אבנים טובות: לגמנו את סדרת "אבני החושן" של יקבי בנימינה
חגי תשרי הקרבים מביאים עימם יבול מרשים של יינות. שנייה לפני שהוא עובר לבירה, שי אילן מנסה לעשות סדר ומתחיל עם יקבי בנימינה וסדרת הפרימיום המוצלחת שלהם
בשבועיים שאחרי ראש השנה אני שותה בירה. כמויות היין שעבדכם נאלץ ללגום רק כדי שסקירות ראש השנה יהיו אינפורמטיביות, מהודקות ומהימנות, גורמות לי פעמיים בשנה לרעלת טאנין. אבל עכשיו אני עדיין בשיא ההשתוקקות, ומה שיפה זה שבמלוא הכנות, יש כל כך הרבה דברים טובים, עד כדי כך שאני כבר כמה ימים מסתובב טרוט עיניים ושואל את עצמי איך אכניס את כל מה שאהבתי לסד כל כך צר. לכן החלטתי פשוט לשפוך, בלי אבחנה, את ההתרשמויות האחרונות, וסדר נעשה אחר כך.
ואני רוצה להתחיל בבנימינה. כבר כמה זמן ברור לי שמבחינת עשייה ייננית, משהו טוב קורה שם, וע"ע הכתבות הקודמות שלי על היקב. הוא עבר מטרמורפוזות, וחלק מהגלגולים היו פחות מרשימים אבל בארבע השנים האחרונות אני נהנה מהתנובה שלו. סדרת הפרימיום שלו, שיוצאת בימים אלה היא, בלי קלישאות, תעודת בגרות.
קוראים לזה "אבני החושן", אבל באמת לא חשוב איך קוראים לזה, מדובר באסופת יינות טובים מאוד. כעת כל מה שנותר, לטעמי, זה לעשות עבודת ניפוי והתמקדות, ומתוך החמישה הטובים אפשר יהיה להגיע לשלושה מצוינים.
אז יש איזה קטע עם הרכב זנים לא ברור בסדרה הזאת. הם משתנים, וזה בסדר גמור. כל אחד מהשמות יותר מייצג כיוון מאשר החלטה נחושה. זה משאיר מקום לאקספרסיביות, וזה דווקא טוב. נפתח בלבנים של הסדרה:
בנימינה חושן "ישפה 2010”. בלנד מורכב ומעניין. שרדונה, סוביניון בלאן וויונייה, עם דומיננטיות של שרדונה מבחינת כמות, אבל הסוביניון בלאן מפגין נוכחות יותר מאסיבית. הרבה חומציות, שאחרי כמה זמן בכוס משתלבת היטב. פירותי ומתובל, עם קליפות הדרים ולדר, ומשהו טרופי (טיפה מעופש אבל טוב, כמו דוריאן). טוב להניח אותו קצת זמן בכוס ולשתות במתינות. כוכב. אקזמפלר מדויק לסיבה שאני נהנה לשתות יין ישראלי לבן יותר כבר זמן מה. 104 שקל, ושווה את המחיר.
בנימינה חושן "שוהם" 2010. שרדונה, וכאן אנחנו בטריטוריה מוכרת מאוד, אבל במקרה הזה מפתיעה. קונטרסט יפה בין עץ, וניל וחמאתיות לבין פרי וחמיצות בולטים. יין טעים וסמיך, הדוניסטי בלי להיות מעיק. מתיישר יפה עם העשייה העכשווית של שרדונה. הנוכחות של העץ לפעמים דומיננטית מדי אבל בגדול, יין מקסים ומהנה. 104 שקל.
בנימינה חושן "ספיר 2009”. הנה יין נהדר. מאוזן, נקי, אלגנטי. בניחוח פירותי אבל לא אגרסיבי. מאוד משקף את הבלנד: קברנה מרלו ושיראז (40:40:20) עם דומיננטיות של קברנה אבל נוכחות של השאר, שתורמים פעם פירותיות, פעם בשרניות, וגם פרחוניות מסוימת. הכל מאוזן יפה בעזרת חמיצות משולבת. יופי של יין. 139 שקל.
בנימינה חושן "תרשיש 2009”. 100 אחוז קברנה סוביניון מכרמי קדמת צבי ותל פארס ברמת הגולן. משמש מעין "תעודת זהות" של הסדרה, וכנראה הנמכר ביותר בה. צריך חדרור, לטעמי, כדי להיות נגיש. אחרי זמן מה בכוס הוא היה פתוח ונהיר יותר מאשר מיד אחרי המזיגה. מאפיינים זניים טובים: קסיס ושזיפים, עם תוספת ירקרקת. גוף מלא, נוכחות של עץ מתובל. 139 שקל.
בנימינה חושן "אודם 2009”. אני לא בטוח מה יחסי לעניין הזה של תוספת 5 אחוז ויונייה לסירה, ואם יש לכך השפעה של ממש על הטעם, או שזה יותר גימיק של להידמות לקוט רוטי. גם ברון לא עושים את זה כל כך הרבה. אני לא חושב שזה הזיק אבל מכל מקום, ביין הזה היו חסרים לי קצת מאפיינים זניים של סירה. הוא לא רע: מתובל יפה, פרי טוב וחמיצות טובה, עם טיפה עור חדש ועישון. יש גם אפילו פרחוניות מסוימת. אבל בניגוד ללבנים, שבהם מה שאהבתי היה את האקספרסיביות, כאן יש משהו פחות נוכח. 139 שקל.
בנימינה חושן "יהלום 2009” שיוצא פעם שנייה. עוד בלנד מורכב: קברנה, מרלו, סירה ופטי ורדו, ושוב יין אלגנטי. אחד הטובים בסדרה, מרוכז בלי להיות ריבתי, מורכב ומתובל, עם ירקרקות קלה, טאניות נוכחת ורובד מינרלי מהנה. הוא יוכל להתיישן יפה כמה שנים, ואני גם חושב שכדאי לחכות קצת מבחינת נגישות. 147 שקל.
מדבר לבן "44” 2010. בלנד חצי יבש של המון זנים: גווצטרמינר, סוביניון בלאן, שרדונה, ויונייה וסמיון. המון המון ניחוח, גם פרחוני, גם של פירות טרופיים, משולב יפה. גם הטעמים משתלבים נהדר, אחרי זמן לא ארוך בכוס, אבל כדאי לתת ליין לנוח כמה דקות לפני הלגימה, כי לוקח לחמיצות זמן מה לאחד את הפרי עם המינרליות. ויש שם פרי שופע, גם מלון, גם משמש (ולדר), וגם פרחוניות של גוורצטרמינר ורדי. יין מקסים, חצי יבש אבל עם נטייה ליבש ומתוזמר היטב. המון אישיות ביין הזה. 110 שקל.
ה"מדבר אדום 55 2008” הוא בלנד בורדולזי של מרלו, קברנה סוביניון, פטי ורדו וקברנה פרנק עם ניחוח מפתה, בעיקר של פרי אדום בשל ומעט עור חדש, מבנה טוב ומדויק. יין אלגנטי, עם חמיצות טובה משולבת בפרי מתון ורך. קצת מתובל, נוכחות רגועה מאוד של עץ. בכלל, יין אדום להתרגעות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם