טעימה אחרונה: סקירת יינות יוקרתיים לחג
לאורחים שרוצים להרשים או לשמח וגם לכאלה שפשוט אוהבים להשקיע. שי אילן ממליץ (ומתענג) על יינות במאה שקלים ומעלה
את היינות הבאים אני לא אוכל לרכוש מכספי, כנראה, ורבים מהם ראויים לסנגור עם יותר מוטיבציה משלי. אבל מחויבות זו מחויבות, ולגבי רובם אני לא יכול לומר שטעימתם הייתה חובה בלתי נעימה. האמת היא שיש מה לשתות, ועוד איך. הקטגוריה של מעל 100 שקל היא קצת מטעה, משום שיש בה גם יינות יוצאי דופן, וגם יינות טובים מאוד, כך שלמעשה, מדובר בשתי קטגוריות. והמחיר הוא לא בהכרח האלמנט המבחין.
>> יינות לחג עד 100 שקלים
>> יינות לחג עד 53 שקלים
בדרך כלל השנאה שלי לפרדות גורמת לי להכחיש את קיומן. אולי יהיו עוד כתבות. מייבי איטס ג'סט א ליטל ברייקדאון, כמו שאמר הראפר החשוב אריק איי. אם, בטעות, זו פעם אחרונה, הרי שאנחנו נפרדים בסטייל. מיטב היינות של השנה לפניכם. אם נראה לכם שזה יקר, תבדקו את מחיר הבטטה.
עמק האלה מרלו 2007. את היין הזה אפשר אמנם למצוא בפחות ממאה ש"ח, אבל לטעמי הוא שייך לנבחרת של הגדולים. איזה יופי של יין. כבר די בוגר, אבל מתנהג כצעיר. איזה איזון, נעימות, גוף ונוכחות. שילוב יפה של פרי עם עץ, תיבול וטעמים בשרניים. מתקתקות של פרי, בלי חנפנות וטאניות איתנה וטובה. נותן תקווה לכך שהזן הזה בכל זאת ראוי להיות בפורטפוליו של יקבים שיודעים מה לעשות איתו. 100 שקל ופחות.
ברבדו קופאז' 2010. בן עמי ברבדו ועודד שוסיוב הם שני פרופסורים לחקלאות המתמחים ביין, שהחליטו לתרגם את המומחיות התיאורטית להכנת יין של ממש. הם עושים את זה יפה, עם או בלי קשר לתארים (לא, אני לא חושב שליין יש איי-קיו יותר גבוה בגלל זהות הייננים). ה"קופאז'" הוא בלנד של קברנה פרנק, שיראז וקברנה סוביניון. טעמים של שזיף ורימון, עם הרבה מתיקות לא סוכרית שמאוזנת על ידי טאניות נאה ותרומה של עץ מתובל. מרוכז, מרשים, שיפור מהמהדורה הקודמת של הבלנד, לטעמי. 150 שקל.
טריו סיקרט 2010. היקב של האחים שקד, היבואנים ובעלי רשת החנויות "דרך היין". ומתברר שהם עושים עבודה יפה גם בתחום היינני. ה"טריו סיקרט" הוא בלנד של קברנה סוביניון עם מעט מרלו. הוא מפגין טעמים של פרי אדום בשל מאוזן יפה עם עץ שאינו מכביד. יין סמיך מבלי להיות ריבתי, עם גימור שוקולדי נעים. ב-110 ש"ח גם תמורה נאה.
תבור קברנה סוביניון "לימיטד אדישן, 1/19,000” 2007. שם ארוך יש ליין הזה. גם במקרה שלו, כמו בכמה פעמים אחרות בשנה האחרונה, אני מוצא את עצמי אומר את שבחיו של יקב שהייתי די סקפטי לגביו עד הזמן האחרון. יין הדגל שלהם הוא יין אלגנטי ומאוזן, נעים, שמפגין טעמי פרי אדום ושחור משולב בחמיצות נדיבה וטובה וטאניות שלעיתים חורגת מעט מהרצוי, כרגע, וסביר להניח שתפחת בתוך שנה-שנתיים. מתון, לא ראוותני ומאוד נעים. 110 שקל.
ארזה "אוטור" קברנה סוביניון 2009. הנה הפתעה גדולה, מיקב ותיק מאוד שעבר הסבה ליינות איכות. פיליפ ליכטנשטיין, היינן של היקב, לשעבר היינן הראשי של יקבי “כרמל”, יוצא כאן עם הכרזה מאוד אישית ומעניינת. ה”קברנה סוביניון אוטור” מפגין ניחוחות של פירות אדומים מרוסקים ואוכמניות, עור וליקוריץ. בטעם הוא קצת פחות פירותי, ויותר מתובל, עם קופסת סיגר, לא מעט וניל וחמיצות שמגיעה יותר מאוחר. אחר כך מופיעים טעמים נוספים – עור ומעט גרפיט. הייחוד שלו הוא בהשתנות המתמדת שלו בכוס: הוא בלתי צפוי, כל לגימה היא אחרת. זה בא קצת על חשבון איזון ואלגנטיות אבל האקשן הזה מהנה. תג המחיר מעט גבוה, 160 שקל, אבל לא מופרך.
כרמל לימיטד אדישן 2008. אם אמרנו אלגנטיות, זה היין. בלנד בדומיננטיות של קברנה סוביניון, עם פטי ורדו ומעט מלבק, קברנה פרנק ומרלו בכמות הומיאופטית. עצור, מעודן, מאופק ומאוד "בורדו" בסגנון, כמתבקש מהבלנד. ה"לימיטד" הוא יין מורכב, עדיין צעיר מאוד לדעתי, ואם מתעקשים לשתות אותו רצוי לחדרר ארוכות. הוא מפגין פירותיות עצורה עם גוון של עור חדש וחומציות טובה וכן מעט תיבול של מנטה. מתחיל קצת אניגמטי, הופך לנהיר ובסוף ידידותי. מתאים ליישון של כמה שנים טובות. אל תצפו ליין פירוטכני וראוותני. הוא אמנם לא סגפני, אבל מצריך סבלנות והתעמקות, ואולי קצת הכרות עם הז'אנר. יופי של תווית! 260 שקל, אבל באמת רמה אחרת.
טפרברג 1870 קברנה סוביניון רזרב 2008. כמו אחיו הצעיר, ה"טרה", הקברנה סוביניון רזרב של טפרברג הוא יין לכל עת, ומאוד זני-אופייני. יש לו ניחות טוב של קסיס, טעמי שזיפים וחמיצות טובה, על הצד הגבוה. יש בו גם טעמים ירקרקים אופייניים לקברנה מקומי. גם במקרה שלו, הטאניות צריכה להירגע קצת. 110 שקל.
יתיר פטי ורדו 2008. היקב הנהדר הזה עשה השנה בפעם הראשוה פטי ורדו זני, בהצלחה רבה, תחת ההנחה שבאקלים חם הוא מפגין תכונות שהופכות אותו ליותר מסתם תומך בבלנדים בורדולזיים. יש לקוות שזה לא יהיה הבציר האחרון. הריח מרוכז, עשיר ומשכר, מעט אלכוהולי, בשל ועוקצני גם יחד. בפה – חמיצות גבוהה וגוף מלא. יש בו טאניות שמתחילה להשתלב ואיזון שגם מתחיל להיות נוכח. יין מאתגר, שצריך עוד קצת זמן בבקבוק (שנה שנתיים) אף שאפשר לשתות אותו גם עכשיו וליהנות. מאוד טעים. 140 שקל.
רמת הגולן 2009 2T ירדן סירה 2009. מהדורה שניה ליין לא שגרתי, מענבים פורטוגליים מסורתיים: טינטה קאו וטוריגה נסיונל. המון ארומה, גוף גדול, הרבה עץ ואולי הרבה מדי, אבל אלה הם יקבי רמת הגולן, ואני אוהב אותם כך. יין מרוכז מאוד, מפוצץ טעמי פטל מרוכזים, הדוניסטי מאוד. הפרי מנצח בתחרות עם העץ, ויש גם מספיק חמיצות בשביל לשוות לזה צורה. מתקתק בלי להיות קיטשי ונגיש מאוד. 110 שקל.
ברונייה גראן רזרבה 2003. הנה יין החו”ל שלנו, שוב רק אחד, אבל אחד מיוחד. ריוחה די מסורתי, מאוד הדוניסטי, מאוד ממוקד פרי, עם ניחוחות פטל חזקים. מתובל מאוד בטעמי קינמון, שרף וקצת רקבובית של הדרים. נוכחות מאסיבית של עץ. זה יין עם חמיצות ופרי חיוניים מאוד ואינטגרציה טובה ביניהם. הוא אולי קצת ראוותני, ויש כאלה שלא יאהבו את השפע המתפרץ הזה. אני התענגתי על כל לגימה. אם יש לכם בקבוק כזה, שתו אותו עכשיו. הוא אולי יוכל להתיישן עוד שנה-שנתיים, אבל נדמה לי שעכשיו הוא בשיאו. גם המחיר טוב ליין ברמתו: 185 שקל.
ויתקין קברנה פרנק 2009. קשה להפסיק להרעיף שבחים על היקב הזה, והקברנה פרנק הזה הוא עוד אכזמפלר משובח של מה שהם יודעים לעשות כל כך טוב: יין מורכב, שרירי אבל נגיש. בניחוח מורגש עץ, וניל וקופסת סיגר. הטעם גדול, אקספרסיבי, בתחילה מאוד מרוכז, אבל נפתח עד מהרה ואז החמיצות משתלבת עם הפרי וטעמי הבשר. עוד התאווררות מה מוציאה גם טעמי פרי והגימור מינרלי. נהדר. 115 שקל.
בזלת הגולן קברנה סוביניון ברונזה 2010. קברנה מאוד נעים ופירותי. בניחוח פירות שחורים ואדומים. בפה פרי שחור מרוסק עם לא מעט עץ מתובל. הפרי מרוכז בהתחלה, קצת סירופי, אם כי לא נעדר צורה. אחרי זמן מה בכוס הפרי מובחן יותר, עם חמיצות מסוימת. נחמד, אבל יש לאן להתקדם מכאן. 110 ש"ח
אור הגנוז קברנה סוביניון נמורה 2009. יקב הבוטיק של הישוב החרדי “אור הגנוז” עושה כבר כמה זמן יינות ראויים ובהחלט מעניינים. יין הדגל שלהם די מרשים, אלגנטי, מאוזן. קברנה קצת על הצד הירקרק. כיוון טוב. המחיר, רבותיי, קצת לא הולם את התמורה: 180 ש"ח
ולסיום, פייבוריט: סגל קברנה סוביניון לא מסונן 2008. יין מרהיב ומיוחד. מורכב ורב שכבתי, פירותי, מאופק בתחילה אבל מגלה בהדרגה עוד ועוד טעמי תיבול, פלפל, טבק, מעט מנטה. כשהפרי נפתח הוא תותי ופטלי והחמיצות משתלבת נהדר בכול. בהחלט סמן של הגבול העליון של עשיית היין בישראל, וגם מאוד מאוד ישראלי ומקורי. 230 שקל.
אקו"ם