זהרורי קיץ: סיור בחופי דרום קליפורניה
היישובים מדרום ללוס אנג'לס מאופיינים בחופי רחצה וגלישה, בחווילות הפרושות מן הגבעות המשתפלות עד לקו המים ובמרכזי בילוי שמנקזים אליהם את התושבים. מרשם לחופשה קיצית
>> חמישה ימים באלסקה
>> טיול לאי קוס
>> גיחה לציריך ובזל
העיר לונג ביץ' היא חלק ממחוז לוס אנג'לס, והיא השביעית בגודלה בקליפורניה. היא נחשבת למרכז הספנות של המדינה, והנמל שלה הוא אחד הגדולים בארה"ב. גם מנופיו נראו מאותה מרפסת, אך הם, כמו גם ארובות בתי הזיקוק, היו רחוקים מספיק כדי שהעיר תוכל ליהנות מן הים ואף להציע אטרקציות תיירותיות, כמו האונייה קווין מרי, הממוקמת בנמל ומשמשת כמוזיאון וכבית מלון, וכן "האקווריום של הפסיפיק", שזוכה ליותר מ-13 מיליון מבקרים בשנה. רק דיסנילנד מצליח למשוך יותר מבקרים בחודשי הקיץ.
לונג ביץ', הצופה אל האוקיינוס לכיוון דרום, יושבת בתחילתה של רצועת יישובים הממוקמים לאורך חופי הפסיפיק כמעט עד גבול מקסיקו. היישובים הללו מאופיינים בחופי רחצה וגלישה, בחווילות הפרושות מן הגבעות המשתפלות עד לקו המים ובמרכזי
בשנת 1776, שנת העצמאות של ארה"ב, ישבו באותו אזור, כיום מחוז אורנג', ילידים אמריקאים - נייטיב אמריקנס, בשפת הפוליטיקלי קורקט של היום, ואינדיאנים בלשוננו. בשנה זאת התמקמה שם ההתנחלות הראשונה של אירופים. חלוצים ספרדים הקימו את מנזר סן חואן קפיסטראנו, המופיע כיום בכל ספרי התיירות. זאת ה"ענתיקה" היחידה במחוז אורנג'. בירתו של המחוז היא סנטה אנה, אך בתחום מחוז אורנג' מצויות אטרקציות מפורסמות הרבה יותר, ובראשן דיסנילנד.
הנינגטון ביץ', עיר הגולשים של ארה"ב שמתפארת ברצועת חוף חולי בת 14 ק"מ, היתה תחנתנו הראשונה. אמנם מדובר בישוב בן 200 אלף תושבים, אך רק בודדים יכולים להתגאות בכך שביתם נושק לאוקיינוס. העמדנו את הדודג' קרוואן לצד המדרכה, עברנו את שורת הבתים שבחזית והתחלנו לפסוע על מדרכת הבטון, נזהרים לא להתנגש ברצים שומרי הכושר.
השמים האפורים הכזיבו קמעה, אך כמו שאמר לנו אחד הגולשים שיצא מן המים: "זאת קליפורניה של בוקר, אחר הצהריים יהיה בהיר". אורכו של המזח של הנינגטון ביץ' החודר אל האוקיינוס הוא 560 מטרים. אצני הבוקר בבגדיהם הצבעוניים נראו עליו כשורת נמלים הממהרת הלוך ושוב. בבסיסו שיחקו על החול צעירות לבושות ביקיני כדורעף חופים. הן לא עניינו את השחפים שהמשיכו בשגרת יומם, בגיחותיהם לעבר המים בניסיון לצוד דג. אנחנו קיווינו לראות דולפין מקפץ. תקוותנו נכזבה.
לא כך היה בקיץ 1982, בביקורי הראשון באמריקה, בשעת נגיעה בתולית במימי האוקיינוס השקט. לפתע נשמעו קריאות התלהבות ואנשים הצביעו לכיוון מערב. להקה של דולפינים חוללה אל מול הקהל המשתאה, אלה מזנקים ואחרים צוללים. ההצגה המופלאה הזאת, שייתרה את הביקור בעולם המים של סן דייגו, תמה בחלוף דקות אחדות. שבנו לעיסוקינו, מביטים סביב ובוחנים את נערות קליפורניה השזופות. חופי קליפורניה נראו זוהרים ב-1982.
ראינו אז בקולוסיאום את הלייקרס, שזכו באליפות ה-NBA בנצחם בגמר את פילדלפיה 76. מי שביקר בניו יורק בתקופה זו השתדל לא להחמיץ ביקור במועדון פלאטו'ס רטריט, עוד לפני ששמענו על הרפס ועל איידס. במקביל התקדרו עננים בשמים. ישראל של בגין ושרון פלשה ללבנון, הבריטים הכו בארגנטינאים בפוקלנד וארה"ב של רונלד רייגן כבר היתה נתונה בתחילתו של מיתון. לפי נתונים של משרד התעסוקה של ארה"ב שיעור האבטלה אז היה גרוע מזה הנוכחי, בנשיאותו של ברק אובמה, שנאלץ להתמודד עם יורשיו הרוחניים של כוכב הסרטים הקליפורני. אלא שגם אז וגם עתה לא היה בנתוני התעסוקה כדי להשפיע על תצוגת כלי הרכב במגרשי החנייה בערי החוף של מדינת הזהב. לצד הוואנים וה-4X4 מטפחים המקומיים מכוניות אספנות.
ניופורט ביץ,' הממוקמת 10 ק"מ דרומה מהנינגטון ביץ,' היא אחת הערים המופיעות בשלבים העליונים של טבלת ההכנסה של בתי אב בארה"ב, וערכו הממוצע של בית בעיר הוא כמיליון דולר. כבר ב1905- נחנך קו רכבת בין לוס אנג'לס ליישוב החדש, והוא משגשג מאז. העיר היושבת לחופיה של לגונה נהנית ממפרץ ובתחומה איים מלאכותיים אחדים, הממוקמים בתוך המעגן. כל אלה הם מרשם להצלחה תיירותית.
במפרץ חונות בדרך קבע כ10,000- סירות וספינות, רבות מהן לצד מזחים פרטיים. המזחים המסחריים משמשים בסיס להפלגות של צוללנים, לתצפיות על לווייתנים ולהפלגות סיור לאי קטלינה, שהוא אטרקציה תיירותית בפני עצמה. הפלגה של שעה באוקיינוס שמחירה דולר אחד. אנו שמנו פעמינו לעבר חצי האי בלבואה, הנראה על המפה כשובר גלים שאורכו כ5- ק"מ ובקצהו וודג,' אתר גלישה הידוע בגליו הגבוהים והמסוכנים.
רבים מנצלים את שבילי האופניים כדי לטייל בחצי האי. אנו הסתפקנו בשוטטות רגלית. מתחם השעשועים (Fun Zone) הוא הוותיק לאורך ערי החוף של דרום קליפורניה, ולמרות השינויים הוא מצליח להקנות למטייליו אווירה של אמצע המאה הקודמת. את מרבית מתקניו ומגלשותיו פינו לטובת שדרת חנויות ומוצגי המוזיאון הימי של ניופורט (בכל זאת, דיסנילנד אינו רחוק).
גם גלגל הענק יוזז בקרוב. לא הרחק משם מצוי הפאבילון שהוקם ב.1906- זהו אחד מסימני ההיכר המובהקים של ערי החוף, לצד מזח העץ, והוא אחד הבודדים שנותרו על כנם. ימי הזוהר שלו היו כאשר אירח בשנות השלושים את גדולי הג'אז והביג בנד. כיום הוא משמש בסיס קדמי של האי קטלינה. המזח הצופה אל הים הפתוח מן הצד האחר של חצי האי (בבלבואה יש מזח נוסף) מארח את מסעדת הרשת המוכרת רובי'ס דיינר. פחות מפורסמות יש בשפע בבלבואה. אנחנו העדפנו את מסעדת הרבורסייד הממוקמת בפאבילון בקרבת מזח המעבורת. מחלונה הרחב היה אפשר לצפות אל האי בלבואה.
באי הזעיר הזה יש 70 חנויות למתנות, גלריות ומסעדות, וההפלגה אליו נמשכת פחות מעשר דקות. לגמנו בירה והבטנו בשחפים, בברווזים ובברבורים בהמתיננו שיוגש לנו מרק הסרטנים המעולה. לפנים היו במקום מסעדה ואולם נשפים, ומאז 2002 זאת מסעדה המתמחה בפירות ים ובבשרים ומחיריה סבירים בהחלט, לפחות ככל שמדובר בתפריט הצהריים. בערב אחר בילינו במסעדת חוף בעיר השכנה לגונה ביץ' - דה ביץ' האוס. כאן נוטלים ממך את הרכב, ונערי ונערות הוואלט פרקינג מחנים אותו. נראה שלא היה להם קשה להסתגל למרצדס ולב.מ.וו של האורחים.
גם לבית הזה יש היסטוריה. הוא הוקם בשנות העשרים והיה מקלטו של שחקן הוליוודי, סלים סאמרוויל. כיום זאת מסעדה משפחתית המתמחה בפירות ים. ארוחת הערב כוללת מבט על השקיעה המרהיבה ב39- דולר. היה שווה. העיירה עצמה, אחת הוותיקות במחוז אורנג,' מארחת מושבת אמנים פעילה שראשוניה התיישבו בה בשנות העשרים.
בחודשי הקיץ מתקיים בה פסטיבל אמנות מתמשך, כמתבקש מעיר תיירותית שמארחת בדרך קבע כ100- גלריות. בנוסף לחופיה המטופחים מציעה העיר גם פארק טבעי המתפרש על הגבעות שסביבה. למעשה באתר המקומי מציעים 101" דברים לעשותם," אנחנו הסתפקנו במנוחה. גם זה משהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם