אי-שם בבורגונדי: אירופה בתמונה

בטירה שנבנתה בסגנון גותי באמצע המאה ה-19, הוסתרו יהודים במלחמת העולם השנייה. הבעלים הנוכחיים, זוג הולנדים, משפצים אותה במו ידיהם. תלמה אדמון מנציחה את אירופה בעדשת המצלמה

תלמה אדמון | 4/11/2012 15:10

פאתי יערות מורוואן (Foret du Morvan), צרפת

הכול התחיל בטעות. בתעות, בעצם. תעינו בכתובת וחנינו בפתח טירה נושנה. שרכי יער טיפסו מיד על מכסה המנוע. נכנסנו בשער קמור לחצר גדולה, מוזנחת מעט, מוקפת חומה צנועה. מצפון התרומם ארמון קטן, שחרוטי מגדלים בצידיו, גגותיהם מכוסים רעפים צבעוניים בסגנון בורגונדי. צהוב, ירוק, אדמדם. הכול נקלט במבט רעב שהקיף יופי רפוי. אף אחד לא התאמץ לגנדר את המקום שכמו צמח מהאדמה.

במרכז החצר דממה באר, שאולי שאבו ממנה מים בעבר רחוק, ואולי רק ציינה נקודת אמצע. ציר התבוננות. בלב בהרת שמש ניגלו אנשים, שקטים כמו המדרגות העולות אל הדלת הראשית. שני גברים ליד שולחן עץ קטן שנשא בקבוק יין לבן מלא באור. המזוקן, קווצות שיבה דלילות מזדקרות מראשו, הפנה אלינו חיוך חסר זהירות. אפשר לעזור?

רוברט. בבגדי עבודה שהשמש סחטה מהם את הכחול. אדון הולנדי חרוץ וצחקן, שהגיע אל הכפר הזעיר – עשרים בתי איכרים וכנסייה – ירד אל הגיא הנסתר בשולי הכפר וראה את הטירה. האנה באה איתו ועמם הילד מיכאל. הם שבו לרוטרדם, מכרו את המספנה ובאו עם הכסף אל יורשי הטירה.
זאת לא טירה גותית באמת, אמרו היורשים. היא נבנתה ב-1850 בגלל קפריזה של סבתא של סבתא רבא שלנו.

הטירה בפאתי יערות מורוואן צילום: תלמה אדמון

לא חשוב, אמר רוברט, חרש ברזל במקצועו. היורשים אמרו: זאת חורבה גמורה. אין דבר, אמרה האנה, נגרית במקצועה ומומחית בבניית ספינות. שקט כאן נורא, אמרו היורשים. אנחנו אוהבים שקט, אמרו ההולנדים וקנו את הטירה.

הם החלו בשיפוץ מיד, במו ידיהם. הם השאירו את ראשי האיילים במרומי הקירות. באולם האירוח נותרה מראה ענקית, סדוקה ומוכתמת. כשהגיעו לחדר הדוכסית, אחרונת דיירי הטירה, אמר רוברט: כאן יהיה חדר לזוג תיירים.

החלון משקיף אל אחו שתכולתו שקט עמוק. שני סוסים רועים בו בשלווה מסביב לבריכה קטנה, מכוסה צמחי מים.

רוברט

אמר שהדוכסית עדיין התגוררה כאן כשהגרמנים הגיעו ב-40'. הם נכנסו לחצר בשיירת אופנועים. הדוכסית עמדה זקופה בראש גרם המדרגות המוליך אל חזית הבית. בגבה הייתה הדלת.
היא אמרה לגרמנים: אתם לא נכנסים לטירה שלי. והגרמנים הסתלקו. יערות מורוואן היו ממילא בשליטת הרזיסטאנס, והנאצים לא טרחו ללמוד את שביליהם.

זה מה שאנשי הכפר סיפרו לרוברט, כשראו שהוא רציני בכוונות השיפוץ. אתה מבין, סיפרו לרוברט, שסיפר לנו, הדוכסית החביאה יהודים במרתפי הטירה. ישנו במיטה שלה בעוד הסוסים מלחכים בחשיכה שמילאה את החלון הפתוח.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -