סעו לחולון: את הפנים הרציניות תשאירו בבית

עם ספריית המדיטק המשלבת בפעילויות תרבותיות לילדים, דרך מוזיאון הקומיקס ועד גני הסיפור הפזורים בה, חולון מתמצבת כעיר הילדים האולטימטיבית, ובינינו, גם כעיר המבוגרים

גלית דהן-קרליבך | 20/5/2014 19:49

תגיות: חולון, מוזיאון הילדים, מוזיאון הקומיקס

חולון, עיר קרובה אך רחוקה. עיר ש(כמעט) כולם תוקעים ב־וו' הראשון שלה שורוק, אף שלמעשה מדובר בחולם. את שמה לקחו מספר יהושע, שמשמש כמו ספר שמות לרכים הנולדים: אין מקום בארץ שספר זה אינו יכול להציע לו שם. במקרה דנן השם ניתן לעיר לא בשל המיקום המדויק של העיר המקראית, אלא כתזכורת לגבעות החול שעליהן נבנתה השכונה.

אחד הדברים הנפלאים שיש בעיר הזו הוא היחס המיוחד לילדים. לא בכדי מכונה חולון 'עיר הילדים'. אם ניקח לדוגמה את ירושלים, הרי ברור כשמש שהמדרכות הצרות, הזרועות בעמודי חשמל, אינן מתיישבות עם אופייה מרובה הילדים. בחולון, לעומת זאת, יש גני סיפור ומוזיאונים וספריות לילדים. בקיצור, פיטר פן וחבורתו היו מאושרים לגְלות לעיר ולחיות בה לנצח נצחים. ההיסטוריה של חולון ארוכה ועשירה ומתחילה עוד בתקופה הכלקוליתית, עבור דרך הברזל, ההלניסטית והרומית.

מאחז מולדת

בשנותיה הראשונות נקראה העיר (שהחלה כשכונה קטנה) 'מולדת' ואף יוחסה לתל אביב – 'דרום תל־אביב', בדיוק כפי שנעשה עם המזרח הרחוק והקרוב. בשנת 1924 רכש שלמה גרין, סוחר מיפו (שלימים השכונה הראשונה בחולון נקראה על שמו), קרקעות באזור החולי. הוא נאלץ לחזור ליפו בגלל מאורעות תרפ"ט, ושוב חזר לחולון. גרין היה אדם מעשי מאוד ומכר קרקעות בזול, בוודאי הרבה יותר בזול מהעיר הלבנה הסמוכה. הוא דאג לחפירת באר ובניית בית כנסת וחי למעשה לבד במאחז, עד שהצטרפו אליו תושבים נוספים וגפירים (נוטרים). מאוחר יותר הגיעו אל העיר בכרכרות ובאוטובוס שזכה לכינוי 'הציפור הכחולה'. נציין ששישו ושמחו לא היה כאן בתקופת המרד הערבי, השכונה ננטשה ותושביה מצאו מקלט במקווה־ישראל.

חולון בירת הילדים. ''פיטר פן היה גר כאן''. מרים צחי

מה הסיפור שלך?

אנחנו, לעומתם, מצאנו מקלט בחולון. מספריית המדיטק המשלבת בפעילויות תרבותיות לילדים ולמבוגרים, דרך הסינמטק ועד למוזיאון הקומיקס. ראוי לציון במיוחד הוא מוזיאון הילדים בחולון,

שבו מתקיימים סיורים מקסימים, כמו למשל 'דיאלוג בחשיכה' המובל ומודרך בידי עיוורים וחושף את עולמם העשיר, או 'הזמנה לשקט' שבו אפשר ללמוד על עולם הדממה של החירשים. לבד מזה, גם לקטנטנים מזומנת חוויה מעשירה ובלתי רגילה: מסלול עם ינשול (שחציו ינשוף וחציו חתול), עבודות אמנות מחומרים ממוחזרים ועוד. אי אפשר לפסוח על מוזיאון הקומיקס שהוא חינגה בפני עצמו, ולא רק לפריקים של קומיקס.

במוזיאון אלפי יצירות מקוריות ומיוחדות והתערוכות שבו הן תאווה לעיניים. הנאה מרובה מצאנו בגני הסיפור הפזורים ברחבי העיר. לא פחות מ־36 גנים יש בה והם מוקדשים לספרות ילדים: נהנינו מהמפוזר מכפר אז"ר, צחקנו מדודי שמחה, התפדגגנו למוות מדירה להשכיר והתחלחלנו מהעץ הנדיב (השלאגר ההיסטרי שבלעדיו אין פעולה ואין תנועת נוער).

במרחק נגיעה מוזיאון הקומיקס 'הסודות הכמוסים של בון' - כדאי מאוד לבקר במוזיאון הקומיקס והקריקטורה בתערוכה המיוחדת שאצרה העורכת מיכל פז קלפ (גילוי נאות: ערכה את ספר הנוער שלי 'ערפילאה') העוקבת אחרי כל שלבי העבודה, הקשיים והאתגרים הרבים להוצאת ספרי הסדרה - מבחירת המתרגם, דרך העריכה, עבודת הסטודיו ועד שלב ההפקה. בתערוכה מוצגים פריטים מקוריים וחומרים נדירים, מובאות דוגמאות ייחודיות לסדרה ונחשפים תהליכי עבודה על הספרים. התערוכה מוצגת עד חודש יולי.