ארוחת מלכים במלון וולדורף אסטוריה: היה טעים?
תשכחו ממה שידעתם על ארוחת בוקר ישראלית במלון. בוולדורף אסטוריה משתמשים בחומרי הגלם הרגילים (מישהו אמר חביתה?), אבל הביצוע לא פחות ממושלם
עוד כותרות ב-nrg:
קרין גורן מכינה עוגת דבש במיקרו
כך תדעו שהדבש טהור ולא מזויף
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אל מלון העילית וולדורף אסטוריה המחודש בירושלים, הגיע המדור דווקא מוקדם בבוקר כדי לטעום מארוחת הבוקר המוצעת לדרי המלון או לאורחים מן החוץ שאוהבים להשקיע בארוחה החשובה ביותר ביום.
תור קולני הממתין למלצר עם מצנפת שימלא מחדש קונטיינר של ביצים קשות? ילדים ושאר דורשי שוקו צורחים? קפסולות רדיואקטיביות בצבעים זרחניים המתקראים "ריבה" ומשפחות בטרנינג שמגלחות פרוסות לחם וקוטג' מבופה עני ומכינות בלי בושה סנדוויצ'ים לקחת כדי שיהיה מה לאכול במסלול בגולן? תשכחו מהר מאוד מכל הקונוטציות המוכרות מעולם ארוחות הבוקר במלונות ובבתי ההארחה בארץ הקודש. במלון וולדורף אסטוריה האליטיזם המובנה קובע שלא בדיוק מכוונים למנהגי הילידים, אם כי המחונכים שבהם מוזמנים בשמחה, רק אם אפשר בבקשה ללבוש משהו ולכבות קצת את הילד, תודה. אה, וגם לשלם 144 שקל לסועד. שיהיה בתיאבון. ככה זה במקום שבו על לינת לילה בחדר פשוט ללא ארוחות תיפרדו מכ–620 דולרים לפחות.
על העיצוב המדהים והמסחרר של המלון כבר נכתב רבות. במחיר שבו נקנו הנברשות ניתן היה לשלם לארגון דאע"ש מספיק כסף כדי לגייר ולהמיר
הזכרנו קוטג' ושוקו ותרכיזי רעל–ריבה: אין הפתעות בבופה. מדובר בארכיטיפ מושלם לבופה שנהגה בדוכסות בורגונדי בצרפת במאה ה–16. הוא צבעוני, הוא נקי, הוא ללא רבב, הוא מחולק לאגפים שונים, והוא בעיקר טרי ומעוצב עד רמת הפרט הבודד. אגפי פירות ומוזלי, דגים נאים, מנות חמות ואגף גרנולה הום–מייד וקורנפלקס לילדים, כל אלו מקשים על הבחירה. בסופו של דבר, כמו ישראלים טובים, ולחילופין, כמו נער עם אינפנטיליות קלה, חזרנו לשולחן עם כמה וכמה צלחות של הכל מהכל. מה, ניקח רק את סלט הבטטה בלי כוסית השמנת עם חתיכות סלמון? והקישואים הממולאים בגבינה מוקרמת, מה הם, עז? ואגב עיזים — אנחנו כבר פה, לא נטעם מהגאודה והפרמזן? והיוגורט עם שברי פיסטוקים? הרעיון הובן.
מתפריט מנות הספיישל בחרנו בביצים בנוסח בנדיקט עם סלמון מעושן, ובאומלט שלוש ביצים וגבינה לצד פנקייקס הבית. האומלט היה מיותר, כמוהו גם הפנקייק שהיה סביר ולא יותר. אבל מהמנות נזכור את הבנדיקט, מנה שהומצאה למעשה לפני יותר ממאה במלון המקורי בניו יורק והפכה למושג בפני עצמה. בפשטות, הביצים העלומות, ההולנדז עם נגיעות הסלמון ופרוסת הלחם (בריוש?) שספגה בתחתית את כל הטוב הזה יצרה את אחת מהמנות העדינות והמופלאות שטעמתי בין השעות שמונה לעשר וחצי בבוקר. עושר מלוח ומתקתק נמס בפה. והצלחות מהבופה? ובכן, באופן מפתיע אין הפתעות: תפוחי אדמה עם גבינה מוקרמת יהיו רגילים גם הם, בדומה לפטריות בשמנת ובצל ועוד ועוד, והמשותף לכולם הוא העובדה שהם לא פסגה קולינרית כי הם לא נועדו להיות כאלו. הם פשוט נעשו כמעט בלי חלקים שרופים, טעם השמנת המתוק אחיד לכל האורך, והסלמון המעושן יבריק וכמעט יגרום לכם להתקף אינפנטיליות נוסף של סלפי עם הצלחת.
בכל רגע מקבלים תזכורת מחודשת לרמת המקום. צלחות ריקות ייעלמו כבמעשה כשפים מהשולחן כשתסובבו את הראש לשנייה, מלצר יצוץ יש מאין כדי להרים מזלג שנפל לכם ומלצר שני יופיע ויניח מזלג חדש, על רקע המהום מזרקות וכינורות של ויוואלדי מרמקול נסתר.
אם זה עוד לא היה ברור, בפאלאס בחרו באופן מכוון לא להתחכם בכל הקשור לארוחת הבוקר של אורחי המלון ואורחי המסעדה. קיבלו שם החלטה מודעת שלא להעמיס אתגרים קולינריים על סועד שרק התעורר בחצי השעה האחרונה, ולתת פתח קטן למנות השף שלה דרך תפריט ייעודי שכולל מבחר מנות בוקר מצומצם וסגפני גם הוא.
לדעתי מדובר בהחלטה מצוינת: גם איש העסקים האמריקאי האמיד ביותר שהשכים קום (מחזה נפוץ מאוד במלון) ירצה בסך הכל ביצים, כמה דגים מלוחים ואולי אפילו יוגורט וקרואסון — אלא שהדרישה שלו תהיה גם שהדגים יהיו טריים ושהקרואסון יגיע מתנור מקומי. איך אמר החבר? דרישה לשלמות הביצוע. האם כדאי וסביר לשלם כזה סכום כדי לנסות ארוחת בוקר קרובה למושלמת? קשה לומר. בוולדורף אסטוריה מתקרבים עד כמה שאפשר לשלמות הזו (פה לחמנייה קצת קרה, שם שתי מנות דומות מדי). תמורת מחיר זוגי השווה לערב במסעדה בשרית בהזמנה מראש, חסר להם שלא. ככה זה, קשה להיות אליטיסט.
***
מסעדת הפאלאס, מלון וולדורף אסטוריה, אגרון 26 ירושלים.
שעות פתיחת ארוחת הבוקר: א'-ו', 6:30- 10:30 (למנות השף)
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם