האוהבים הצעירים: אירופה בתמונה
אהבה בלתי אפשרית קיבלה צורה גשמית באמצעות טירת נאהבים בוויכן שבהולנד. תלמה אדמון מנציחה את אירופה בעדשת המצלמה
בתחילת המאה ה-17 התאהבה אמילה, בתו של וילם, נסיך אורנג', בעמנואל. הבחור היה חסר אמצעים וגם הקתוליות שלו העיבה על עתידם. וילם התנגד לקשר, והשניים ברחו ונישאו. אמילה מכרה מחרוזת פנינים יקרה ורכשה תמורתה את טירת ויכן ב-1609. היא השקיעה הון רב בעיצוב חדש, וחלף זמן רב עד שהזוג נכנס לגור בפרבר של ניימכן, העיר העתיקה ביותר בהולנד.
>> עוד אירופה בתמונה
אזרחי ניימכן טוענים להיסטוריה של זכויות עירוניות כבר לפני 750 שנים (אנשי מסטריכט עדיין דוחים קביעה זאת), אך ממצאים המוצגים במוזיאון הארכיאולוגי שבטירה מוכיחים, כי באזור הביצות הסמוכות לנהר ואל שכן יישוב פרהיסטורי ואחריו גם יישוב רומי אמיד.
טירת האוהבים בוויכן, הולנד
צילום: תלמה אדמון
ויכן מוריקה כהולנד כולה ויש לה אגם משלה, אבל הטירה המפתיעה בקרבה היא עיקר גאוותה. חפיר גדוש מים שקטים סובב את המבנה, ואלון בן יותר מ-400 שנים ניצב בחזיתו. ענפי העץ הארוכים נפרשים לרוחב ונתמכים בעמודים רבים, כראוי לעץ שבני אדם מכבדים.
הבניין הנחוש חושף רמזים לאהבת הזוג. קישורי הברזל המחברים את קורות התקרה אל הקירות עשויים בדרך כלל בצורת האות S. בטירת ויכן הם עשויים כ-S סגורה המצהירה על קשר שנחתם לנצח. המבנה קובייתי ומסיבי, דומה למבצר שאינו מזמין מבקרים, אך חלונותיו הרבים מאפשרים התבוננות החוצה אל הגן הפשוט.
הגוונים החומים-אדמדמים של הקירות החיצוניים מביעים הידור מקורי. מגדלוני הקישוט בפינות הגג שוברים את הקווים הישרים וקושרים את הטירה למסורות ימי-ביניימיות, אך מידתם הזעירה מסגירה חשיבה אירונית קלילה.
מנקודת מבטה של אמילה באנו
אל ארמונה מתוך הנצח. ובחיבוק ענפי האלון הכביר שלה מצאתי שקט שמור היטב. בוויכן נקהל העבר על זמניו השונים ועטף בחיבה ובחמלה. באחד הרחובות הסמוכים גרה הדודה מרים, אחותה של אמא. ומרים, בכורת האחים וצעירה לנצח, צחקה מלוא הפה כמנהגה, סיפרה בדיחות מפולפלות, והגישה סלט חצילים וסלט כבד ואלבומי תמונות שהכילו מיני עבר קרוב מאוד ורחוק למדי וצורב ומשעשע. ומן התמונות ניבטה אמא שלי, ילדה שהתום הוא לבושה ועיניה מבקשות הגנה, עומדת בשמש החיפאית ליד אחיה.
התמונות הכילו את כיסופיה של אמא לאחותה ולאחיה שרחקו בבגרותם. והתמונות הראו את הרחוב באחוזה שעל הכרמל ואת הדשא בדגניה ואת המרפסת בקריית אליעזר, ואחר כך את אמא ואת דודה מרים, זו לצד זו בחיוך ענקי, חף מכל מצוקה. הן עמדו בלבוש חורפי בוויכן עצמה, לא רחוק מהטירה של אמילה, וההווה הקיף אותן בירוק דשן.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם