יין משובח ומחווה לתושבי הדרום. טוב מזה?

פסטיבל היין המסורתי במוזיאון ישראל התקיים השנה בסימן יקבי הדרום, שמנסים להתאושש מהקיץ שעבר עליהם. המדור ממליץ על שניים, קטנים ומשובחים במיוחד

יעל פרידסון | 7/9/2014 9:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מדרום תיפתח הטובה: פסטיבל היין במוזיאון ישראל הוא אחד מאירועי היין המוצלחים בארץ. השילוב בין אוויר הרים צלול, גן הפסלים של מוזיאון ישראל וכוס יין משובח, מוכיח את עצמו שנה אחר שנה.

עוד כותרות ב-nrg סגנון:
- ארון אדום: עושים כבוד לצבע הכי לוהט בגזרה
- אין בשר: הטעות הגדולה של קברנטי האח הגדול
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הפסטיבל הירושלמי, שגם אירועים קשים כמו פיגועים בתקופת האינתיפאדה לא שיבשו את פעילותו, נאלץ להידחות השנה לאחר שטווח הרקטות הגיע גם לבירה. "זו הייתה שנה קשה לתעשיית היין", אומר רן תורן, מבעלי רשת חנויות היין "אבי בן" וממארגני הפסטיבל זו השנה ה–11. "כשיש הידרדרות במצב הכלכלי והביטחוני, תעשיית היין היא מהראשונות להיפגע. מי שספגו מכה קשה ביותר הם יקבי הדרום. פתחנו מתחם מיוחד ליקבים דרומיים, חלקם קטנים ולא מופיעים אצלנו בדרך כלל, כדי לספק להם חשיפה ולתמוך בהם".
 
צילום: אייל גוטמן
''שנה קשה לתעשיית היין''. צילום: אייל גוטמן

ואכן, רבים מהיקבים בדרום נפגעו קשה בקיץ האחרון. דווקא בעונה הכי בוערת גויסו רבים מבני המשפחה המסייעים בבציר, שהפך למשימה מסוכנת באזורים החשופים לירי הרקטות. גם תיירות היין כמעט הושבתה, אך בעלי היקבים נדרשו להמשיך לתפקד כרגיל. "הבציר לא שואל אם יש מלחמה. מבחינתנו כשהבריקס (אחוז הסוכר בענבים, י.פ) מגיע ליעד זה הזמן לבצור", אומרת אילנית צמח, שיזמה את מתחם יקבי הדרום בפסטיבל.

הפסטיבל העניק הזדמנות נהדרת לטעום יינות של יקבי הבוטיק הדרומיים. הנה שניים מהכשרים והמומלצים שבהם:

יקב צימבליסטה
אחד היקבים החמודים ביותר בארץ, הרבה בזכות הייננית והבעלים אלנה צימבליסטה. קשה שלא להתאהב באלנה, ילידת ונציה שהקימה את היקב במושב אביגדור הסמוך לקריית מלאכי. היקב הוא על טהרת היינות הלבנים, ואלנה מוכיחה לכל מי שחושב שזנים לבנים אפשר לגדל רק בגובה, שגם בשפלת החוף אפשר לייצר יינות מצוינים. כמי שגרים בטווח ה–40 קילומטר, מבצע צוק איתן הורגש אצלם היטב. "בצרנו בצל ההפגזות, והמרחב הכי מוגן בסביבה היו הברושים שסמוכים ליקב", מספרת צימבליסטה, שהכרמים שלה ספגו פגיעות ישירות של רקטות. המורשת האיטלקית מורגשת ביינות הלבנים, שהם מאוד אלגנטיים ולא בומבסטיים, ולפני שתשימו לב תרוקנו את הבקבוק.

סוביניון בלאן 2012. כמעט שקוף לחלוטין, עם ריחות וטעמים של פריחת הדרים. בניגוד למקביליו הישראלים, שנוטים לכיוון הלימוני באופן מעט מוגזם, הסוביניון בלאן של צימבליסטה נוטה יותר לכיוון האשכוליות והוא הרבה פחות חומצי ויותר עגול.

מוסקטו אלכסנדרוני 2012. ריח חזק של פריחה מכה באף במתיקות ויוצר ציפייה ליין מתוק ומרוכז. להפתעתנו הרבה היין עצמו היה עדין הרבה יותר והמדור, שאינו חובב יינות קינוח, מאמץ אותו בחום.
 

צילום: אייל גוטמן
''הכרמים ספגו פגיעות ישירות של רקטות''. צילום: אייל גוטמן

יקב תמיר
שמואל תמיר הוא כורם ותיק במושב גבעת ישעיהו בעמק האלה. לפני חמש שנים החליט בנו יאיר להגשים חלום ישן של אביו ולהפיק מהענבים גם יין,
וכך נפתח היקב המשפחתי הקטן, המייצר כ–5,000 בקבוקים בלבד בשנה. זהו יקב שומר תורה ומצוות לכל דבר, המחזיק גם בתעודת כשרות של בד"ץ בית יוסף. השכן דורון רב–הון, לשעבר היינן של יקבי עמק האלה ואחד הייננים המוכשרים בארץ, מייעץ ליקב הצעיר, מה שמבטיח שהם עוד יגיעו רחוק.

שומרה 2012. בלנד שמורכב בחציו משיראז, עם קברנה פרנק, קברנה סוביניון ופטיט ורדו. 11 חודשים בחבית. יין לא מסונן עם הרבה משקעים.

חותם 2012. מרלו מהכרם הוותיק יחד עם פטיט ורדו, שילוב שיוצר יין עמוק ומעניין. 11 חודשים בחבית. טעמי פרי אדום יחד עם פלפל מפתיע, עפיצות גבוהה ומרירות שנותנת עומק.
מומלץ מאוד.

אלו שלא הספיקו להגיע לפסטיבל או מעוניינים לרכוש יינות לחג ולתמוך ביקבים, יכולים לבצע הזמנות דרך אילנית צמח: Ilanit712@gmail.com או 050-8674505

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק