה Constables) והלך עד לפנייה הסמוכה לכנסייה. משם מיהר בשביל בוצי במורד ירוק, ולאורך נתיב המים עד לבית הספר שבעיירה דדהאם.

>> עוד אירופה בתמונה

לפני שהגיע אל ערוץ נחל הסטור ראה לעתים תיבה מלאה תפוחים בשער חווה. "נפולת רוח, התכבד", נכתב בפתק. הוא תחב לילקוטו תפוח שלחיו האחת חבולה והאחרת ורדרדה.
צילום: תלמה אדמון
גדם עץ על גדת הנחל בין העיירה לפלאטפורד צילום: תלמה אדמון

בתום יום הלימודים פנה לפעמים מזרחה והוסיף ללכת לצד המים הנינוחים עד לטחנה של אביו בפלאטפורד. רגליו חצו אחו לח, ירוק תמיד. עצים ספורים עמדו על גדות הנחל. פרות וכבשים הרימו ראש כשעבר ולא חדלו מלעיסתן. הרשמים נחקקו בתודעת הילד בלא שכוון לכך. האדמה היתה שטוחה ומדושאת, ומי הנחל זרמו בגובה פני הקרקע. הערוץ היה תמיד מלא, יציב. הזרימה התרחשה מתחת לפני המים, שהיו חלקים ורטטו קמעה מתנועה עלומה של דג. בחורף קרה שהמים גלשו אל שטחי המרעה. אז היה הילד עוקף את הנחל ומוצא שביל חלופי סמוך לדרך המרכבות.

הוא לא היה צריך להתבונן, הנוף נספג בהווייתו. בהגיעו לפלאטפורד חצה את גשרון העץ הקטן וחלף על פני הקוטג' שגגו מסוכך, והמשיך לעבר הטחנה. מעגן הסירות שקט לקראת סוף היום, מערכת הסכרים הקטנים דממה, הסוסים לעסו עשב סמוך לגדה. מעל לראשו היו תמיד שמים

מגוונים באפורים, כובעו היה רטוב מרסיסי מים. הצבעים שפגשו את מבטו היו מלאים, כהים, סוגים של ירוק ואפור וכחול עמוק. הוא נולד ב-1776, וכשהיה בן 45 כתב ג'ון קונסטבל לידיד: "מן הראוי שאצייר את המקומות הפרטיים שלי טוב ביותר. ציור אינו אלא מילה אחרת להרגשה".

בקוטג' הגשר תלויים כמה מציוריו. פתח הבית נמוך מקומת אדם מודרני. הצמחייה כהה בציוריו ודמויות אדם ובהמה מביעות יגיעה מעמל. אור חורפי שורה על הרוב, העננים הם ישות מוחשית ודומיננטית, ופרטי הנוף מטופלים כאילו היו תחושות אינטימיות מחיי הצייר.

קונסטבל נפטר בגיל 61, ונקבר מתחת לשלכת לונדונית בהמפסטד. גם אחרי 200 שנה נופי העמק שלו מתמידים ברעננותם. הזמן אינו חוצה אותם. בין העיירה לפלאטפורד מתבלט גדם עץ כפסל בהיר. גדת הנחל מקבלת את דמות המוות הזה בתוך חיות שלווה, מובנת מאליה.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תיירות בעולם''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים