מה הטעם: איזה יין כדאי לקנות לחג?
גם אם לא ישמח לבב אנוש, היין בהחלט הופך את ערב החג לנסבל יותר שי אילן בסדרת טעימות לראש השנה והפעם: יינות במחיר של עד 53 שקלים
בכל שנה, החלק בסקירת היינות לקראת החג העוסק בטווח המחירים הזולים מלווה אצלי בעיקום אף נוכח שלל היינות הנחותים, פגומים, חומציים או באופן כללי לא מעניינים. אני שמח לדווח שהשנה החוויה שלי הייתה שונה. אמנם לא מדובר בזינוק מטאורי, אבל בהחלט אפשר לדבר על עליית מדרגה, במיוחד בכמה יקבים שתהליכי המודרניזציה והמאמץ שהשקיעו נשאו פרי.
יין ישראלי איכותי במחיר שפוי של עד 50 שקל לבקבוק הוא חשוב מאין כמוהו. הוא פלטפורמה שדרכה מטפסים ליינות מורכבים יותר, ואם צרכנים שקונים שלושה בקבוקים במאה שקל מקבלים תמורתם חומץ מבחיל, הסיכוי שהם ירכשו בקבוק יקר ומושקע קטן.
אחד הדברים ששימחו אותי יותר מכל, הייתה העובדה שכמעט לא מצאתי יינות ברמת המחיר הזאת שנגועים בברט. ברטנומייסיס, או "ברט" בקיצור, הוא שמר שבריכוז גבוה מדי גורם ליין להיות בעל ניחוחות של רצפת אורווה או זפת. בשנים קודמות זו הצטיירה כאחת הרעות החולות של יינות ישראליים, מכל טווחי המחירים, אבל הנמוכים במיוחד.
השנה, כאמור, שיפור ניכר בתחום הזה. זה לא נעלם, אבל יש פחות. אמנם לא ערכתי מחקר בעניין הזה, אבל אני מהמר שחלק גדול ממי שאומרים ש"אינם אוהבים יין", נתקלו ביותר מדי יינות פגומים. די לחשוב על תגובה של אדם ששותה חלב שהחמיץ כדי להבין זאת. יין לא שונה הרבה במובן זה. במקרה של יינות זולים פגמים הם דבר נפוץ יחסית. בארץ, בגלל מזג האוויר החם יש גם הרבה יינות שמתקלקלים כתוצאה מחשיפה ממושכת לחום או לשמש ישירה. פקק בולט החוצה, או אם כתם רטיבות על הפקק גם הם בדרך כלל מבשרים יין פגום.
את רוב היינות הרשומים מטה ניתן, ברשתות הנכונות, לקנות במחיר זול יותר מזה המצוין. כמעט כולם נמכרים בדילים של שלושה, או אפילו ארבעה במאה. לגבי חלק מהם רצוי להצטייד ביותר משלושה, אם אתם צרכני יין באופן שוטף, ולא מתכוונים להחזיק בו מעל שנה. מטבע הדברים, אין הרבה מה להתפייט על כל אחד מהיינות ברמה הזאת, אז הנה דיווח מברקי על מה שתוכלו לקבל עליו עודף משישים. לא הכול המלצות, יש גם הסתייגויות אז תעשו את החשבון שלכם.
יקבי כרמל, הסדרה האזורית, רכס אדום ולבן 2011: שיפור מתמיד בעשייה הייננית ביקבי כרמל מוביל לכך שמשנה לשנה המהימנות שלהם עולה, ובכל מה שקשור ביינות בסיסיים, מהימנות היא הכול. הלבן רענן, חומציות טובה, מרגיש קצת “אוף-דריי”, פרי טרופי – אננס וליצ'י, חביב ונעים. האדום יותר בועט, אבל לא בפראות. הנוכחות של הקריניאן מורגשת. יש בו פרי נדיב וקצת חספוס. יופי של עסקה ב-40 שקל לבקבוק.
יקבי תשבי: הנה דוגמה לאחד היקבים שבסימן עלייה מבחינה ייננית. המחירים נותרים נמוכים לרוב, האיכות עולה וברמת המחיר הזו הם עומדים יפה ליד הענקים.
בלאש 2010: סמוק מקברנה סוביניון, מאוד מבושם, מתקתק, עם המון פרי. קצת סוכרייתי, עם רובד פרחוני נוכח. יין נעים, ומהנה. חסרה קצת חמיצות אבל עסק טוב ב-38 שקל.
קברנה סוביניון 2011: ניחוחות זניים של שזיפים וקסיס, די ישיר, מיצי בטעם, והפרי נשמר היטב כתוצאה מאי שימוש בעץ. מאוד משמח לראות יינות ברמה הזאת שלא רואים חבית. לא מורכב מאוד, אבל עשוי טוב. 48 שקל.
יקב מוני גם הוא עושה השנה קפיצת מדרגה ביינות החדשים שהוא משיק מהסדרה הבסיסית. אחרי שנים שאפשר היה לפרגן בעיקר ללוקיישן המדהים בהרי יהודה, אפשר סוף סוף לפרגן בלי הסתייגויות גם ליין.
קברנה מוני 2011 סדרה M: הרבה פרי אדום, וגם נוכחות נדיבה של עץ מתובל, קצת משונה נוכח העובדה שגם הוא לכאורה לא שהה בחבית. נעים, קצת פרחוני, חומציות נוכחת, אבל רצוי עוד קצת. 39 שקל.
אם אמרתי שכמה וכמה יקבים עשו קפיצת מדרגה, "ארזה" עשו זינוק קוואנטי. חכו לדיווח על יין הפרימיום שלהם בכתבה השלישית, אבל בינתיים: שיראז "כריזמה" 2011 הוא יין חביב מאוד לרמת המחיר שלו. ניחוח פירותי, בפה הוא קצת דחוס ומפגין פרי שחור וטאניות בריאה. עדיין מעט ברטי, אבל לא ברמה של פגם. 40 שקלים.
הנוכחות היחידה הפעם ליין שאינו ישראלי: יקב "רוזמאונט" האוסטרלי הענק במחיר מיוחד לחג: שיראז-קברנה רוזמאונט 2010 הוא יין בסיסי, פשוט ולעניין. חיוני, עם חמיצות טובה, נעדר תחכום אבל גם נעדר פגמים. יש בו פרי טוב ונוכח, קצת כהיל, אבל ככה זה אוסטרליה. מרגיש יותר קברנה משיראז. 46 שקלים.
סגל קברנה מרום גליל 2009: כרגיל, לוקח את הטייטל בכל מה שקשור לתמורה למחיר. עץ מתובל נוכח, פרי שחור יפה, מאוזן, פשוט אבל ישיר ומאוד חיוני. קצת חיזור שנעלם במהירות. יופי של יין פשוט וטוב. 50 שקל, ובעניין שלו תזדרזו וקנו שישיות.
ברקן קלאסיק פינוטאז' 2011: מה עוד אפשר להגיד על הדבקות של יקבי "ברקן" בכל מה שקשור בעינב הבלתי שגרתי הזה. אמנם עדיין לא הצלחתי להשתכנע שהוא אמור להתאזרח כאן ולספק את התשובה לצורך בעינב מקומי, אבל יש בו משהו נחמד כיין בסיסי. מאוד פירותי, פשוט ונגיש, עם טיפה עישון. 35 שקל.
ליקבי בנימינה יש שלל יינות מהנים ברמת המחיר הנמוכה. בין קברנה סוביניון 2010 הוא טיפה יותר גבוה, וגם טיפה יותר יקר. הוא נעים, ניחוחי וחי. פירותיות טובה וחמיצות נדיבה ומהנה, עם קצת מנטה ואפילו קצת מתיקות. 53 שקלים.
דלתון יובלים קברנה סוביניון 2010: טוב לחתום את הדיווח עם יין שהוא בדיוק מה שהקטגוריה הזאת נועדה להיות: תמורה הגונה למחיר. קברנה מהנה, ממוקד פרי, ניחוחי, ישיר, עם חמיצות טובה והרבה חיים ושמחה. 45 שקלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם